הנקראות ביותר

גרטלר על כתבה בבלומברג על עסקיו בקונגו: "השקרים זועקים לשמים"

טענות לפיהן דן גרטלר, היהלומן המיליארדר בן ה-38, רכש מכרות בקונגו במחירים נמוכים בהרבה מהערכות השווי שלהם, ומכר אותם ברווח ■

פניו המזוקנות של דן גרטלר נמלאות חדווה כשהוא מביט מחלון המסוק. למטה, בלב יער מרכז אפריקני, על שטח כפול משטח מונאקו, שוכן מתקן שהופך עפרות ברזל שנכרות מהאדמה האדומה ליריעות של נחושת.

"תסתכלו!", זועק המיליארדר הישראלי בן ה-38, "זה סוד החיים". המסוק נוחת על הקרקע בשעת אחה"צ לוהטת ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. "כולם באים עם חלומות, אשליות והבטחות. רוצים כסף קל. לא רוצים להשקיע. אנחנו אמיתיים".

בחליפה שחורה של בית האופנה הצרפתי Zilli, עם ציציות, טלית על וכיפה בצבע שחור-קטיפה, גרטלר קופץ אל אדמת מוטנדה, מכרה שבשליטת שותפתו, גלנקור אינטרנשיונל, שמחזיקה במרבצי קובלט ובכמה ממרבצי הנחושת האיכותיים ביותר על פני כדור הארץ.

הוא מטפס אל טויוטה לנדקרוזר ממוזגת כדי לסייר במכרה וללא הפוגה מקליד מסרים לאחד ממכשירי הבלקברי שלו, שהסוללות שלהם, כמו גם של הטלפונים החכמים והמחשבים הניידים בכל מקום, זקוקות לרוב לקובלט כדי להיטען.

לגרטלר אחזקות בחברות ששולטות ב-9.6% מתפוקת הקובלט העולמית, בהתבסס על הסקר הגיאולוגי הרשמי האמריקני ועל נתוני החברות.

וזו רק ההתחלה של ההשפעה של גרטלר בקונגו, המדינה הגדולה ביותר באפריקה של התת-סהרה, שבה שוכנים מרבצי הקובלט העשירים ביותר בעולם ומרבצים חשובים של נחושת, יהלומים, זהב, בדיל וקולטן. לחברתו, פלורט פרופרטיז, שרשומה בגיברלטר, אחזקות בכמה וכמה מכרות בקונגו באמצעות לפחות 60 חברות אחזקות שרשומות במקלטי מס כמו איי הבתולה הבריטים.

גרטלר, שסבו ייסד את בורסת היהלומים הישראלית ב-1947, הגיע לקונגו ב-1997 בחיפוש אחר יהלומי גלם. הסוחר בן ה-23 דאז פיתח ידידות עמוקה עם ג'וזף קבילה, שעמד אז בראש צבא קונגו וכיום נשיא המדינה. מתחילת הדרך השקיע גרטלר בעפרות ברזל, זהב, קובלט ונחושת וכן בחקלאות, נפט ובנקאות. אגב כך הוא צבר שווי אישי של 2.5 מיליארד דולר בניכוי חובות, לפי מדד המיליארדרים של בלומברג.

לחובתו גם צבר מקהלה של מבקרים. רבות מהעסקאות של ממשלת קונגו איתו שוללות מ-68 מיליון תושבי קונגו כספים חיוניים, לפי הארגון למאבק בשחיתות גלובל וויטנס מלונדון ומחוקקים בקונגו ובבריטניה, שהיא מגישת הסיוע השני בגודלו לקונגו, אחרי ארה"ב.

"דן גרטלר בוזז למעשה את קונגו על חשבון תושביה", אומר ז'אן-פייר מיוטבה, ראש קבוצת ארגונים לא-ממשלתיים שעוקבת אחרי תעשיית הכרייה במחוז קטנגה בקונגו, שבו מרוכז רוב הנחושת של המדינה. "יש לו קשרים פוליטיים, ולכן חברות ממלכתיות מוכרות לו מכרות במחירים נמוכים, והוא מוכר אותם הלאה ברווחים אדירים. כך הוא הפך למיליארדר".

