דני דנקנר: הפרקליטות מנסה לפרוס התנהלות עסקית לשורת עבירות

‎‎‏"בכתב האישום שהוגש נגד דני דנקנר נעשה מאמץ מלאכותי לפרוס התנהלות עסקית, מורכבת, ארוכת-שנים, לשורה של עבירות כביכול, תוך הצגה מגמתית של עובדות כתב האישום" - כך טוען איש העסקים דני דנקנר, בתשובה שהגיש היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לכתב האישום שהגישה נגדו הפרקליטות בגין מעשים פליליים שביצע לטענתה בעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים (פרשת רכישת בנק פוזיטיף ופרשיות נוספות).

‏דנקנר, שמואשם בשורה של עבירות מירמה, הפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במירמה, הלבנת הון ועבירות נוספות, טוען כי הוא תמיד פעל בשקיפות מלאה ובתום-לב, ללא מחשבה פלילית כלשהי.

"ההחלטות המרכזיות, נשוא כתב האישום, נדונו ואושרו על-ידי הנהלת בנק הפועלים, כמו גם דירקטוריון הבנק, שעל יושרם ומקצועיותם של חבריו לא ניתן לחלוק. וזאת, הן מראש והן בדרך של אשרור בדיעבד לאחר פרישתו של הנאשם מהדירקטוריון", טוען דנקנר בתשובתו.

‏‎‎‏"נחמה הוביל, הדירקטוריון אישר"

‏כתב האישום, שהוגש על-ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, כולל אישומים ב-4 פרשות.

האישום הראשון עוסק בפרשת רכישת בנק פוזיטיף. לפי האישום, פעל דנקנר בניגוד עניינים מהותי בהיותו יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, בכך שלא דיווח על הקשרים העסקיים של חברת אלרן השקעות, בה היו לו אחזקות משמעותיות, עם קבוצת ‏RP‏ בראשותו של רפי ברבר. זאת, בעודו מנהל משא-ומתן עם ברבר בנוגע לגובה התשלום, אותו תקבל קבוצת ‏RP‏, בתמורה לוויתור על זכויותיה בעסקת רכישת בנק פוזיטיף הטורקי על-ידי בנק הפועלים ו-‏RP‏ במשותף.

‏לגבי אישום זה כתב דנקנר בתשובתו כי העסקאות בוצעו לטובת הבנק, וכי לא דנקנר הוא שיזם אותן. בין היתר טוען דנקנר כי מי שיזם והוביל את העסקה היה שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים בתקופה הרלוונטית.

‏"לדנקנר לא הייתה כל מעורבות בניסוח ההסכם, ולא הייתה לו השפעה כלשהי על תנאיו... ההסכם אושר על-ידי הדירקטוריון, הואיל ובאותה עת סברו חבריו כי מדובר בהשקעה כדאית ורווחית לבנק‏‎"‎‏, נטען.

לדברי דנקנר, השלמת העסקה אושרה באופן גורף בדירקטוריון הבנק, שסבר כי היא כדאית, ודנקנר רק הצטרף לעמדת יתר חברי הדירקטוריון, ולא הייתה לו כל השפעה על ההחלטה להשלים את העסקה.

"ניסיון קישור מאולץ"

‏‎‎לפי האישום השני, דנקנר קיבל במירמה מבנק ‏DHB‏ בהולנד, השייך לאיש העסקים הטורקי בהליט צ'ינגלולו, המחזיק גם בבנק פוזיטיף הטורקי, הלוואה בסך 5 מיליון אירו. זאת, על סמך הצהרה כוזבת כי הונו האישי נאמד בסך 50 מיליון אירו. כמו כן נאשם דנקנר באותה פרשה כי לא דיווח על קבלת ההלוואה מבנק ‏DHB‏ לדירקטוריון בנק הפועלים.

לגבי טענות הפרקליטות באישום זה טוען דנקנר כי הן מושתתות על ראיות נסיבתיות, ובראשן סמיכות זמנים בין האירועים העסקיים שהתרחשו במישור היחסים של בנק הפועלים עם צ'ינגלולו, לבין בקשת ההלוואה הפרטית של דנקנר מבנק ‏DHB‏.

לדברי דנקנר, בניגוד לטענות הפרקליטות, בשום נקודת זמן לא היה קשר כלשהו בין הדברים, והניסיון לקשור ביניהם הוא ניסיון מאולץ ומלאכותי‏‎.‎‏ "בקשת ההלוואה של דנקנר לא נקשרה בשום שלב למשא-ומתן העסקי עם צ'ינגלולו", טוען דנקנר.

‏"לא היה מצג-שווא"

באישום השלישי טוענת הפרקליטות כי דנקנר קיבל הלוואה בסך 3.4 מיליון שקל מבנק הפועלים (כמסגרת אשראי), על סמך טענה כוזבת כי הכסף ישמש לרכישת נכס, בעוד שבפועל הוא שימש לרכישת שאג"ח של חברת אלרן השקעות, הנשלטת בידי דנקנר ומשפחתו.

‏דנקנר כפר היום גם בטענות הפרקליטות בנוגע לפרשייה זו. "הצהרת העושר שהועברה על-ידי הנאשם לבנק הפועלים הייתה נכונה ולא כללה מצג-שווא כלשהו‎"‎‏, כתב. בנוסף טען כי "אין ראיה לקשר סיבתי בין הצגת המסמך (שבו נטען כי ההלוואה תשמש לרכישת נכס - ח' מ') לאישור ההלוואה".

‏"לא נעשה ניסיון להסתיר"

‏‎‎ברכיב האישום הרביעי נטען כי דנקנר השתמש בחשבון שנפתח על-שם מזכירתו בבנק הפועלים, חגית מלכה, לשימושים שונים, מבלי שדיווח לבנק כי הוא נהנה בחשבון.

"החשבון נשוא האישום נוהל בשקיפות מלאה, ולא נעשה כל ניסיון להסתיר את הקשר של דנקנר לחשבון", טוען דנקנר, ומוסיף כי במועד בו נפתח החשבון, לא היה לו קשר כלשהו אליו.

‏דנקנר מציין כי מלכה החליטה, לפחות בחלק מהמקרים, באיזו דרך ישולמו מתוך החשבון הכספים שדנקנר התחייב לגביהם: מזומן, צ'ק בנקאי, ערבויות וכדומה. לדברי דנקנר, במהלך כל התקופה הוא ביצע בחשבון פעולות, שקיימת לגביהן חובת דיווח מצד הבנק לרשות לאיסור להלבנת הון, בהן פעולת משיכת מזומן בסך 50 אלף שקל, צ'ק בנקאי בסך 250 אלף שקל לטובת פרקליטיו, וצ'ק בנקאי בסך 718 אלף שקל כערבות למכרז .

לטענת דנקנר, העובדה שהוא ביצע פעולות אלה, החייבות בדיווח, מוכיחה כי לא הייתה לו כוונה להסתיר את הקשר שלו לחשבון.

‏דנקנר מיוצג בידי עורכי הדין נבות תל-צור, יוסי בנקל, רותי ליטבק וטל שפירא. המדינה מיוצגת בידי עורכי הדין ד"ר מאור אבן-חן, טל פרג'ון ומורן ברטפלד מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

דנקנר עומד לדין בימים אלה גם בגין פרשת הולילנד, בה הוא מואשם כי נתן שוחד למנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי, במטרה לקדם את הפשרת חברת קרקעות חברת המלח שהייתה בבעלות משפחתו‏‎.‎‏

 הפרשות והאישומים נגד דני דנקנר