להלן הרכב הממשלה הבאה

אובמה ובנט - אחד מהם יצטרך ללכת. וזה לא יהיה אובמה

סיכמנו והסכמנו שבנימין נתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה, נכון? ושהשאלה היא מי יהיו שותפיו? ושהשאלה הנוספת היא מי לא יהיו שותפיו? על פניה שאלה פשוטה מאוד. לוקחים את התחייבויות ראשי המפלגות וקובעים דעה. אבל הדברים, כידוע, אינם כה פשוטים. כי מה שאומרים לפני בחירות זה לא בהכרח מה שעושים אחריהן. אז בואו ננסה לבחון מי צפוי לעשות מה - ולמה.

מה יחימוביץ' תעשה עם בנט?

שלי יחימוביץ' הצהירה בתחילת מערכת הבחירות שהיא לא פוסלת אף ממשלה. אמירה, לטעמי, ראויה ונבונה. למה לפסול כשאין עוד נתונים? הרי כשאומרים בשלב זה ממשלת נתניהו, לא יודעים למי הכוונה. כלומר, אין ידיעה ודאית מי יהיה בממשלה זו, ולכן גם לא ברור במאת האחוזים מה תהיה דרכה של הממשלה. יודעים שהליכוד ירכיב את הממשלה. שביבי יהיה בתוכה, כמובן. אבל אין אפילו ביטחון שהחלק השני של הליכוד, הקרוי "ביתנו", יהיה שם. זה עניין למשא ומתן. לא קשה, אבל בכל זאת.

שלי משנה טעם

בהמשך הדרך שינתה שלי את טעמה. היא ראתה את נפתלי בנט מתחזק, ואת הליכוד נגרר אחריו למחוזות אולטרה קיצוניים. לעמדות כאלה אני לא שותפה, אמרה מנהיגת העבודה. ומה אם בנט ימתן את עמדותיו? האם יחול הכלל שטבע מנחם בגין: "אם אש"פ ימתן את עמדותיו הוא כבר לא יהיה אש"פ?" במילים אחרות: אם בנט יתמתן - האם מבחינת יחימוביץ' זה כבר לא יהיה בנט?

לבני: כמה פשרה?

ציפי לבני נמצאת במצב הכי בעייתי בהקשר ההצטרפות לממשלה. היא כבר נכוותה קשות כאשר אמרה "לא" לממשלה בבחירות הקודמות. היא ישבה כמה שנים באופוזיציה וראתה כי רע. האם תעז להפנות עורף לממשלה פעם נוספת? היא מצדה בוודאי תעשה כל מאמץ הפעם כדי לשבת בממשלה. האם כל מאמץ זה גם כל פשרה? לא, אבל זה הרבה פשרה. אולי הרבה מאוד.

יאיר בעקבות אבא?

אביו של יאיר לפיד, יוסף (טומי), הניף את דגל המאבק במפלגות החרדיות. הוא החזיק מעמד קדנציה אחת, בשנייה הוא כבר הצטרף לממשלה שהחרדים היו בה שותף בכיר. אצל יאיר התהליך יהיה יותר קצר. הוא לא ממש מתעסק עם החרדים. הוא הולך עם הדאגה למעמד הביניים. זה דגל מאוד נוח, כי לא כל כך ברור מה פשרו, ואפשר לשחק איתו. יהיה קל מאוד ללפיד להוציא מראש הממשלה הצהרות על עשייה למען המעמד של לפיד, ואולי גם קצת מעשים. קצת. מספיק כדי שלפיד יוכל לטעון ששיפר את מצבו של המעמד הדפוק. נתניהו לא צריך לתת יותר מזה כאשר ברור שיאיר כל כך רוצה.

אחד יצטרך ללכת

עכשיו אני הולך לעשות משהו מטופש ולנסות לנחש את הרכב הממשלה הבאה: ליכוד ביתנו, העבודה, ש"ס, לבני, לפיד ועוד כמה סרחי עודף כמו מופז, אם יעבור את אחוז החסימה. איפה בנט, אתם שואלים. לא בממשלה, לדעתי. ביבי יודע שחייו יהיו כמעט בלתי נסבלים עם אובמה בבית הלבן, ובנט בבית בהתנחלות. אחד מהם יצטרך ללכת, וזה כנראה לא יהיה אובמה.

היועץ מנמק - וקובר?

אני מרגיש מאוד לא נוח עם עיתוי הפרסום של הסברו של היועץ המשפטי לאי-הגשת כתב אישום נגד גלעד שרון. מדובר בפרשה שתחילתה ב-1999 וסופה אתמול (ד'). כלומר, כ-13 שנים (!!!). יותר מליברמן. בסוף אומרים לנו שלא נמצאו ראיות. מכיוון שעוד לא קראתי את הדוח הארוך, לא אתייחס לטענה זו. אבל אני לא יכול שלא לתמוה: מדוע, לאחר זמן כה רב, נעשה פרסום מסקנות היועץ ממש ערב הבחירות?

למי יהיה ראש לבדיקת הדוח לפני הבחירות? בעוד כשבוע? ולאחר מכן יש תוצאות לבחירות. ויש הרכבת ממשלה. ויש מאבקים ומלחמות בין המפלגות ומה לא. בקיצור - אם כוונתו של היועץ הייתה להרחיק ביקורת מעצמו ולקבור את הפרשה, אז הוא עשה זאת בכישרון ומיומנות.