הדולר בדרך לשבור שיא

יחס הדולר-שקל נמצא בתנועה רב-שנתית עולה - הצפי הוא למחירים גבוהים בהרבה

לקראת השנה האזרחית החדשה, חשבתי שיהיה מעניין לבחון את מצבם הטכני של שני הנכסים הפיננסיים העיקריים שלנו: מדד המניות העיקרי, מדד ת"א 25, והמטבע העיקרי, זה הקובע הרבה מאוד את העלויות במשק, דהיינו הדולר.

שניהם "חיים" כמובן בסביבה הישראלית, ומושפעים מן הגורמים המקומיים הידועים: צמיחה, גירעון, ריבית על השקל, מצב גיאו-פוליטי, ומה שקורה בחו"ל. יש ביניהם רוב הזמן קורלציה הפוכה: בדרך כלל, כאשר המניות עולות, הדולר יורד, וההיפך, אבל ראינו תקופות שבהן זה לא קרה, ולמעשה אנו רואים שבירה של קורלציה עקרונית זו בשבועיים האחרונים, כאשר המניות והדולר ירדו באותו זמן.

את שני הנכסים החלטתי להציג טכנית, אבל בעזרת כלים שונים של המתודולוגיה. לפני הניתוחים עצמם, אני רוצה להדגיש שאין כאן נבואה לגבי העתיד. מה שאנו רואים, אמור להביא אותנו לסבירות הגבוהה לגבי מה ש"אמור" לקרות. יחד עם זאת, יש לזכור שבימים טרופים אלו, מעשה או מילה של קובע מדיניות כלכלי או מדיני, יכולים לשנות ב-180 מעלות את מה שהגיוני שיקרה בנכסים האלה. לכן, עלינו להבין שהמגמה, או במילים אחרות, מה שהמחיר עושה בפועל, הוא הקובע.

הניתוח הטכני, המביא אותנו לסבירות עתידית רק ממפה ומכין אותנו, אבל עלינו להיות מוכנים לכך שהנסיבות ישתנו, ולנהל את ההשקעות עם שיטה, משמעת עצמית חזקה, ובמיוחד כללים של ניהול סיכונים נוקשים במיוחד.

נתחיל מיד בגרף בשבועי של הדולר שקל:

משה שלום דולר
 משה שלום דולר

עבור המטבע האמריקאי, ויחס ההמרה שלו לשקל הישראלי, אשתמש בעיקר בתורת גלי אליוט כדי לקבוע את הסבירות הגבוהה ביותר של מה שאנו אמורים לראות בתנועת מחירו בשנה הקרובה.

לדעתי, באמצע 2008 נקבעה תחתית משמעותית, המהווה התחלה של מהלך רב שנתי עולה בדולר. נזכור שאז, כאשר שער הדולר היה סביב 3.1-3.2 שקלים, ראינו רכישות של בנק ישראל, שבינתיים נסוג מן הפעילות הזו אחרי השגת גובה רזרבות די גדול ביחד עם השינוי בכיוון המטבע. העלייה של 2008, ותחילת 2009, אשר נתמכה כמובן בעלייה הפנומנאלית של הדולר בעולם, קבעה שיא סביב 4.3 שקלים, אשר עדיין לא הושג מאז.

העלייה נעשתה בחמישה גלים עולים (גל 1 גדול), מגמתיים, ולכן היה עלינו לצפות לגל מתקן יורד, של שלושה גלים. ראינו כזה, ארוך בזמן, ובעומק (גל 2 גדול). תחילת 2011, ורמת המחיר של 3.35, היו נקודות הסיום של התנועה המתקנת במחיר בשני הפרמטרים האלה.

ושוב, על פי אליוט, היה צריך עכשיו לצפות לחידוש העליות, כי הרי מגמת ארוכת הטווח כאן היא עולה, ולא יורדת. שוב, זה מה שקרה, כאשר הדולר הצליח לייצר תחתית במשך 4 חודשים שלמים (בין אפריל ו-אוגוסט 2011), שממנה הוא התחיל לנסוק. 4.1 שקלים לדולר היה השיא של הגל הראשון של גל 3 גדול.

