הנקראות ביותר

חדשנות או למות

ביולי השנה, ימים מספר לפני שנצמדנו למסכי הטלוויזיה כדי לצפות בקרבות הספורט באולימפיאדה בלונדון, התקיים בניו-יורק קרב לא פחות מעניין בין אריק שמידט, עד לאחרונה מנכ"ל גוגל וכיום יו"ר החברה, לבין פיטר טיל, המשקיע האמריקאי שהקים וניהל את חברת PayPal והיה המשקיע החיצוני הראשון בפייסבוק.

בעוד שמידט התפאר בהישגי הטכנולוגיה של התעשייה בעשורים האחרונים בכלל ושל גוגל בפרט, תקף אותו פיטר טיל בטענה שהטכנולוגיה לא ממש שיפרה את חיינו בתקופה הזו, וגם גוגל לא חידשה דבר מאז שהמציאה את מנוע החיפוש היעיל שלה. שמידט לא נשאר חייב לטיל, וציין את מנוע החיפוש הפופולארי "כרום", ואת מערכת ההפעלה "אנדרואיד" בין שאר הישגיה הטכנולוגיים של גוגל.

תהה דעתנו כשל שמידט או טיל, על דבר אחד נוכל להסכים - נושא החידושים הטכנולוגיים מחובר לתעשיית ההיי-טק הישראלית, שזכתה להכרה עולמית בזכות היצירתיות והחדשנות, והיא הסיבה המרכזית להצלחותינו העסקיות. זו גם הסיבה שענקיות הטכנולוגיה המובילות, בהן יבמ, אינטל, HP, גוגל, מיקרוסופט, וגם אפל, פתחו מרכזי-פיתוח בישראל ורכשו חברות טכנולוגיה ישראליות. התעשייה הישראלית אינה מושתתת על כוח עבודה זול, או על קרבתנו לשוקי היעד. היא תלויה בעיקר בחדשנות וביצירתיות של המהנדסים הישראלים, לכן עלינו לשמר ולטייב יכולות אלו, ולדאוג שהמשאב העיקרי שעליו נשענת תעשיית ההיי-טק ועמה כלכלת ישראל, ילך ויתעצם, כדי שנוכל להתפאר בהישגי העבר ואף יותר בהישגי העתיד.

מחקרים הראו, כי ניתן וצריך ליצור סביבה שבה מתפתחת חדשנות רבה. בחברת יבמ, לדוגמה, קיימת תרבות של חדשנות המעודדת את העובדים ואת בני משפחתם להעלות רעיונות חדשים למוצרים ולטכנולוגיות. בתשע מעבדות המחקר של יבמ הומצאו מוצרים וטכנולוגיות שהובילו לרישום פטנטים רבים, וחמישה מעובדיה (!) זכו בפרס נובל על המצאותיהם.

לאגד כוחות

גם בישראל עלינו לדאוג ליצירת מדיניות של חדשנות- שתתחיל ממערכת החינוך ותעודד ילדים ליזום, לפתח ולחשוב על חידושים טכנולוגים. מדיניות אשר תמשיך באקדמיה ותפעל במקביל בתעשייה. הרבה יזמים ישראלים מקימים חברות-הזנק על בסיס רעיונות חדשנים, אך גם בארגונים הגדולים יש חשיבות רבה ליצירתיות, כי גם ארגונים אלו יקומו או יפלו לאורך זמן על בסיס החדשנות של מוצריהם.

לא די בדיבורים כדי לקדם את נושא החדשנות והיצירתיות הטכנולוגית. הגיעה השעה למעשים, ולשם כך יש צורך ביוזמה חדשה שתאגד את שלושת הכוחות המשפיעים על חדשנות בישראל: תעשייה, אקדמיה וממשלה.

הגורמים הללו מהווים יחד כוח עצום שיכול להביא לשינוי בתרבות החדשנות, החל ממערכת החינוך היסודית והעל-יסודית דרך האקדמית וכלה בהנחלת מתודולוגיות לעידוד חדשנות בחברות הטכנולוגיה הגדולות בישראל.

הכותב הוא יו"ר פורום מנכ"לי ההי-טק בישראל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתחלבו את תנובה