איך הצליחה קיריקס לגייס מאז הקמתה 401 מיליון דולר?

מכונת ההנפקות של חברת הביומד קיריקס לא מפסיקה לעבוד ■ בשבוע שעבר גייסה החברה 69.9 מיליון דולר על רקע הצלחה בשלב III של הניסוי הקליני בתרופה היחידה של החברה

לפני בערך 12 שנה יצא לנו לכתוב בפעם הראשונה על קיריקס ביופרמצבטיקה (Keryx Biopharmaceuticals), חברת פיתוח תרופות ישראלית שהפכה לציבורית בשוק ההון האמריקני. הכותרת של הכתבה הייתה: "עם 0 הכנסות, 10 עובדים והפסד של 14.3 מיליון דולר ברבעון, תנסה קיריקס לגייס 50 מיליון דולר". אז, להבדיל מהיום, לא היה מקובל שחברת פיתוח תרופות שעדיין לא הוכיחה את עצמה, תגייס מהציבור עשרות מיליוני דולרים. לכן, ההנפקה של קיריקס הייתה די חריגה, ולא רק בגזרה הישראלית. 12 שנה חלפו, הרבה מים עברו בנהר, חברות ביומד אחרות קמו ונפלו, אבל קיריקס עדיין כאן, חיה ובועטת כאילו אין מחר, ובעיקר - מגייסת בלי הפסקה.

הסיפור של קיריקס, חברה שהחלה את דרכה בעיר הבירה של ישראל, ועברה יותר מאוחר לניו יורק, הבירה הלא רשמית של מדינת ניו יורק, הוא סיפור די חריג בתעשיית הביומד המקומית. סיפור על חברה שעד עכשיו לא הצליחה להוציא לשוק אף לא תרופה אחת, נכשלה לא פעם ולא פעמיים, ובכל זאת - מצליחה שוב ושוב לרתק בחזונה משקיעים שפותחים בפניה את ארנקיהם, והנה הדוגמה האחרונה לכך.

בשבוע שעבר, על רקע פרסום תוצאות חיוביות של שלב III בניסוי הקליני של התרופה היחידה עליה עובדת החברה, וכפועל יוצא - הכפלת מחיר המניה ביותר מפי שניים - גייסה קיריקס תוך שלושה ימים 69.9 מיליון דולר, ובכך השלימה הנפקה רביעית ציבורית מאז הקמתה. החברה הנפיקה 8.2 מיליון מניות לפי מחיר של 8.49 דולר, ובעקבות ההנפקה נלחץ מחיר המניה כלפי מטה וביום שישי הוא נסגר על 7.11 דולר, המשקף שווי חברה של 570 מיליון דולר, ותשואה של 171.4% מתחילת השנה.

קיריקס, אגב, כבר אינה ישראלית כפי שהייתה בתחילת דרכה. מטה החברה יושב בניו יורק, ובו מועסקים 29 עובדיה. הקשר הישראלי שלה מתמצה במנכ"ל, רון בנצור (ראו מסגרת).

גיוס של 69.9 מיליון דולר אינו דבר שהולך ברגל, לא משנה כמה גבוהה הגאות הנוכחית בשוקי ההון, ועד כמה עוצמתית האהבה של ציבור המשקיעים לתעשיית הביומד. 69.9 מיליון דולר זה הרבה, ובמקרה של קיריקס זהו גיוס שמוכיח עד כמה משומנת מכונת ההנפקות של החברה. קיריקס מתגלה כמנפיקה סדרתית, ויכולתה החוזרת ונשנית לגייס הון למרות כישלונות העבר, מדהימה כמעט בכל קנה מידה שתבחרו. למעשה, אם יש משהו שקיריקס יודעת לעשות טוב יותר מלפתח תרופות - או לפחות לנסות לפתח - זה לשווק את עצמה ולגייס לקופתה מאות מיליוני דולרים.

והנה המספרים שמוכיחים זאת מעבר לכל ספק: מבדיקת "גלובס" עולה כי מאז הקמתה, ודרך הנפקות ציבוריות ופרטיות (ראו טבלה), קיריקס גייסה 401 מיליון דולר (!). וזאת, נחזור ונציין, מבלי להביא ולו תרופה אחת לשוק, לא חצי ולא רבע. 401 מיליון דולר (1.5 מיליארד שקל) עבור חלום שעדיין מסרב להפוך למציאות; 401 מיליון דולר שגויסו מציבור נאמן של משקיעים, שעבור חלקו החלום שהציגה לו קיריקס הפך די מהר לסיוט.

לפני ההנפקה האחרונה, לקיריקס נותרו בקופה 20.2 מיליון דולר, וזה אומר שהיא שרפה עד כה חלק ניכר ממה שגייסה. סך ההפסד הצבור של החברה עומד על 386 מיליון דולר.

