הנקראות ביותר

סקר "גלובס": הליכוד צונח ל-34 מנדטים, בנט נוסק ל-14

ההתקוטטות עם ש"ס, מצבו המשפטי של ליברמן, והכישלון במתקפה על בנט הביאו לשחיקה בליכוד-ביתנו ■ מלחמת ההאשמות במטה הליכוד כבר החלה - כולם נגד כולם אבל מאוחדים נגד פינקלשטיין ■ בחירות 2013 - תמונת מצב

כשואלים את ליברמן מה שלומו הוא נוהג לומר "גן עדן פלוס פלוס". סקר מכון רפי סמית עבור "גלובס" ו"ג'רוזלם פוסט" מגלה שמפלוס ופלוס לפעמים יוצא גם מינוס. במקרה של האיחוד של הליכוד ביתנו לא מדובר בסתם מינוס, אלא במינוס 5 מנדטים מהסקר הקודם. תוך שבועיים צונח הליכוד ביתנו לשפל חסר תקדים, וזוכה ל-34 מנדטים בלבד.

אם ביום האיחוד הכריזו נתניהו וליברמן כי יגרפו לפחות 42 מנדטים ודיברו גם על ל-45, עכשיו הם חולמים על 40, ויודעים שגם זה כמעט בלתי אפשרי. שרים בכירים בליכוד מעריכים, שהמפלגה תגמור עם 32-34 מנדטים, ורק אלוהים יודע איפה יעצרו נפתלי בנט והבית היהודי, שנוסקים לעבר 14 המנדטים.

מלחמת ההאשמות במטות הבחירות וההסברה של הליכוד כבר החלה. שם רואים את הסקרים שבהם הליכוד ממשיך לרדת ובנט לעלות, ומבינים שהמתקפה עליו הייתה כישלון חרוץ. הם חשבו שהליכוד יעלה, אבל זה רק חיזק את הבית היהודי. בסביבת מנהל הקמפיין, גיל סמסונוב, מאשימים את היועץ שעיה סגל וההיפך, ושניהם את ארתור פינקלשטיין. למדורה מצטרפים בכירים שמותחים ביקורת על כך שבליכוד הרדימו את הקמפיין וגם את עצמם, ומי שהרוויח מזה היה בנט, שנשאר ער.

וכשכולם מתוסכלים, מתחילים גם הלכלוכים לצאת. עכשיו כולם מנסים להתנער מהאחריות להתנהלות ההסברתית הכושלת. אין מי שיטען שהיה מעורב באסטרטגיה של השבוע האחרון. ראשי המטות, גדעון סער וגלעד ארדן, אומרים בליכוד, מקבלים הוראות מלמעלה. לדבריהם, זו גם לא הייתה החלטה של סמסונוב. אז מי כן? שוב החצים מופנים לפינקלשטיין, שהראה להם מחקרי עומק שהצביעו על פוטנציאל גדול למעבר קולות מהמרכז לליכוד.

הסרבנות משתלמת

עד ליום חמישי שעבר אף אחד לא ידע בכלל מי זה נפתלי בנט. ממחקרים שנעשו בבית היהודי התברר שכלל הציבור לא שמע עליו, ו-47% ממצביעי הליכוד, הבוחרים הטבעיים שלו, לא היו מזהים אותו ברחוב. האתגר של המטה שלו היה להגדיל את החשיפה לבנט. התכנון המקורי של המפלגה נטולת התקציב, שכוחה האמיתי בכנסת היום הוא 5 מנדטים, היה להשתמש ברשתות חברתיות.