ב-8 החודשים לפני בחירות נובמבר 2011, שבהן זכה קבילה לכהונה שנייה של 5 שנים, חברות שקשורות לגרטלר קנו מניות ב-5 מיזמי מכרות מ-3 חברות ממלכתיות, לפי פרוטוקולי ישיבות מועצות מנהלים, דיווחים של החברות ומסמכים שפורסמו מאוחר יותר. החברות הממלכתיות לא הודיעו על המכירות. ב-3 מקרים לפחות, המחירים ששולמו היו נמוכים משערוך האנליסטים של דויטשה בנק, של נומיס סקיוריטיס ואוריאל סקיוריטיס מלונדון ושל חברת הייעוץ גולדר אסושיאייטס מאטלנטה.

גרטלר מכחיש נמרצות שרכש חברות במחירים נמוכים ממחירי השוק, או שעסקאותיו היו כרוכות בתשלומי שוחד. "השקרים זועקים לשמים", הוא אמר בעברית בראיונות שקיימו איתו כתבי בלומברג במשך שלושה ימים ביוני, בקונגו ובישראל.

הוא חוזר מקונגו לביתו בבני ברק ומבלה את השבתות במחיצת אשתו ענת ותשעת ילדיהם.

לקונגו היסטוריה של עסקאות סמויות הרחק מהעין הציבורית. קרן המטבע הבינלאומית עצרה החודש תוכנית הלוואות בסך 532 מיליון דולר למדינה זו. לטענת הקרן, ממשלת קונגו לא קיימה את הדרישה לפרסם את הפרטים המלאים על עסקת כרייה ששני מקורות אומרים שנעשתה עם חברה שקשורה לגרטלר.

קרן המטבע כבר הקפיאה תשלומים לקונגו בדצמבר 2011 בנימוק שהיעדר שקיפות מונע ממנה לוודא שכספים שהתקבלו מעסקאות מינרלים הועברו לקופת המדינה - כך מסרה הממונה על המחלקה האפריקנית בקרן, אנטואנט סאייח.

אף שההכנסות מהפקת המינרלים גדלות, מצבה הכלכלי של אוכלוסיית קונגו לא משתפר. לפי מדד שירותי הבריאות, החינוך וההכנסה של תוכנית הפיתוח של האו"ם, קונגו נשארה המדינה הענייה בעולם. רוב האוכלוסייה חיה ללא חשמל ומים זורמים, ואחד מ-5 ילדים מת עד גיל 5. קבוצות חמושות ממשיכות לערער את היציבות במדינה.

אי סדרים בבחירות

ההכנסה לנפש בקונגו היא 280 דולר בשנה במונחי דולרים של 2005, פחות מכפי שהייתה ב-1960, כשהמדינה, זאיר לשעבר, קיבלה את עצמאותה מבלגיה. הבנק העולמי מדרג את קונגו במקום ה-181 מבין 185 מדינות במדד קלות עשיית העסקים העולמי שלו ל-2013, ירידה מהמקום ה-180 השנה.

לפי משקיפים מהכנסייה הקתולית בקונגו ומהאיחוד האירופי, ניצחון קבילה בבחירות הוכתם באי סדרים ובאלימות. יריבו של קבילה, אטיין צ'יסקדי, ערער על תוצאות ההצבעה, 49% מול 32%, בטענה שזויפו. ביהמ"ש העליון במדינה אישר אותן.

באוגוסט שיגר הסנטור האמריקני טום קובורן מאוקלהומה מכתב למג לונדסייגר, הנציגה האמריקנית בקרן המטבע, ובו דרש פיקוח הדוק יותר על תוכנית ההלוואות לקונגו. "נכסי מדינה בשווי מיליארדי דולר הועברו תמורת חלק קטן מערכם לחברות בינלאומיות מעורפלות תחת המשמרת של קרן המטבע", כתב קובורן הרפובליקני. ארה"ב לבדה העבירה לקונגו סיוע בסך 268.2 מיליון דולר ב-2011.

