קרן המטבע מציגה: כך נציל את הכלכלה העולמית

בזמן שמסכת החובות בעולם רק מתעצמת והעולם מתקרב לקריסה כלכלית, מפרסמת קרן המטבע מסמך מהפכני שקורא לשינוי השיטה ■ מה כולל המסמך, למה לא שמעתם עליו ולמי יש אינטרס שהמצב יישאר כמו שהוא

באוגוסט האחרון נפל דבר בכלכלה העולמית. ללא רעש תקשורתי רב, פרסמה קרן המטבע הבינלאומית (המכונה בקיצור ‏IMF - International Monetary Fund‏), המוסד הפיננסי החשוב ביותר בעולם, מסמך מהפכני הקורא - פשוטו כמשמעו - לשינוי השיטה הכלכלית לפיה העולם מתנהל כיום. ‏מטרת המסמך: להציל את הכלכלה העולמית.

לאחר שבעשורים האחרונים מדינות, תאגידים, עסקים ואנשים פרטיים נכנסו לחובות עתק ומדינות (מפותחות ומתפתחות) סובלות מירידה דרמטית בצמיחה ועליה דרסטית באבטלה. הדרך: ליצור הפרדה מוחלטת בין הפונקציה המוניטארית (הנפקת הכסף) לבין פונקציית האשראי במערכת הבנקאית העולמית. הבעיה: יש אנשים מסוימים, עם הרבה מאד כוח, שמעדיפים לראות את המחקר הזה נקבר עמוק בארכיון.

דרושה: תפנית רצינית בכלכלה העולמית

בשנים האחרונות ניתן לשמוע אמירות מפי כלכלנים ומומחים פיננסים רבים, המזהירים מתפנית שלילית דרמטית שעלולה להתרחש בכלכלה העולמית. עיקר השינוי, הם מבהירים, הוא לגזול כוח רב מהבנקים, שאחראיים כיום על ייצור הכסף - תהליך המגדיל עוד ועוד את החובות בעולם.

‏‏מאחר שרוב האנשים שלא יודעים איך הבנקים מייצרים כסף, נסביר את התהליך בפשטות: תארו לכם למשל, שבנק בישראל מחזיק פיקדונות בהיקף של 10 שקלים, ונדרש לעמוד ביחס רזרבות של 9%. אינטואיטיבית, היה ניתן לצפות שהבנק ילווה לפיכך ללקוחותיו 9.1 שקלים, וישמור 90 אגורות כרזרבה, לעצמו. אולם, לפי השיטה המוניטארית כיום - הבנקים עושים משהו אחר: אחרי שהם שומרים את כל ה-10 שקלים אצלם, הם מלווים לציבור 111.11 שקלים (אשר 10 שקלים מהווים 9% מסכום זה). מדובר, מיותר לציין, בכסף שאינו אמיתי, שפשוט נוצר משום מקום ברישומי המחשבים של הבנק. אחר-כך, אותו הכסף ממשיך ו"מתגלגל" הלאה למשקי הבית, עסקים וממשלות, וגם לבנקים וגופים פיננסיים אחרים - שבתורם לוקחים את ה-9.1 שקלים האלה וממנפים אותם שוב בדיוק באותו האופן, ולמעשה מגדילים את מסכת החובות. ‏

החובות האלה הם לב הבעיה. ממשלות, עסקים ואזרחים פרטיים שקועים עמוק בחובות. באירופה לא מצליחים מובילי המדיניות הפיננסית לעודד צמיחה דרך מדיניות של קיצוצים, הפרטות והגדלת נטל המסים על האזרחים (אשר מכונה בפשטות, "מדיניות צנע"), וארה"ב מתקשה כבר יותר מ-4 שנים להתאושש ממשבר הסאב-פריים של 2008, ולחזור לנתיב של צמיחה מהירה וירידה בתעסוקה.

‏‏הכשלים המתמשכים בארה"ב ואירופה - שווקים מרכזיים אשר יציבותם הכרחית למערכת - פוגעים בטווח הארוך גם בשאר העולם. כך, גם מדינות מתפתחות דוגמת סין, הודו וברזיל מראות לאחרונה סימני האטה מדאיגים, ואף חשש מכניסה למיתון. בתגובה, יצאו בנקים מרכזיים יצאו בשנים האחרונות במהלכים נרחבים של הדפסת כספים (המכונה גם "הקלה כמותית" - אשר בוצעה בין היתר בארה"ב, אירופה, בריטניה וסין), במטרה להוזיל את הכסף ולתמרץ את השווקים. אולם בינתיים, כך נראה, שום דבר לא עוזר: הצמיחה העולמית ממשיכה לרדת, וכלכלנים רבים מזהירים ממשבר מתקרב.

‎תוכנית בת 80 שנה קמה לתחייה

‎‏"השעון מתקתק", נכתב במאמר מערכת של ה"אקונומיסט" בספטמבר 2012. "החובות גדלים מהר יותר מאשר התפוקה הכלכלית העולמית - וממשלות מתמודדות כעת עם מציאות של תוכנית ריאליטי, בה הן נדרשות לרכוש את אמון האזרחים כל שבוע מחדש. ברגע שממשלה נכשלת בכך, וזה קרה כבר כמה פעמים באירופה, הדרך למשבר כלכלי היא קצרה".

