אוניברסיטת אריאל שבשומרון - עד לאחרונה המרכז האוניברסיטאי - עלתה באחרונה לכותרות בעקבות הסערה הציבורית שליוותה את הפיכתה לאוניברסיטה ציבורית מהמניין בדצמבר אשתקד.
למעשה, אוניברסיטת אריאל הוא המוסד האקדמי היחיד זה 40 שנה שקיבל מעמד של אוניברסיטה, ובכך חדל להיות עמותה.
אוניברסיטת אריאל הוקמה לפני 30 שנה כ"מכללה האקדמית יהודה ושומרון", ופעלה במשך 23 שנותיה הראשונות תחת פיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר אילן עד שיצאה לעצמאות.
כיום לומדים בה 14 אלף סטודנטים, רובם לתואר אקדמי (ראשון או שני), והיתר במרכז ללימודים קדם אקדמיים ובמרכז לעיצוב וטכנולוגיה.
רוב הסטודנטים באוניברסיטה מגיעים מרחבי ישראל שבגבולות הקו הירוק, ורק מיעוטם (15%) מהשומרון.
מקבל השכר הבכיר באוניברסיטת אריאל הוא הרקטור, פרופסור מיכאל זיניגרד.
רקטור (במקור מלטינית) פירושו ראש סגל או רכז מנהלת האוניברסיטה, וזאת להבדיל מהמנכ"ל שהוא בעל המשרה האדמיניסטרטיבית הבכירה ביותר באוניברסיטה. בשנת 2011, עמד שכר הברוטו החודשי של זיניגרד על 54 אלף שקל. זיניגרד (67), יליד אוקראינה, הוא פרופסור לכימיה פיזיקלית בהשכלתו, וכרקטור אוניברסיטת אריאל הוא משמש זה 4 וחצי שנים.
את עבודתו באוניברסיטת אריאל החל בשנת 1993, ושנתיים מאוחר יותר הקים בה את המעבדה לחומרים מתקדמים, וארבע שנים מאוחר יותר - את המרכז לחקר החומרים.
אריאל
הבהרה: נתוני השכר של בכירי מכללת רמת גן, שהתפרסמו ביום שלישי האחרון, מתייחסים לעלות שכר ולא לשכר ברוטו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