גם מחוקקים מבריטניה דורשים לקצץ את הסיוע לקונגו מפני שמדינה זו אינה מוכיחה שהרווחים מהמכרות שלה מיטיבים את מצבם של בני עמה.

ארגון גלובל וויטנס קרא לחברת גלנקור (Glencore) ולחברת Natural Resources Eurasian, שכלולה במדד פוטסי 100 בלונדון - שתי חברות שמעורבות בעסקאות עם גרטלר לפני הבחירות - לפרסם פרטים על העסקאות כדי להסיר חשדות שפקידים מקונגו קיבלו תשלומים תמורת מכירת נכסים לגרטלר.

גרטלר אומר שחשיפת פרטי העסקאות היא באחריות ממשלת קונגו, לא שלו: "אנחנו חברה פרטית. מדוע שנפרסם?".

לדבריו, "אני צריך לקבל פרס נובל. הם זקוקים לאנשים כמונו, שבאים ומשקיעים מיליארד דולר. בלי ההשקעה הזו, המרבצים לא שווים כלום".

הממשלה טוענת שהיא מקיימת את כל תנאי ההסכם עם קרן המטבע, שמחייב אותה לדווח על כל עסקה בתעשיית המינרלים. קבילה, בן 41, אומר שגרטלר הוא אדם שסיכן את הונו בקונגו כאשר המדינה סבלה ממלחמת אזרחים והייתה זקוקה נואשות למזומנים.

"בזמנים הקשים ביותר שלנו היו משקיעים שהגיעו ועזבו, ואחרים שלא חששו מההוריקן", הוא אמר על גרטלר בראיון בדצמבר 2011, "הוא אחד מאלו". הקשר בין שניהם כה חזק, שקבילה משתמש לעיתים בגרטלר כשליח דיפלומטי מיוחד. ב-2002 נפגש גרטלר עם היועצת לביטחון לאומי דאז, קונדוליסה רייס, בוושינגטון כדי לבקש עזרה בסיום המלחמה בין קונגו ושכנותיה.

גדל כחילוני

יהלומים שימשו רקע לחייו של גרטלר בילדותו בצפון תל אביב, שהיתה חילונית. אמו ניהלה תחנת רדיו למוזיקת פופ, ואביו היה שוער של קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב, לפני שהפך לסוחר יהלומים.

כילד, היה גרטלר מתעורר בחמש בבוקר כדי ללטש יהלומים לפני ביה"ס. הוא הצטרף לסבו, משה שניצר, יליד רומניה, לפגישות עסקים כדי לצפות בו מנהל מו"מ. כששניצר נפטר ב-2007, נתניהו נשא את ההספד.

גרטלר, שיושב מתחת לכיפת זכוכית בבורסת היהלומים הישראלית בר"ג, הופך נוסטלגי כשהוא מדבר על שניצר. הוא נזכר בלקח עסקי שסבו הוריש לו: "הוא אמר לי: 'דן, אתה נפגש עם הבנקאים שלך ומבקש אשראי רק כשאתה לא זקוק לו. רק כדי להבטיח אותו. כי כשתזדקק לו, יהיה מאוחר מדי'".

בגיל 22 החל גרטלר לקנות יהלומי גלם כדי שיוכל לעבוד במחזורים גדולים יותר, לדבריו. הוא טס בין מדינות שסועות קרבות כמו ליבריה ואנגולה ומרכזי היהלומים העיקריים בארה"ב, הודו וישראל, כשהוא קונה ומוכר יהלומים.

"מההתחלה הלך בדרך שלו", אומר דודו שמואל שניצר, בן 63, שכיהן כנשיא פדרציית בורסות היהלומים העולמית בשנים 2002-2006, "לבחור הזה יש אומץ. זה הדבר הבסיסי ביותר בו".

