מסתמן: המדינה תפצה אסדות קידוח שייפגעו מפעולות איבה

המשנה ליועמ"ש, ‎‎עו"ד אבי ליכט: אסדות קידוח שייפגעו מפעולות איבה יוכלו לקבל פיצויים מקרן מס רכוש ‏‎‎‏■ חוות-הדעת מרחיבה את אחריות המדינה למים הכלכליים של ישראל ומגדילה את החשיפה של הקרן ביותר ממיליארד דולר

‏אחריות המדינה לפיצויים בגין נזקי פעולות איבה חלה על כל אסדות הקידוח המבצעות פעילות במים הכלכליים של ישראל - כך עולה מחוות-דעת חדשה של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט.

‏המשמעות היא שהמדינה תפצה בעלי כל אסדת קידוח שתיפגע מפעולת איבה על מלוא הנזקים הישירים שייגרמו לאסדה. התשלום יגיע מקרן הפיצויים של מס רכוש.

להערכת גורמי מקצוע בשוק חיפושי הנפט והגז, חוות-הדעת של ליכט מגדילה את חשיפת המדינה לנזקים בגין פעולות איבה ביותר ממיליארד דולר.

מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, איים בעבר לפגוע באסדות הקידוח של ישראל, ולפי פרסומים, המזל"ט ששיגר חזבאללה לישראל באוקטובר האחרון חלף בקרבת האסדות.

‏עד היום סיפקה ישראל התחייבויות נקודתיות עבור שתי אסדות הפקה נייחות, שמחוברות לקרקעית הים, בניגוד לאסדות הקידוח הניידות. ב-2003 ניתנה התחייבות כזו עבור אסדת ההפקה של ים תטיס, ולפני שנתיים ניתנה התחייבות דומה עבור אסדת ההפקה של תמר, הממוקמת במרחק 2 קילומטרים מהאסדה של ים תטיס.

‏עלותה של אסדת ההפקה של תמר לבדה מתקרבת למיליארד דולר. ‏

בנוסף לאסדות אלה פעלו בשטח המים הכלכליים של ישראל בתקופה האחרונה 3 אסדות קידוח - הומר פארינגטון של נובל קידוחים, סדקו אקספרס של טרנסאושן ואנסקו 5006 של חברת פרייד.

לדברי מוטי קופרברג מחברת דינמיקה שירותי ספנות, עלותה של כל אסדה עשויה להגיע ל-300-400 מיליון דולר. בנוסף נמצא על כל אסדה ‏צוות של כ-150 איש המתפעל אותה. קופברג מציין כי בענף מקובל לעשות ביטוח נגד סיכוני מלחמה, בנוסף לביטוחי האסדה והצוות.

‏גם אוניית הגיזוז המיוחדת של חברת אקסלרייט, המספקת מהחודש שעבר גז טבעי נוזלי למצוף הימי שמול חדרה, תהיה מכוסה על-ידי המדינה. עלות האונייה מוערכת במאות מיליוני דולרים.

‏פיצויי מס רכוש מכסים נזקים ישירים למתקנים - אך לא נזקים עקיפים כמו אובדן רווח או נזקים סביבתיים שעשויים להיגרם מדליפת גז ונפט.

חוות-הדעת של ליכט, שהופצה בחודש שעבר לכל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, סיפקה תשובות ראשונות לשאלת התחולה של דינים ישראליים בשטח המים הכלכליים של ישראל. בעוד שהמים הטריטוריאליים של ישראל מגיעים רק עד למרחק של 23 קילומטר מהחוף, משתרעים המים הכלכליים עד למרחק של ‏‏130 קילומטר מהחוף בפינה הצפונית ו-204 קילומטר מהחוף בפינה הדרומית. מדובר בשטח ענק שבו עוברים נתיבי שיט זרים, ולרבים מכלי השיט אין כלל קשר למדינת ישראל.

‏חוות-הדעת, שהתבססה על פרשנות תכליתית של החוק, קבעה כי הדינים הישראליים הנוגעים לתחום הפיסקאלי, ובכלל זה היבטי מס, חלים גם במים הכלכליים. ‏‎‎‏