‏‏ואז, קמו בקרן המטבע והעלו הצעה לפתרון. במחקר שהתפרסם באוגוסט האחרון, הציעו שניים מכלכלני ה-‏‏IMF‏, ג'רומיר בנס ומייקל קומהוף, להקים לתחייה את "תוכנית שיקגו". האחרונה קוראת לבטל את השיטה המוניטארית כפי שהיא מונהגת כיום, ולהעביר את האחריות על ייצור הכסף מהבנקים הפרטיים (שאחראיים כיום לכ-97% מאספקתו העולמית), לממשלות. מה שמפתיע, זה שהפתרון שהוצע היה מוכר למרבית בכירי הכלכלנים בעולם. למעשה, הוא כבר הונח על השולחן של מובילי המדיניות הפיננסית לפני זמן רב - 80 שנה, ליתר דיוק.

אז איך "תוכנית שיקגו" תעבוד? לפי ההצעה של ה-‏IMF‏, יכולת הבנקים כיום "לייצר כסף מכלום" תבוטל, ותאלץ אותם להעמיד עתודות אשראי בהיקף של 100%, ביחס לכל פיקדון שיקבלו (אשר, למעשה, ייהפך בתורו להלוואה ש"תתגלגל" הלאה למשק). למעשה, התוכנית נועדה להבטיח כי כל מימון של אשראי בנקאי יינתן רק באמצעות רווחים אמיתיים, או באמצעות כסף שגייסה הממשלה ממקורות חוץ-בנקאיים - אולם, לא על ידי "יצירת כסף" על ידי הבנקים.

לתוכנית יתרונות נוספים, דוגמת ביטול תופעת ה"ריצה לבנקים" שמתרחשת בזמן משברים פיננסיים, במסגרתה מסתער הציבור ומנסה למשוך את כספו בבת אחת מהבנקים - דבר שמוביל לקריסתם. בנוסף, נטען לפי התוכנית, כיוון שהבנקים לא ישלטו יותר בהיצע הכסף ולפיכך לא יוכלו לייצר יותר "בועות" אשראי בסקטורים מסיימים, מחזורי הגאות והשפל - אשר הינם לרוב תוצאה של התפוצצות בועות כאלה - יקטנו באופן מהותי, דבר שיוביל לאורך זמן בעליית בתפוקה העולמית.

למי שלא בקיא ברזי הפוליטיקה של הכלכלה העולמית, נספר כי מדובר במסמך לא פחות ממהפכני. קרן המטבע משמשת למעשה כזרוע המבצעת ליישום השיטה המוניטארית הנוכחית בכל העולם, ולפיכך פרסום המסמך הקורא לשינוי השיטה - למרות שאינו נחשב נייר עמדה "רשמי" של ה-‏IMF‏ - היא צעד מרשים ומעורר השתאות, המראה כי גם מובילי המדיניות הפיננסית ב"חלונות הגבוהים" מבינים את עומק המשבר הנוכחי, ואת הצורך להפוך את הקערה על פיה כדי ליצור שינוי אמיתי: לקחת מהבנק את הכוח לייצר כסף, להפסיק את גלגל יצירת החובות, ולמנוע משבר. אולי.

‏עם פרסום נייר העמדה התומך בתוכנית שיקגו, הצטרפה קרן המטבע למעשה לקולותיהם של כלכלנים רבים, המזהירים כי השיטה הנוכחית תמשיך ותגדיל את החובות העולמיים על גבו של הציבור הרחב, ותוביל בסופו של דבר לקריסת מערכות. אז עכשיו, כאשר ברור לכאורה שצריך לבטל את שליטת הבנקים על הכסף, צריך לשאול: למה אף אחד לא עושה עם זה כלום?

‎בעל המאה הוא בעל הדעה

‎לדברי בן דייסון, מייסד עמותת "כסף חיובי" ("‏Positive Money‏"), "הבנקים הם בעלי האינטרס הגדול ביותר כיום לשמור על יכולת הנפקת הכסף אצלם - כיוון שהוא "גוזרים קופון" (בדמותה של ריבית) על כל הנפקה כזו, ואין זה משנה אם הכסף "אמיתי" או לא. מאז שהבנקים השתלטו לחלוטין על היצע הכסף, המשבר הכלכלי העולמי רק החמיר", הוא אומר. "זה מאד חשוב להפריד את ההחלטה בין כמה כסף יש להנפיק לבין השימושים שיש לאותו כסף. ברגע שמשלבים את שתי ההחלטות הללו, יש ניגוד אינטרסים ברור. מוכרחים לוודא שהאנשים שמחליטים על כמה כסף להנפיק, לא ייהנו באופן ישיר מההנפקה הזו. אנחנו לא יכולים לסמוך על הבנקים שיחזיקו את הכסף שלנו".‏ ‏

דייסון והתנועה אותה הוא מנסה להוביל, שנועדה להסביר לציבור הרחב כיצד עובדת המערכת, ולדרוש שינויים במדיניות המוניטארית העולמית הדומים לאלה שמציעה גם "תוכנית שיקגו", כבר מזמן לא לבד. כלכלנים רבים מצטרפים בשנים האחרונות לגל הקריאות לריסון כוחה של המערכת הבנקאית, שבינתיים ממשיכה למנף את עצמה לדעת. אחד הבולטים שבהם הוא ברנארד לייטאר, לשעבר כלכלן בכיר בבנק המרכזי של בלגיה, אשר היה גם מהמעורבים הבולטים בהקמת פרויקט גוש האירו.