גרטלר שבר את המסורת החילונית של משפחתו כשהוא ואשתו ענת החליטו לחזור בתשובה. הם סילקו את כל הטלוויזיות והמחשבים מביתם בן חמש הקומות בבני ברק, שקירות האבן המלוטשת ושיחי הירק על הטראסות שלו מהווים ניגוד לבתי הדירות האפרוריים השכנים.

כיום הוא תורם ביד רחבה למוסדות צדקה יהודיים כמו מגדל אור, שמנהלת פנימיות ליתומים ולילדים עזובים. הוא סייע גם לממן את רישום בנק מוח העצם של אגודת עזר מציון בת"א, לדבריו. בקונגו תומך גרטלר במרכז חב"ד שמספק שירותי דת וחינוך ליהודים בכל אפריקה. קרן משפחת גרטלר תורמת גם לארגוני צדקה לא יהודיים בקונגו. הוא תרם גם 12 מיליון דולר לבניית אקדמיה חקלאית בעיבורי קינשאסה, שמנהלה, גיל ארבל הישראלי, מתאר כ"קיבוץ קונגלוזי".

סיפור האהבה של גרטלר עם קונגו החל ב-1997, כשהייתה אחת מחמש המפיקות הגדולות בעולם של יהלומים. במאי אותה שנה, המורדים בהנהגת לורן קבילה, אביו של הנשיא הנוכחי, הפילו את משטרו המושחת של מובוטו ססה סקו, בעל ברית של ארה"ב, שהתקיים 32 שנה. קבילה האב הכריז על עצמו נשיא המדינה, ששמה הוסב מזאיר לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

כעבור כמה ימים נחת מטוסו הראשון של גרטלר בקינשאסה. שלמה בנטולילה, הרב הראשי של מרכז חב"ד המקומי, ארגן את הפגישה בין סוחר היהלומים החרדי הצעיר ובנו של הנשיא, ג'וזף, שהפך לרמטכ"ל החדש, במלון אינטרקונטיננטל בעיר, אומר גרטלר. בין השניים נוצרה כימיה מיידית, נזכר גרטלר. שניהם נשאו באחריות כבדה בגיל צעיר: קבילה היה מפקד של עשרות אלפי חיילים ואילו גרטלר סחר ביהלומים בשווי שני מיליארד דולר בשנה.

בשנה הראשונה הם נהגו להיפגש עוד לפני הזריחה במתחם של קבילה. יום אחד הציע קבילה הצעיר להפגישו עם אביו הנשיא. לורן קבילה היה זקוק לכסף למימון מלחמותיו ורצה להציע לגרטלר מונופול על מכירות היהלומים של קונגו, לפי גרטלר. קבילה ביקש 20 מיליון דולר במזומן. גרטלר הסכים. כעבור כמה ימים הוא שב לת"א כדי לחגוג את העסקה, וקבילה האב טלפן כי היה זקוק לכסף מיידית.

בשמונה בבוקר טלפן גרטלר לבנק איגוד הישראלי, כדי להעמיד במבחן את הלקח שהקנה לו סבו. הוא השתמש בשילוב של אשראי בנקאי, כספי ירושה, יתרות מזומן ומניות שמומשו כדי לאסוף את הסכם ולשגר אותו לחשבון בשווייץ של הבנק הלאומי הקונגולזי. גרטלר הימר על נשיא במלחמה.

הסיכון שלקח על עצמו התברר ב-2001, כששומר ראש ירה למוות בקבילה האב, ובנו נטל את השלטון. להפתעת גרטלר, הבן ביטל את מונופול היהלומים שלו ולא הסביר מדוע. במקום לנטור טינה או לתבוע, גרטלר המשיך למכור יהלומים ללא מונופול ולשמור על קשריו עם קבילה הבן, שהוא מכנה "חברי ג'וזף".

הנשיא הצעיר היה זקוק לחברים: כשנטל את השלטון, חלקים רחבים מהמדינה היו בשליטת קבוצות מורדים שנתמכו על ידי אוגנדה ורואנדה השכנות.

