ההשפעה המלאה וההרסנית של הצוק הפיסקלי בארה"ב

ביום הראשון של 2013 ילמדו מיליוני משפחות בארה"ב אם יצטרכו להוסיף אלפי דולרים לחשבון המס השנתי שלהן ■ ניו יורק טיימס: "חשש שכל ההישגים הכלכליים שנרשמו בשנתיים שחלפו יימחקו כלא היו" ■ והפוליטיקאים? מתגוששים

מחרתיים (ג'), יומה הראשון של 2013, ילמדו מיליוני משפחות בארה"ב האם הן ייאלצו להוסיף אלפי דולרים לחשבון המס השנתי שלהן. האם הן תוכלנה לחשוב על ג'יפ משפחתי חדש, אולי גם על שיפוץ המטבח, סוף סוף, או, לחלופין, האם הן יצטרכו להתמודד עם גידול משמעותי בשיעורי המס שיונחתו עליהן מוושינגטון? לא רק רמת המחיה של אותן משפחות מוטלת על כף המאזניים אלא גם, ובעיקר, רמת ביצועי הכלכלה הלאומית בשנה הקרובה.

התשובות לשאלות האלה מצויות בידי מחוקקים על גבעת הקפיטול, שבשעות הקטנות של סוף השבוע האחרון ב-2012 מוסיפים להתגושש על מציאת פשרה שתימנע נפילה מאותו גוש פיסקלי מטיל אימה שכולם מדברים עליו. בהמרצת נשיא ארה"ב ברק אובמה עושים עתה הסנטורים והצירים על הגבעה את מה שהיו צריכים לעשות לפני שבועות, או חודשים.

אבל המכשולים שסיכלו מציאת פיתרון בעבר מוסיפים, כנראה, לסכל מציאת פיתרון בהווה: הסרבנות האיין-ראנדית של חלק מהמחוקקים הרפובליקניים, אנשי מסיבת התה, לתמוך בכל פיתרון שכולל העלאת שיעורי המס, אפילו על בעלי הכנסות של יותר ממיליון דולר בשנה, והתעקשותם על קיצוצים דרקוניים בתקציבי הרשת החברתית כדי להגיע לאיזון תקציבי. פשרה שכוללת את שני הרכיבים (העלאת הכנסות הממשלה וקיצוץ בהוצאותיה) אינה מקובלת על טהרנים אלה. הם גם מעדיפים להתעלם מהעובדה, שסרבנותם תחולל עליית מיסים רוחבית לכל אחד, עשיר כעני. ייקוב הדין את ההר.

נכון ליום א', אין ודאות שהקונגרס יצליח לענות על השאלה הבאה: מה חשוב יותר, רווחתן של משפחות, וביחוד משפחות מעמד הביניים, עמוד השדרה של הכלכלה הכלל-ארצית, או הטהרנות האידיאולוגית של כמה עשרות מחוקקי מסיבת התה, ששואפים להבטיח את בחירתם מחדש במחוזות בחירה ששורטטו כמעוזים בלבדיים של הימין הקיצוני, במדינות שרובן כפריות ונטולות גרוויטאס כלכלי?

זו דרמה פוליטית לא פחות מכלכלית, עם השלכות הרות גורל על החברה האמריקנית, אבל בימים הבאים יש לה חשיבות כלכלית מיידית: אם מחוקקי מסיבת התה יתבצרו בשוחות שלהם, לא יוכל הקונגרס להניח על שולחן הנשיא הצעת חוק, שתמנע העלאות מיסים אוטומטיות (בעקבות פקיעת חוקים ישנים מתקופת ממשל בוש) וקיצוצים רוחביים אוטומטיים בהוצאות הממשלה (לרבות 500 מיליארד מתקציב הפנטגון), כבר מחרתיים. זו תהיה נפילת הריסוק מהצוק הפיסקלי, ואיש לא יקבל מצנח.

המשמעות, קובע היום ניו יורק טיימס: "חשש שכל ההישגים הכלכליים שנרשמו בשנתיים שחלפו יימחקו כלא היו".

הנזק למשקי הבית

וברמת הפרט: אם הקונגרס לא יגבש הצעת פשרה בשעות הקרובות, תלושי משכורת שיקבלו מיליוני אמריקנים מחרתיים יקלקלו לרוב רובם את מסיבות השנה החדשה. ליקטנו כמה דוגמאות: זוג נשוי, שהכנסתו המשותפת 50 אלף דולר בשנה, שילם עד עתה 6,625 דולר למס הכנסה, לפי שיעור של 13%. אם תיפול ארה"ב מהצוק, כלומר אם יפקעו החוקים מתקופת בוש, ייאלץ זוג זה לשלם 8,633 דולר, לפי שיעור של 17%. תוספת המס: 2008 דולר בשנה.

ואולי ניטול משפחה ברמת הכנסה גבהה יותר: 100 אלף דולר בשנה. עד עתה שילמה משפחה זו 18,150 דולר בשנה, לפי שיעור של 18%. לאחר הנפילה, יעלה שיעור המס של משפחה זו ל-23% והיא תשלם 22,753 דולר, עליה של 4,603 דולר בהשוואה לאשתקד. איך תגיב משפחה מכפר-סבא שתצטרך לגלח יותר מ-17 אלף שקל מתקציבה ל-2013?

וזו רק ההתחלה: לאחר הנפילה, מס רווחי ההון יעלה מ-15% ל-20%. דיווידנדים ימוסו כחלק מהכנסת המשפחה (ולא כרווחי הון). זיכוי על ילדים ירד מ-1000 דולר ל-500 לכל ילד. ומס הירושה? בשלב זה, ירושה בשווי עד 5.12 מיליון דולר פטורה ממס, וכל דולר מעל רף זה ימוסה לפי 35%. לאחר הנפילה, רף הפטור ירד למיליון דולר וכל דולר מעל רף זה ימוסה לפי 55%.

זו המציאות שאליה עלולה ארה"ב להתעורר מחרתיים. מבחינת הדמוקרטים, לפחות, יש נקודת אור בתרחיש השחור הזה: הבוחר האמריקני, שמצביע תמיד דרך הכיס, לא ישכח ולא יסלח, וזה יחול גם על בוחרי הימין הקיצוני, שייפגעו מהתנהלות נציגיהם בקונגרס בדיוק כמו כל אזרח אחר. אולי כך הם ילמדו.