רשות החברות קוראת לבדיקה משפטית במכון היהלומים

רשות החברות הממשלתיות מתערבת במשבר הפנימי שמסעיר בשבועות האחרונים את מכון היהלומים, וקוראת שלא לכנס את דירקטוריון המכון עד שתיעשה בדיקה משפטית מקיפה של טענות הצדדים.

למשבר הובילו טענות של חברי מועצת המנהלים על גיוס הון פסול מהמכון לכיסוי הגירעון של התאחדות היהלומנים והדחה של שלושה מחברי מועצת המנהלים.

בעמדתה מאמצת רשות החברות הממשלתיות את עמדת היועץ המשפטי של מכון היהלומים, פרופ' יוסף גרוס, ולפיה יש לברר את טענותיו של אחד המודחים, היהלומן אורי שוורץ.

שוורץ הודח מחברותו בדירקטוריון המכון יחד עם היהלומנים אליוט טננבאום ודן קמפל. לטענת שוורץ, את הדחתו יזם נשיא התאחדות תעשיית היהלומים, אברהם (בומי) טראוב. זאת, בתגובה לסירוב מצדו ומצד קמפל וטננבאום להעברת כסף ממכון היהלומנים לכיסוי גירעון שוטף של ההתאחדות, בנימוק שההעברה מנוגדת לתקנון מכון היהלומים.

בעקבות ההדחה התלונן שוורץ כי טראוב מבוקש בידי האינטרפול, מתוקף צו הסגרה שהוציאה נגדו בעבר ממשלת רוסיה על עבירות שביצע כביכול בתחומה - וקשורות לסחר ביהלומים.

בתלונה שהגיש בעניין הסיבה להדחתו מהדירקטוריון ליועץ המשפטי של המכון, פרופ' גרוס, טען שוורץ: "הצבעתי נגד עמדתו של נשיא ההתאחדות, טראוב, וביצעתי את חובתי כדירקטור - לדאוג לטובת החברה. התבצע כאן מהלך בלתי חוקי לאור יום".

פרופ' גרוס הגיב מהר וקרא מצדו לבדיקה משפטית מקיפה, שכאמור, גם רשות החברות הממשלתיות תומכת בה. במכתב ששיגר סגן מנהל בכיר למנהל הרשות, נסים סלמן, ל-5 הדירקטורים מטעם המדינה שמכהנים במועצת המנהלים של המכון, הוא ציין כי יש לקיים את הבדיקה האמורה, בין השאר באמצעות המבקר הפנימי של מכון היהלומים.

על-פי חוק החברות הממשלתיות, מכון היהלומים הוא חברה מעורבת, מאחר שהמדינה מחזיקה ב-25% ממנה. עוד 25% מוחזקים בידי התאחדות תעשיית היהלומים; 25% נוספים בידי הבורסה ליהלומים; 10% בידי הבנקים; ועוד 15% בידי ההסתדרות.

במכתבו של סלמן לדירקטורים, נאמר בין השאר כי "מאחר שמדובר בחברה מעורבת, ולאור מטרותיו ותפקידיו של מכון היהלומים, הוא מחויב לפעול על-פי נורמות של שמירת כללי המינהל התקין והממשל התאגידי הראויים", כתב סלמן לדירקטורים.

כפי שפורסם ב"גלובס" לפני כשבועיים, גם המפקח על היהלומים במשרד התמ"ת, שמואל מרדכי, הביע מורת-רוח מהתפתחות המהלכים במכון היהלומים, והוא עצמו התנגד להזרמת הכסף מהמכון להתאחדות.

מרדכי טען בדיונים סגורים כי כספי המכון נועדו לפתח את ענף היהלומים בישראל, לחשוף אותו לשווקים חדשים ולהעלות את קרנו - ולא אמורים לשמש לצורכי ניהול שוטפים של התאחדות תעשיית היהלומים. על רקע אלה, הוא התייצב בשבועות האחרונים לימינם של 3 חברי הדירקטוריון המודחים, שוורץ, טננבאום וקמפל.