קבילה ביקש מגרטלר לגייס עבורו תמיכה מארה"ב, שחשדה בעברו המרקסיסטי של קבילה האב - שצ'ה גווארה נלחם לצדו בקונגו ב-1965 - כדי לבצר את מעמדו כמנהיג ולנהל שיחות שלום עם השכנות.

באפריל 2002, אומר גרטלר, הוא טס בחשאי בין וושינגטון, קינשאסה וקיגאלי (רואנדה), כשהוא מעביר מכתבים בין קאבילה וקונדוליסה רייס. ג'נדאי פרייזר, שהייתה עוזרת מיוחדת לנשיא דאז ג'ורג' בוש, אומרת שהיא נפגשה עם גרטלר כמה פעמים, עם רייס ובעצמה. המעורבות של גרטלר תרמה רבות לשיחות שהניבו הסכם שלום, היא אומרת. כיום היא מרצה לפוליטיקה בינלאומית באונ' קרנגי מלון בפיטסבורג. "הוא היה רציני ואמין. הוא לא הצטייר רק כסוחר שמתיידד עם קבילה", לפי פרייזר.

אבל כשנחתמה עסקת השלום בין הממשלה וארגוני המורדים ב-2002, מיליוני בני אדם נספו בקונגו - אם לא מכדורים או מכות מאצ'טה, מקריסת שירותי הבריאות והתברואה.

גרטלר זכה בינתיים חזרה במונופול כמעט מלא על יצוא היהלומים של קונגו. אחת מחברותיו, Emaxon Finance International מקנדה, שילמה 15 מיליון דולר במזומן ובהלוואות לחברת כריית היהלומים הממלכתית MIBA תמורת חוזה לארבע שנים למכירת 88% מתפוקת המכרה. "קונגו הייתה באותה עת נואשת להשקעות. זה לא שהוא הצליח להוציא מהמשחק הרבה משקיעים אחרים", אומרת פרייזר, "לא היו הרבה כאלו".

קבילה, שהקים ממשלה שבה כיהנו ראשי המורדים לשעבר כחלק מהסכם השלום, ניסה לאתחל מחדש את כלכלת המדינה. השרים חתמו על עשרות עסקאות לניצול משאבי הטבע של קונגו עם חברות זרות, רבות מהן במחירים נמוכים מדי, לפי דוחות של הבנק העולמי והפרלמנט בקונגו.

ב-2006 זכתה מפלגת קבילה, "מפלגת השיקום והפיתוח", עם מצע של שיקום התשתית שנהרסה במלחמה, בבחירות החופשיות הראשונות במדינה זה 4 עשורים, שפוקחו על ידי האו"ם.

קבילה הבטיח להיאבק בשחיתות והשיק בדיקה של חוזי המינרלים, בפיקוח של כמה ארגונים מקומיים ומכון ג'ימי קרטר מאטלנטה שהוקם בידי הנשיא לשעבר. אבל העסקאות מתחת לשולחן נמשכו, אומר פיטר רוזנבלום, פרופ' למשפטים שעמד בראש משלחת המכון למעקב אחרי תעשיית המכרות בקונגו. "מה שקרה ב-2008 ו-2009 הוכיח שהגרטרלים של העולם מנצחים ע"י עשיית עסקים כפי שהם עושים לאורך כל הדרך", אומר רוזנבלום. כיום מדרג ארגון Transparency International רק 12 מדינות מתחת לקונגו בדירוג השחיתות.

כשקבילה ביצר מנהיגותו, גרטלר התרחב אל כריית מינרלים ומתכות והקים מיזמים משותפים עם חברות ממשלתיות ושותפים זרים. גרטלר שולט גם בחברות שזכו בזכויות לשני שדות נפט לאורך הגבול עם אוגנדה באגם אלברט, לפי 3 מקורות יודעי דבר. כשנשאל אם לחברות שלו יש אחזקות בשדות הנפט הללו, השיב: "אם תהיה הזדמנות להיכנס למשחק נפט גדול, בהחלט נלך על זה".