‏‏"למערכת המונטארית הרשמית של היום אין כמעט קשר לכלכלה האמיתית. תפקידם של בנקים מרכזיים כיום הוא ליצור ולקיים מחסור בכסף", אמר לייטאר בריאיון למגזין ‏Yes‏! השנה. "כאשר הבנק מספק לך משכנתא, הוא מצפה ממך לשלם בחזרה יותר, אבל אינו יוצר בעצמו את הריבית. במקום זה, הוא שולח את הלקוח החוצה אל העולם הקשה, להיאבק בכל האנשים האחרים כדי להביא את הריבית בחזרה. כדי שאתה תחזיר את החוב שלך, מישהו אחר חייב לפשוט רגל על החוב שלו".

אם כן, הסיבה לכך ש"תוכנית שיקגו" לא תיושם בשום דרך בעתיד הנראה לעין, ברורה: הבנק העולמי, הבנקים המרכזיים בעולם וכל שאר הגופים הפיננסיים המחזיקים בכסף שלנו, פשוט לא מעוניינים שגלגל החובות הנוכחי ייפסק. מדוע? כי כל עוד שכספים ימשיכו להיווצר בלחיצת כפתור, יוכלו הבנקים להמשיך ולגבות ריביות, עמלות ודמי ניהול על הכסף הזה. לכן מבחינתם, אין שום סיבה שלא יפסיקו לייצר כסף ולספק אותו כאשראי לסקטורים רווחיים (ולמנוע אותו מסקטורים פחות רווחיים, גם אם הם זקוקים לו כדי להתפתח). אולם, כיוון שהאשראי הזה מבוסס למעשה על יצירת חוב, המערכת הכלכלית רובה ככולה מבוססת על חובות - וכדי שהיא תמשיך לצמוח, אין ברירה אלא להמשיך ולהגדיל את החוב.

אז מי שכן יכול לנסות וליישם את המסמך? הממשלות. אולם גם אם ינסו לעשות זאת, סביר שגם על הפוליטיקאים יופעלו לחצים מבעלי המאה (כשידוע, נהפכים בדרך כלל גם לבעלי הדעה). פתרון אחר לכך הוא שאנו, כאזרחים, ניצור דעת קהל שתצביע על ניגוד האינטרסים המהותי בין הרבים הסובלים מבועות אשראי, למעטים המרוויחים ממנה.‏ ‏

ואם כל זה לא יקרה? נראה שתומס פרידמן, פובליציסט מטעם ה"ניו יורק טיימס", הטיב יותר מכולם לתאר את המצב ב-2011, במקביל לפרוץ המחאות החברתיות בארה"ב, באירופה ובישראל: "קפיטליזם ושווקים חופשיים הם המנועים הטובים ביותר ליצירת צמיחה והפחתת עוני - בתנאי שהם מאוזנים באמצעות שקיפות, רגולציה ופיקוח אמיתיים", כתב. "איבדנו את האיזון הזה בעשור האחרון. אם לא נקבל אותו בחזרה - ויש כעת גאות של כספים שפועלת נגד זה - יהיה לנו עוד משבר. ואם זה יקרה, הדרישה לצדק תיהפך למכוערת בעולם כולו".

‎‏"תוכנית שיקגו", העקרונות המרכזיים

‏‎■ הבנקים לא יוכלו לייצר כספים ולנפח בועות אשראי, אשר התפצוצתן גורמת למחזורים של גאות ושפל בשוק - ומשפיע מהותית על הסביבה העסקית בכל משק.

■ הבנקים יציגו רזרבות ביחס של 100% לכל הפקדה, מהלך אשר ימנע לחלוטין תופעה המכונה "ריצה אל הבנק" (במסגרתה כמות גדולה של לקוחות מושכים את כספם בבת אחת וגורמים לקריסה של הבנק).

■ הבנקים לא יוכלו לייצר כספים, אבל ממשלות כן - הן יעשו זאת ישירות, ללא חוב, וכך למעשה לא יידרשו לשלם ריביות שהן משלמות כיום. המהלך יוריד למעשה את החובות הממשלתיים, והכסף החדש שייוצר ייצג הון אמיתי, ולא חוב שיתגלגל בסופו של דבר לאזרחים.

■ הבנקים לא ידרשו לייצר חובות במאזנים שלהם כדי לייצר כסף, וכך למעשה חובות האזרחים למערכת בנקאים ירדו דרמטית.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988