תשואה על ההשקעה

לפני ימים ספורים אמר הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, בכנס חינוך פיננסי, כי "חינוך פיננסי הוא כלי מדיניות מאקרו-כלכלי שמעודד צמיחה". אם תקראו את המשפט הזה מספר פעמים תבינו עד כמה משמעותית העמדה הזו שהביע האוצר מבחינת הכנסת החינוך הפיננסי לתוכניות הלימודים. באותו אופן, אם תלמדו כיצד החליט משרד האוצר לקדם את הנושא על רקע אי-שביעות הרצון מהיעדר הידע בציבור - באמצעות פתיחת מחלקה לחינוך פיננסי במשרד עצמו - תבינו שזה יותר מהצהרת כוונות ריקה.

אם יש דבר שמשרד האוצר ידוע בו הוא האמירה האוטומטית כמעט - "אין לי". ככה זה כשמופקדים על הקופה הציבורית וכל משרדי הממשלה באים אליך בבקשות שלא נגמרות - אך התקציב מצומצם. מדיניות היד-הקפוצה הוכיחה את עצמה לא פעם בשומרה על חוסנו הכלכלי של המשק. והינה - משרד האוצר מרפה את אחיזתו ואף דוחף כסף לאפיק שצפוי להראות "תשואה על ההשקעה" רק בעוד שנים מספר, חינוך פיננסי.

הסיבה לכך היא פשוטה, באוצר מבינים שהדרך לצמצם ואף למנוע משברים פיננסיים בשוק עמוס במכשירים פיננסיים מסובכים, אג"ח של חברות ממונפות, ומיידופים עם הבטחות תשואה חודשיות - היא באמצעות הנחלת ידע פיננסי לציבור.

יו"ר בית ההשקעות מיטב, צבי סטפק, אמר באותו כנס כי הודות לחינוך הפיננסי יתרחש שינוי בדפוסי ההתנהגות והוא יסייע "להימנע מליפול לידי שרלטנים ולדעת לזהות אורות אדומים כמו מנהל השקעות שמבטיח 10% בחודש". לראייתי, הודות לאותו חינוך פיננסי, בעוד 20 שנה, סטפק או ממשיכו לא ייאלץ להשתמש בדוגמה זו, כיוון שמנהלי ההשקעות לא יעלו על דעתם להבטיח תשואה כזו, כיוון שאמירה זו תתקבל בביטול על-ידי הלקוחות הפוטנציאליים והידענים. עד כמה ידענים? עד כמה מבינים? זה תלוי בעד כמה נלמד אותם ובאילו כיתות.

כבר מכיתה א'

אמירה חזקה ובלתי מתפשרת בכנסת השמיעה לאחרונה יו"רית "השדולה לחינוך פיננסי", ח"כית פאינה קירשנבאום ("הליכוד-ביתנו"). זה זמן רב היא דוחפת ומקדמת את רעיון החינוך הפיננסי לכל תלמיד, ולא כפי שנהוג כיום כתוכנית בחירה בלבד. "הייתי רוצה שילמדו חינוך פיננסי מכיתה א', עלינו להכשיר את הדור הבא לנהל את היכולת הפיננסית שלו", ציינה. לא, לא טעיתם. החל בכיתה א'. וקירשנבאום צודקת.

היא צודקת, כי צריך להתחיל מוקדם. לפני שהפחד מגיע, לפני שהילדים גדלים להיות נערים ונערות שמפחדים ממושגים כמו פנסיה, ריבית, אג"ח, אינפלציה, הפרשות סוציאליות, תשואה על ההשקעה, מניות ועוד. צריך להתחיל לפני שהם הופכים למבוגרים שנוח להם לא להסתכל בתיק המשכנתא שלהם, ובמקום למחזר לשלם עוד אלפי שקלים; שלא מתעניינים בתוכנית הפנסיה שלהם ונותנים לה לזרום עם השוק, ללא קשר למצבם ולצרכים שלהם כעת ובעתיד.

בדומה לכל מקצוע ליבה חיוני - אנגלית, מתמטיקה, אזרחות, לשון ועוד - גם כאן צריך להושיב את ילדי ישראל כדי ללמוד, להבין ולשנן; ואפילו להיבחן בבחינת בגרות בחינוך פיננסי, כי זה העולם האמיתי, ואלו הכלים שהם יזדקקו להם בחייהם. זאת, מהיום שישתחררו מהצבא וירצו להשקיע את כספם בעסק משל עצמם, לסחור בבורסה או לפנות ללימודים אקדמיים, ועד שיקבלו את קצבת הפנסיה שלהם, שהפעם לא תהיה מושקעת באפיקים מסוכנים, ושהתמהיל שלה לא יהיה בהכרח של אוהבי סיכון, כי הם התאימו את אפיקי ההשקעה למסלול חייהם.

התוכנית האסטרטגית המקיפה לחינוך פיננסי של משרד האוצר, שרותמת גופי ממשלה, גופים מהמגזר העסקי וארגונים התנדבותיים - היא כדאית למשק. הבנה וידע פיננסיים חיוניים גם לצמיחה של המשק. לכן, על החינוך הפיננסי להיות מקצוע חובה, שירחיב את סל הכלים של כל אזרח ויקנה לו, נוסף לרגולציה הממשלתית, עוד רשת ביטחון.

הכותב הוא מנכ"ל-משותף ב"כלכלי - המרכז לפיננסים וליזמות"