שישה מנהלים בתחום המכרות שעשו עסקים עם גרטלר אומרים שהוא משלב קסם אישי ואגרסיביות בעשיית עסקאות. בשיחות, שמתנהלות בד"כ בצרפתית, שפה שגרטלר לא שולט בה, הוא רוכן מעל הבלקברי שלו, לכאורה אדיש למתרחש, אומר פיטר דבוט, הבלגי שמנהל את עסקי גרטלר בקונגו. ואז הוא תופס את כולם בלתי מוכנים: "חכו רגע!", ומשמיע באנגלית סדרת הוראות לאנשי הצוות שלו.

רווחים דמיוניים

העסקאות של גרטלר יכולות להיות רווחיות להפליא. במקרה אחד הוא הרוויח תשואה של 500% בשישה חודשים מבלי לסכן אפילו פני אחד, כמתווך בעסקה של SMKK, חברה שמחזיקה במרבצי קובלט ונחושת בלב קטאנגה, חבל הכרייה העשיר ביותר במדינה.

ב-2009, החברה הזו הייתה בבעלות 50% של החברה הממשלתית Gecamines ו-50% האחרים היו בבעלות ENRC, חברת כרייה קזאחית שרשומה למסחר בלונדון. חברה זו רצתה לרכוש את מלוא הבעלות על SMKK אך לא ניצלה את זכות הסירוב הראשונה לרכוש את אחזקות הממשלה לפני הסכם המזים המשותף. במקום זאת, ENRC עשתה עסקה עם חברה בשליטת משפחת גרטלר, אמרלד סטאר, הרשומה באיי הבתולה הבריטים. ב-21 בדצמבר 2009 שילמה החברה הקזאחית לחברה של גרטלר 25 מיליון דולר עבור אופציה לקנות ממנה את מחצית חברת SMKK, לפי דיווח של ENRC לבורסת לונדון. במילים אחרות, גרטלר אפילו לא החזיק בנכס שהוא מכר עליו את האופציה - לפי שעה.

בפברואר 2010 הסכימה Gecamines למכור את אחקתה ב-SMKK לאמרלד סטאר של גרטלר ב-15 מיליון דולר, לפי הסכם המכירה שפורסם על ידי משרד המכרות הקונגולזי. כעבור ארבעה חודשים, ENCR השלימה את העסקה באמצעות קניית אמרלד סטאר ב-50 מיליון דולר, ושילמה בסך הכול 75 מיליון דולר, פי חמישה ממה שגרטלר שילם. גרטלר אומר שזו לא אשמתו שהממשלה לא קיבלה מחיר טוב על אחזקותיה ב-SMKK.

"זה מה שאנחנו יודעים לעשות יותר טוב מכל האחרים: למקסם את הערך של הפרויקטים שלנו", הוא אומר, "אם הממשלה תרצה לשכור את שירותי כדי למקסם את הערכים שלה, היא תצטרך לפנות אליי. אין שום בעיה".

הנחושת היא זו שמושכת את רוב חברות הכרייה לקונגו, אומר גרטלר. המתכת הזו נסחרה ב-7,991 דולר לטון בלונדון אתמול (ד'), יותר מפי שניים ממחירה ב-5 בינואר 2009, שהיה 3,190 דולר לטון. ברצועת האדמה שבין זמביה הצפונית וקונגו הדרומית אצורים מרבצי נחושת שהם מהגדולים בעולם.

במרחק כ-55 ק"מ מהמכרה של SMKK, יש לגרטלר מיזם נחושת וקובלט משותף על ENCR שנקרא Comide SPRL. גרטלר מתיישב מאחורי הגה של מיניבוס. עוזריו צוחקים בעצבנות, והוא כמעט מתנגש בשני מסוקים שחונים סמוך, ומדהיר את הרכב סביב ערימות עפרות הברזל, כשהנוסעים מטולטלים מצד לצד.

"הוא כמו ילד", אומר מנהל ההפקה יריב בעט שזיעה נוטפת על מצחו. גרטלר אומר שזה שנים אין לו רישיון נהיגה.