סוד ההצלחה של קיריקס בגזרת ההנפקות טמון, בין היתר, ביכולתה לשווק את עצמה, בעיקר לאחר כל כישלון צורב, כחברה חדשה עם תרופה חדשה, חלום חדש ותקווה חדשה. כשהניסוי בתרופה א' נכשל, שלפה החברה מהמגירה תרופה ב', וכשגם זו לא הוכיחה עצמה, נשלפה תרופה ג', וכך הלאה. יכולת כזו אינה מובנת מאליה, ויש שיגדירו אותה אפילו כמעשה קוסמות. זה לא שפן אחד - זה כמה, והם כנראה מכפילים את עצמם לדעת.

בכל מקרה, השפן הנוכחי של החברה הרבה יותר מחובר למציאות מקודמיו. התרופה היחידה שמפתחת כרגע קיריקס, Zenerex, אולי אכן תקבל את אישור ה-FDA אך עוד חזון למועד. Zenerex מטפלת ברמות גבוהות בדם של זרחן, תופעת לוואי בקרב חולי אי ספיקת כליות המטופלים בדיאליזה. בשוק יש כבר תרופות לתופעת לוואי זו, ומלבד התחרות הצפויה, לקיריקס אין עדיין שת"פ עם ענקית פארמה שתשווק את התרופה, כשהדבר יהיה אפשרי, ברחבי ארה"ב. באסיה, לעומת זאת, יש לחברה שת"פ כזה, אך עם כל הכבוד לשוק האסייתי, השוק האמריקני הוא הדבר האמיתי.

ועוד משהו. המקרה של פרוטליקס הוכיח לנו שהצלחה של שלב III אין פרושה קבלת אישור מה-FDA. זו יכולה להערים קשיים אחרים על החברה, וזה אומר שרכבת ההרים של מניית קיריקס עשויה שוב לצאת לדרך, בפעם המי יודע כמה.

האופציות של מנכ"ל קיריקס מגלמות הטבה "על הנייר" של 18 מ' ש'

מניית קיריקס חוותה בשבוע שעבר את אחד משבועות המסחר החיוביים במחזור חייה. לאחר שדיווחה כי התקבלו תוצאות מעודדות מהשלב האחרון בניסוי הקליני של התרופה היחידה שבאמתחתה, נסקה המניה למחיר שיא חמש שנתי של 9.08 דולר, התממשה ונסגרה על מחיר של 7.11 דולר.

המנהל השכיר שמרוויח הכי הרבה - גם אם רק "על הנייר" - מנסיקת המניה הוא רון בנצור (46), מנכ"ל קיריקס זה ארבע שנים. בנצור הוא המנהל בעל חבילות האופציות הכבדות ביותר, ומבדיקת "גלובס" עולה כי החבילות שנותרו לו מגלמות הטבה של 4.8 מיליון דולר, או 17.8 מיליון שקל. חלק ניכר מאותן אופציות ניתן לבנצור לפי מחיר מימוש כמעט אפסי (35 סנט); חלק לפי 2.5 דולר, והיתר לפי 4.58 דולר. בקיצור ולעניין, כל האופציות של בנצור מצויות כרגע עמוק "בתוך הכסף" ומחזקות את היותו אחד מהמיליונרים של תעשיית הביומד המקומית, כפי שפרויקט מיוחד של "גלובס" גילה באחרונה.

שכרו השנתי בקיריקס עומד כיום על 300 אלף דולר (25 אלף דולר בחודש).

תביעה ייצוגית נגד קיריקס: "הונתה את ציבור המשקיעים"

במקרה או שלא, באותו שבוע בו נסקה מניית קיריקס לפסגות חדשות והסבה מעט נחת לציבור משקיעיה, הוגשה נגדה תביעה ייצוגית בגין כישלון עבר של החברה ונפילת המניה. משרד עוה"ד האמריקני Faruqi&Faruqi, המייצג את כל מי שרכש מניות של קיריקס בין יוני 2009 לאפריל 2012, טוען כי החברה הונתה את ציבור משקיעיה. בתחילת אפריל 2012 הודיעה קיריקס כי שלב III של ניסוי קליני שביצעה אז בתרופה ששמה הפריספוסין, שיועדה לטיפול בסרטן המעי גס, נכשל כישלון חרוץ. כפועל יוצא, המניה איבדה תוך יממה 65% משוויה, ונפלה למחיר של 1.74 דולר ממחיר של 4.98 דולר. כעת, 10 חודשים לאחר אותה נפילה, מבקש משרד עוה"ד לפצות את כל מי שרכש מניות של קיריקס לאורך תקופה בת שלוש שנים שקדמה לנפילה זו.

קשה לנבא מה ירוויחו, אם בכלל, התובעים הכלולים בתביעה ייצוגית זו, אך ברור מעבר לכל ספק שיהיה להם קשה להוכיח כי קיריקס אכן מסרה מידע שגוי לציבור המשקיעים והונתה אותו. השקעה במניות, וזה לא סוד, טומנת בחובה סיכון לא קטן שכל משקיע לוקח בחשבון - עובדה שביהמ"ש ייקח בחשבון.

רכבת ההרים
 רכבת ההרים

כל ההנפקות
 כל ההנפקות