משם, תיקון טכני, שבו כבר ראינו, לדעתי, את תתי-גל a, b, ויש לשער שאנו בעיצומו של תת-גל c. תיקון 50% של כל העלייה עד 4.1 שקלים, נמצא בדיוק איפה שהדולר נמצא עכשיו, והתיקון 61.8% נמצא סביב 3.65 שקלים. הסיכוי ש-c יסתיים עכשיו, או בתיקון השני שליש, די שווה בעיני.

ניתן לסכם את כל התיאור, עד כה, למסקנה הבאה: יחס הדולר-שקל נמצא בתנועה רב-שנתית עולה. אם הספרור שהצגתי נכון, הוא כרגע נמצא בגל 2 מתקן, של גל 3 גדול עולה, וזה אומר שהצפי לשנה הקרובה הוא למחירים גבוהים בהרבה במטבע האמריקאי, אצלנו. הרבה מעבר לשיאים שכבר ראינו סביב 4.1 או 4.3 שקלים.

ועכשיו למדד המניות העיקרי אצלנו, בעזרת גרף שבועי שלו:

משה שלום תא 25
 משה שלום תא 25

כאן לא אציג את דעתי לגבי המדד בעזרת תורת גלי אליוט, אלא על פי אלמנטים טכניים הרבה יותר פשוטים ובסיסיים, והם רמות חשובות במחיר, הנקראות רמות תמיכה והתנגדות היסטוריות.

כאשר שוק המניות העולמי התאושש מן המכה שהוא קיבל סביב 2008-2009, השוק שלנו הצליח להראות התאוששות מוגברת במיוחד. היותנו שוק קטן, מוטה טכנולוגיה, ופיננסים, עזר הרבה לייצר תנועה הרבה יותר אסרטיבית. בעצם, תנועה זו הצליחה לייצר שיא חדש מעל השיא של 2007, דהיינו להגיע לסביבות 1,350 נק'.

שם, ראינו מגמה של פסגה כפולה, אשר הכינה את הקרקע לנפילה קשה (שימו לב שזו נעשתה בחמישה גלים יפים במיוחד - סליחה, לא יכולתי להתאפק), ואחרי תחתית כפולה סביב 1,000 נק' (מספר עגול ופסיכולוגי יפה), חזרנו למסלול עולה במקצת. הדבר הבולט הראשון הוא העצירה של העלייה האחרונה סביב 1,250 נק'.

זה מצב די מסוכן למדד, עקב תבנית אפשרית של ראש וכתפיים, אם הוא יחצה חזרה את בסיס תבנית היפוך זו סביב 1,000 נק'. אבל מעבר לכך, שימו לב שהמדד למעשה לא ממש עשה דבר, מאז סיום 2009. גם אז הוא נע סביב 1,200 נק', ומאז הוא יצר דשדוש רב שנתי מתעתע, עם רמות תמיכה והתנגדות ברורות מאוד.

על כן נאמר, לקראת השנה הקרובה, את הדברים הבאים:

עקב העובדה שאנו נמצאים כרגע סביב אמצע אזור הדשדוש הענק, שבין 1,350 ו-1,000 נק', אין דרך להעריך את הסבירות לגבי ההמשך, כאשר תנועה של המדד מתחת ל-1,170-1,160 נק', לאחר מכן מתחת ל-1,050 נק', ולאחר מכן מתחת ל-990 נק', יגרמו לסבירות השלילית להיות הרלוונטית, יותר ויותר. לעומת זאת, עצירה עכשיו, סביב הרמות הנוכחיות, עלייה מעבר ל-1,250 נק', ובמיוחד מעבר לשיא של 1,350 נק', יהפכו אותה לחיובית יותר ויותר.

בניגוד לסבירות הבולטת בדולר, כאן אין כזו, ולכן על המשקיע לנקוט בעמדה על פי התנועה, מתחילת הדרך. זו דעתי על הנכס, כאשר העובדה שכאן ראינו עמידה במקום במשך כמעט 4 שנים מייצרת "סטייה פסיכולוגית שלילית" לעומת החיוב האדיר שראינו במדדים הדומים לו בחו"ל, כמו הנאסד"ק, או הדאקס, ברוב אותה התקופה.

שנה מניבה ופורייה לכולם.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.