"אי-נוחות, בלשון המעטה"

"יש כאן מבוכה גדולה", אמר היום (ב') ל"גלובס" גורם בכיר שבקיא ומעורב במשבר הפוליטי הפנימי שמסעיר את ענף היהלומים. "לעמדת הממשלה בעניין המתרחש במכון היהלומים יש רק משמעות אחת: שקיימת אי-נוחות, בלשון המעטה, מן המתרחש במכון. רשות החברות לא מרבה להתערב במשברים בחברות שבהן המדינה שותפה. אם עשתה כך במקרה הזה, סימן שהמצב באמת לא טוב וכנראה מדובר במשבר קיצוני".

גורמים בענף דיווחו היום כי כעת נעשים מאמצים לקבוע את האופן שבו תיעשה הבדיקה המקיפה של ההתנהלות במכון היהלומים ובהתאחדות תעשייני היהלומים. עם קביעת התחומים שבהם תתמקד, עתידים הצדדים לקבוע מי יהיה הגוף הבודק.

"זו תצטרך להיות בדיקה מקיפה, שתיעשה בידי גורם מוסכם ובר-סמכא, שיהיה כנראה גוף פרטי אך נטול אינטרס. הבדיקה תצטרך להיות זהה לבדיקות שעושים גופים כמו הרשות לניירות ערך. כולנו חייבים להבין מה קרה בסיפור הזה", אמר אחד הגורמים.

בתוך כך, אותו גורם טוען כי גם הדיווחים הנרחבים מהשבועות האחרונים על מעמדו הבעייתי של טראוב באינטרפול מגבירים את המבוכה: "במקביל למהלך האגרסיבי שעשה, כדי להדיח דירקטורים שלא הסכימו איתו, ישנן הידיעות המביכות על היותו מבוקש באינטרפול. ברור שזה לא מצב שמוסיף לנו הרבה מאוד כבוד בעולם", טען הגורם.

ממשלת רוסיה מחפשת את טראוב כבר זמן רב, והופעתו ברשימת המבוקשים של הארגון הבינלאומי לשיטור פלילי (אינטרפול) היא סיפור ישן. עם זאת, גם בימים אלה מתעקשים בכירים בענף היהלומים לטעון כי אף שהיו בנושא זה שמועות רבות בעבר, רק באחרונה נחשפו לעובדה שנשיא ההתאחדות טראוב מבוקש בידי האינטרפול.

טראוב הגיב כבר לפני כשבועיים ב"גלובס" על הטענות נגדו והגדיר אותן כ"נפיחה באפלה של אדם ממורמר שמתקשה לקבל את החלטת החברים בעניינו". את דבריו הוא כיוון לשוורץ.

בעניין היותו מבוקש בידי האינטרפול הוא אמר אז כי "אין נגדי מגבלה משפטית כלשהי, וחופש התנועה שלי קיים בלי בעיה. ברשותי אשרות ממדינות רבות שהתקבלו בלי כל תנאי ובלי קושי. הרישום הישן שלי במסמכי האינטרפול לא חדש ולא מפתיע. מדובר בעניין ביורוקרטי, והחברה שבבעלותי ממשיכה לקיים קשרי מסחר ועסקים שוטפים נרחבים עם רוסיה".

היום סירב טראוב להגיב על הקריאות לקיים בדיקה משפטית מקיפה בעניין טענותיו של שוורץ.

מנכ"ל מכון היהלומים, אלי אבידר, מסר ל"גלובס" בתגובה כי "מכון היהלומים פועל בהתאם לחוק, על-פי הנחיות היועץ המשפטי של החברה, פרופ' יוסף גרוס, ועל בסיס מכתב מרשות החברות הממשלתיות בנושא. בקרוב תתבצע בדיקת הטענות של חבר הדירקטוריון שהוחלף, ובתום הבדיקה הדירקטוריון יכונס".