הוא הגדיל אחזקתו בנכס הכרייה הזה ב-2011 - אחד מששת הנכסים שהמדינה מכרה לו באותה שנה. חברה שרשומה באיי הבתולה הבריטים, סטרייקר אינטרנשיונל, קנתה את 25% שהיו ל- Gecaminesב- Comideב-2011, לפי פרוטוקול מועצת מנהלים של Comide מ-29 ביוני 2011. גרטלר שולט בסטרייקר, לפי שני מקורות.

פרטי העסקה המלאים לא פורסמו, תוך הפרת תנאי הסכם המלוות ין קרן המטבע וקונגו, ולכן הודיעה הקרן בחודש שעבר על השעיית הסיוע למדינה. יו"ר Gecamines, אלברט יומה, אומר שלא היה מודע למכירה. גרטלר מסרב לשוחח עליה.

בעסקה אחרת, ביוני 2010 ובמארס 2011, חברת כרייה ממשלתית אחרת, Sodimico, מכרה רישיונות ליותר מ-30 מכרות, כולל שני מכרות נחושת, לחברות שקשורות לגרטלר מהונג קונג ואיי הבתולה תמורת סך של 60 מיליון דולר. נומיס ואוריאל סקיוריטיס מלונדון העריכו ששני מיזמי הנחושת שווים 1.6 מיליארד דולר, אם כי ההערכה כוללת גם מפעלים לעיבוד עפרות הנחושת ולא רק את רישיונות הכרייה.

Sodimico אפילו לא זכתה לשמור ברשותה את כל הכספים שקיבלה מהחברות של גרטלר, אומר המנכ"ל שלה, לורן למבר צ'יסולה קנגוא. לדבריו, משרד המכרות דרש להעביר 10 מיליון דולר לקרן הבחירות הכלליות של המדינה. "זו לא הייתה החלטה כלכלית של Sodimico", אמר על המכירה. המיזם המשותף של גרטלר ויתר על זכויותיו במכרה הגדול ביותר, פרונטיר, לפי משרד הכרייה. ביולי 2012 מכרה קונגו ל-ENRC את הרישיון לתפעול פרונטיר ב-101.5 מיליון דולר. ב-2009, המכרה הזה היה משלם המסים הגדול ביותר בקונגו.

"כשאתה רואה דברים דומים בווריאציות קצת שונות קורים פעם אחר פעם, אתה חייב לעצור ולחשוב, "ברור שמשהו לא בסדר", אמר דניאל באלין-קורטי, החוקר הראשי לקונגו של Global Witness, בפרלמנט הבריטי בשנה שעברה.

גם במיזם מוטאנדה, גרטלר שילם תמורת 20% שלו פחות משותפתו, גלנקור אינטרנשיונל. אחזקת גרטלר נחשפה רק במאי 2011, חודשים אחרי הרכישה, כשגלנקור פרסמה את מבנה הבעלות על המכרה, עמוק בתשקיף ההנפקה שלה, שהקיף 1,637 עמודים.

חברת ייעוץ חיצונית העריכה את שווי המכרה בכ-3 מיליארד דולר. בהתבסס על חישובי ערך נכסים נקי לפי נתונים מהתשקיף של גלנקור, אחזקתו של גרטלר, כולל תמלוגים ותשלומים אחרים, הייתה שווה 849 מיליון דולר במאי 2011.

אחת מחברותיו של גרטלר מאיי הבתולה רכשה את האחזקה מ- Gecaminesב-120 מיליון דולר במארס 2011, לפי החוזה ששלחה Gecamines לקרן המטבע שהפעילה עליה לחץ. במאי 2012 שילמה גלנקור 340 מיליון דולר, בתוספת נטילת חוב של 120 מיליון דולר, כדי להעלות את אחזקתה ל-60%. גרטלר אומר שאותם 20% שגלנקור רכשה היו שווים יותר מפני שהם העניקו לה את השליטה במכרה.

קונגו

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות