העלאת גיל הפרישה - מטרת-העל של תוכנית הגמלאות המדורגת

באוצר לא מסתירים כי לצד ההיבט ה"אנושי" קיים ההיבט המשקי והכלכלי, שהוא-הוא זה שבאמת מעניין את פקידי המשרד ■ מדריך ומחשבון פרישה

משרד האוצר, בראשות השר היוצא יובל שטייניץ, החל בעבודת מטה אינטנסיבית שעיקרה העלאת גיל הפרישה, הן לנשים הן לגברים - כך אישרו היום (א') בכירים במשרד. בסופו של התהליך, גיל הפרישה יעמוד על 70.

"במשרד האוצר עובדים על מתכונת פנסיה חדשנית", הודיע היום שטייניץ. "מדובר ברפורמה מהפכנית במדינת ישראל - במקום שאנשים יאלצו לפרוש במדרגה אחת - יום אחד לעבוד במתכונת של 100% ויום אחרי להיות מובטלים מעבודה - כוונתנו היא לאשר לאנשים יציאה מדורגת לפנסיה. דבר זה יאפשר להתרגל למצב, וימנע שחיקה".

בכירים באוצר הודו היום, כי המטרה החשובה שעומדת מאחורי התוכנית היא דחייה או העלאת גיל הפרישה - הן לגברים הן לנשים - אך בגלל הכישלונות הקודמים של האוצר בהנעת המהלך, הפעם הם מנסים לעשותו בהדרגה. "הרעיון הוא לדחות את גיל הפרישה לכולם בצורה מדורגת. נעשה פיילוט, ונציע לאנשים את המסלול הזה בהתחלה", אישר בכיר באוצר. "מדובר בצורך: תוחלת החיים עולה, הרבה אנשים בני 70 בריאים ומבקשים להמשיך לעבוד. אנו מכירים גם פניות לבית הדין לעבודה שתבעו את המעסיק על כך שחויבו לפרוש". נזכיר כי גיל הפרישה לגברים עומד עתה על 67 ולנשים על 62.

באוצר מבהירים כי התוכנית איננה כוללת ביטול גיל הפרישה. "אנו לא רוצים שלא יהיה גיל פרישה - חייב להיות גיל פרישה. אחרת, עובדים מסוימים עלולים להגיע לגיל 80 בתפקוד לקוי ביותר, ואז המעסיק יצטרך לשלוח אותם לבדיקות אצל רופא תעסוקתי, ויידרשו והוכחות שיסבכו את העניין. חייב להיות גיל שבו העובד חייב לפרוש", הסביר הבכיר.

"משמעויות מרחיקות לכת"

באוצר מודעים לעובדה כי לעת עתה, המשק אינו מוכן לשינוי שכזה והוא חייב להתכונן לדחייה בגיל הפרישה. "המעסיק חייב להיות נכון למהלך ולהיערך לו. כמו כן, יש לבחון באיזה משרות באמת אי אפשר להאריך את גיל העבודה", הסביר הבכיר. "למשל, מנכ''ל לא יכול לרדת בחצי משרה".

הבכיר הסביר, כי לשיטה של העלאת גיל פרישה תוך פרישה מדורגת יתרונות רבים: "ניתן לשמר את הידע והמומחיות הארגוניים בלי לתפוס תקן חדש. לעתים, במשרה של חמש שעות ביום, או של שלושה ימים בשבוע, אתה זוכה לעובד שמשמר לך את הניסיון הארגוני".

באוצר לא מסתירים כי לצד ההיבט ה"אנושי" יותר, קיים ההיבט המשקי והכלכלי, שהוא-הוא זה שבאמת מעניין את פקידי המשרד. "ישנם שלושה היבטים מדוע ישנו צורך חיוני להעלות את גילי הפרישה" הסביר הבכיר. "מבחינת מאקרו, תוחלת החיים עולה והגידול של האוכלוסייה בגיל העבודה קטן, מתחת ל-2.2%, וזה אומר בפירוש פחות צמיחה. אם התרגלנו לצמיחה של 3%-4%, אנו נמצא עצמנו בעוד שני עשורים בסביבת צמיחה של 2.5%-3% - אוטומטית. אתה חייב להגדיל את כוח העבודה".

הנקודה השנייה שעליה מצביעים פקידי האוצר היא הפגיעה ביחס התלות - משקלה של האוכלוסייה שלא בגיל עבודה (מעל גיל פרישה) ביחס לאוכלוסייה בגיל עבודה. "על כל 5 עובדים, יש כיום אחד בפנסיה. אנו בירידה תלולה, ובעשור הבא נהיה ביחס של 3 עובדים בלבד לפנסיונר אחד", הסבירו באוצר.

הנקודה השלישית היא הפיסקאלית-אקטוארית. קרי, ככל שהעובד פורש מוקדם יותר, הוא מתחיל לקבל תשלום של הביטוח הלאומי מוקדם יותר, ולכן העלות גבוהה יותר. שנית, בכוונת האוצר לשפר את יחס התחלופה - היחס שבין תשלום הפנסיה שמקבל העובד אחרי פרישה לבין השכר האחרון שקיבל. ככל שהעובד פורש מאוחר יותר, יחס זה משתפר, הואיל והוא מפריש יותר שנים ומקבל פנסיה פחות שנים. "כל שנה שעובד דוחה את הפנסיה, יש לזה משמעויות מרחיקות לכת מבחינה משקית", סיכם הבכיר.

מתכוונים להתייעץ

באוצר הבהירו היום, כי לצורך יישום התוכנית המשרד בוחן תמריצים שונים. באופן טבעי, התמריץ הראשון הוא אי-פגיעה בזכויות הפנסיוניות של העובד כשהוא יורד ממשרה מלאה לחלקיות משרה (התחלת תהליך הפרישה). המהלך השני הוא "יצירת עולם של תמריצים כלכליים", על מנת לעודד את המעסיקים ואת העובדים להצטרף למהלך ולפרוש מאוחר יותר. הנקודה השלישית היא בהתאמת חוקי העבודה. באוצר הדגישו היום כי עם סיום עבודת המטה והגשת המסקנות, בכוונתם להתייעץ ולהיוועד עם ארגוני העובדים והמעסיקים.