הייתם שמחים להעסיק מישהו שחשף שחיתות בעבר?

ארגונים אוהבים להתהדר (ובצדק, במרבית המקרים) בתרומתם למען הקהילה. הם גם אוהבים לרתום את עובדיהם למען פעילויות כאלו. אבל האם עובדים הפעילים באופן עצמאי בנושאים שאינם בקונצנזוס הם נכס לארגון או נטל? האם עובדים שפעילים למען פליטים, נגד הכיבוש או בעד השוויון בנטל הם "בעייתיים"?

שאלה זו רלבנטית בעידן שאחרי המחאה החברתית ולאור העלייה במעורבות חברתית של הציבור בישראל. בעשור האחרון חלה עלייה בהיקף האנשים הפעילים במסגרות התנדבותיות שונות מ-14.4% ב-2002 ל-18.8% ב-2011. על-פי נתוני הלמ"ס, 8.5% מהאנשים שעסקו בפעילות התנדבותית עשו זאת שלא במסגרת ממוסדת.

ד"ר דנה לנדאו, ראש התמחות אחריות תאגידית בבית הספר לניהול וכלכלה, המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, טוענת כי עובדים מעורבים טובים לארגון, אבל היא כלל לא בטוחה שהארגונים עצמם תופסים אותם ככאלו - הכול קשור בנושא ההתנדבות או המעורבות.

"אם תשאלו ארגונים, כולם יגידו שהם רוצים עובדים מעורבים. אבל האם הם ישמחו לקלוט עובד שבמקום העבודה הקודם שלו חשף שחיתות? כלל לא בטוח. הרי עובדים שחושפים שחיתויות עושים זאת מתוך אכפתיות גדולה. אלו עובדים שרצו להציל את הארגון שבו עבדו ושבו חשפו את השחיתות, אבל בחוץ הם נתפסים כ'טרבל מייקרים'".

- מה מאפיין את האנשים המעורבים חברתית?

לנדאו: "הם יותר מפותחים תודעתית. הם גם בדרך-כלל משכילים יותר - כדי לדעת לדרוש את זכויותיהם וזכויות אחרים, הם צריכים לדעת מה הן. אלו אנשים שהפרות יותר בולטות ומפריעות להם. עובד מעורב הוא בעל יוזמה, אחריות, יכולת להסתכל החוצה, להבין את החלק של הארגון בתוך השלם. בהרבה פרמטרים זה משתלם לארגון, אבל יכול להיות שזה גם יותר בעייתי - עובדים כאלו מצריכים ניהול יותר אינטליגנטי".

"לא לכולם תתאים סביבה מחויטת"

עברי ורבין, מנכ"ל חברת good vision - יועצים לאחריות תאגידית, חברה העוסקת בתכנון וניהול תהליכי אחריות תאגידית בעסקים, מעריך כי רמה גבוהה של מעורבות חברתית תקשה על האדם עצמו להשתלב בסביבה עסקית-תאגידית.

"מי שהולך ומקים אוהלים מול משרד ראש הממשלה ושובת רעב בגלל עוולות חברתיות, יתקשה להסתגל לסביבה מחויטת", הוא אומר, "ובסך הכול, עובדים מעורבים חברתית הם טובים לארגון, גם אם הם פועלים בנושאים בעייתיים לכאורה. עובד מעורב, כזה שמרגיש סיפוק בזירות שונות מחוץ לעבודה, יביא את אותו סיפוק לתוך העבודה. אם העובד אדם אדיש - הוא יהיה ככה גם בעבודה".

- ומה לגבי הארגונים עצמם? קשה לראות חברות מסחריות שעוסקות בנושאים שאינם בקונצנזוס.

ורבין: "זה נכון. הארגונים מעדיפים להישאר באזורים הניטרליים כשמדובר בתרומה לקהילה. הנטייה של חברות בעצמן היא להפוך למעורבות בגופים שמקדמים דברים שבקונצנזוס, לא ללכת לכיוונים פוליטיים, או כיוונים שאין עליהם הסכמה גורפת. בעבר עבדתי במרכז פרס לשלום, והיו לא מעט אנשי עסקים שתמכו בפעילות, אבל לא רצו לזהות את החברה שלהם עם פעילות לקידום השלום. היום אנחנו מייעצים לארגון אסף, המסייע לפליטים, ומאוד קשה לרתום ארגונים לסייע לפעילות כזו. ארגונים ישראלים מעדיפים לפעול בתחומים של חינוך, סיוע לשכבות מצוקה, תמיכה בקשישים וכו'".

מומו מהדב, מנכ"ל מעלה ארגון הפועל לקידום אחריות תאגידית, אומר על כך כי "זה נכון מבחינת ארגונים שלא לעסוק בעצמם בנושאים שיש עליהם ויכוח ציבורי, אבל כשמדובר בהתנדבות פרטנית של עובדים - אני לא מכיר חברות שמגבילות את העובדים במה לבחור".

"רוצים לשמור על אובייקטיביות"

ומה באמת עמדת החברות העסקיות? האם הן לא היו רוצות להגביל את העובדים? שלי בלוך, סמנכ"לית משאבי אנוש ואסטרטגיה בחברת מוצרי האלקטרוניקה ויסוניק טייקו ישראל, מציינת כי בעידן הנוכחי לא תיתכן התנתקות מהסביבה האידיאולוגית של העובדים. לכן, בלוך משוכנעת בתרומתם של עובדים מעורבים לארגון.

"אנשים עגולים, שלמים ובעלי עניין בסביבתם - הם מאוזנים יותר", היא אומרת. "אנשים שיש להם תחומי עניין, השקעה ומעורבות רחבים יותר הם מאושרים ומחויבים יותר לעבודתם. אדם פעיל חברתית, שעוסק במקביל לעבודה בעוד דברים, יהיה איש צוות יותר טוב. עצם העשייה שלו לוקחת אותו למקום יותר עשיר. איש מכירות שהוא גם פעיל חברתית, בוודאי שיש לו יותר על מה לדבר עם הלקוחות, והוא יותר מעניין ומוערך.

"כך גם עובד בתחום הטכנולוגי שיש לו אינטראקציה עם אנשים ממדינות אחרות - באופן טבעי נושאי השיחה שלו רחבים יותר. עם זאת, יש גם סיכונים. ההסתכלות שלי על פעילות מחוץ לפוקוס הארגוני - לפני שאני מסתכלת אם היא חיובית או לא - היא בפריזמה של אם יש בה משהו קיצוני או ממכר".

חנה רדו, סמנכ"לית כספים ומשאבי אנוש במשרד הפרסום מקאן אריקסון, מדגישה כי כל מעורבות חברתית של העובדים בחברה נתפסת כמבורכת. "עובדים מעורבים הם יותר מלאים ומאושרים, ולנו זה טוב. אבל אנחנו לא נוקטים עמדה בעצמנו. לדוגמה, בתקופת המאבק להחזרתו של גלעד שליט היו עובדים שלנו שרצו להשתתף בהפגנות, אז הדפסנו עבורם חולצות וכובעים - אבל בלי הלוגו שלנו. חשוב לנו גם לשמור מול הלקוחות על אובייקטיביות. יש לנו עובד, למשל, שפעיל למען פליטים, ולא הסכמנו שינצל את הקשר שיש לו עם לקוחות על-מנת לגייס אותם לפעילות. יחד עם זאת, אמרנו שאם אנחנו כמשרד יכולים לעזור - אז בשמחה".