אחרי הראיון אצל ניסים משעל נפתרה בעיית המוכרות. משה קלוגהפט, מנהל הקמפיין של בנט, שניהל גם את המשבר בהצלחה גדולה, הבין את הפוטנציאל, ורגע אחרי הראיון כבר דאג להעלות אותו לפייסבוק. בתוך ארבעה ימים בנט כבר קיבל דמות בארץ נהדרת ועמוד הפייסבוק שלו הוא השני במספר הלייקים אחרי נתניהו. על פי סקר "גלובס", 39% מכלל הציבור סבורים שההתבטאות שלו, שעל פיה הוא אינו מסוגל לפנות התנחלויות הגדילה את הסיכוי שיצביעו לו, אבל המתקפה חסרת המעצורים של הליכוד על בנט, שנתפסה כאילו היא על הציבור הדתי כולו, היא זו שעשתה את העבודה. נתניהו הסתבך לא עם הרל"ש שלו לשעבר, אלא עם ציבור שלם כשקרא לו סרבן.

נתניהו ניסה לתקוף את בנט בנקודה הכי רגישה שלו, האמינות, אלא שהציבור יותר מאמין לבנט מאשר לליכוד. בנט נתפס אמין. הוא אומר מה שהוא חושב. הוא לא מכובס, לא מדקלם סיסמאות ומדבר בגובה העיניים.

בנט נפגע מנתניהו שהעז לקרוא לו סרבן. הוא שירת בסיירת מטכ"ל לאחר שהושפע מ"מכתבי יוני", אסופת המכתבים שכתב יוני נתניהו, וקרא לבנו על שמו. כמה נמוך, אמרו בבית היהודי, ירד נתניהו בקרב על המנדט. אחרי הכל, מדובר בשניים שראו אחד לשני את הלבן בעיניים בעבודתם המשותפת. אם בנט היה מתחיל לדבר, זה לא היה נגמר טוב.

ליברמן מחלק תיקים?

אין עוררין בליכוד על כך שרובי ריבלין הוא המועמד האולטימטיבי לתפקיד יו"ר הכנסת. הוא חי כנסת, נושם כנסת וממותג עם הכנסת באופן בלתי ניתן להפרדה. ביום שישי שעבר התעורר ריבלין לכותרת שבישרה על כך ששטייניץ יהיה יו"ר הכנסת. הפעם התקשר רה"מ לריבלין ואמר לו שלדברים אין אחיזה במציאות. "אתה מועמדי האישי לתפקיד", אמר.

יש מעט אנשים שמכירים את נתניהו כמו ריבלין. מספיק בשביל לדעת שאם נתניהו הבטיח, זה לא אומר שהוא גם יקיים. השאלה היא למי היה אינטרס להלביש על שטייניץ את התיק, או מי רצה להלחיץ את ריבלין. אפשר לסמן כמה שרים שחושקים בתיק האוצר. אפשרות אחרת ולא בלתי סבירה היא שנתניהו מלהטט בכולם ולכל אחד הוא מספר מה שהוא רוצה לשמוע.

אמש הפגין שר האוצר ביטחון ברדיו, ורמז שהתיק יישאר בידיו. לא מן הנמנע שקיבל הבטחה. לא מעט מחבריו של שטייניץ מאמינים שאחרי שנתניהו מבטיח, צריך להתחיל לחשוש.זו כנראה הסיבה שבגינה נאלץ נתניהו להצהיר השבוע מעל כל במה שתיק השיכון יישאר בידי הליכוד-ביתנו. מי שאילץ אותו לעשות את זה הוא לא אחר משותפו הבכיר, ח"כ אביגדור ליברמן. אולי הוא רוצה אותו לפאינה קירשנבאום? כמי שמכיר את יכולת העמידה של נתניהו בלחצים, דרש ממנו ליברמן לומר זאת בפומבי, ונתניהו חזר על כך מספר פעמים.

מתברר שבעל הבית האמיתי בליכוד הוא יו"ר ועדת החוץ והביטחון הבא. אמש הוא השתלח בש"ס באתרים חרדיים. את אלי ישי הוא מינה לשר התשתיות, את אטיאס לתיירות, ודרעי, הוא קבע, לא צריך להיות שר. לליברמן אולי לא יהיה תיק בממשלה, אבל זה לא מפריע לו לחלק את התיקים.

אילו הבחירות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות