שמו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, עלה שוב בבורסת שמות המועמדים למשרת יו"ר פדרל ריזרב. העיתון "וושינגטון פוסט", שהיה בין אמצעי התקשורת הראשונים בארה"ב שכללו את פישר ברשימת המועמדים המובילים, בפברואר, עושה זאת היום (ד') שוב, אך במידה פחותה של התלהבות בהשוואה למאמר הקודם.
פרשן כלכלי ב"פוסט", ניל ארווין, שמשמש גם כעורך כלכלי באתר Wonkblog של העיתון, חישב ומצא (הוא לא מסביר איך), שהסיכוי של פישר להוביל את הבנק המרכזי של המעצמה הכלכלית הגדולה ביותר בעולם הוא 9% - סיכוי גדול יותר מזה של בן ברנאנקי להמשיך ולכהן בתפקיד, או של טים גייתנר, שר האוצר הקודם, להגיע ל'פד', אך קטן בהרבה מזה של ג'אנט ילין, המועמדת המובילה.
כותב ארווין: "פישר, הנגיד היוצא של בנק ישראל ומס' 2 לשעבר בקרן המטבע, הוא כלכלן שזוכה בכבוד רב (הוא הנחה את עבודת הדוקטורט של ברנאנקי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT). פישר נהנה מהוקרה גדולה במיוחד בקרב חוגים לא אמריקניים שמתמקדים במדיניות כלכלית".
"אך האם אובמה ימנה יליד מדינה זרה (רודזיה), ששירת בשנים האחרונות במדינה זרה אחרת (ישראל), לתפקיד מרכזי כל כך"? - כותב הפרשן. "העובדה שפישר עבד למען ממשלת ישראל, בעלת ברית קרובה של ארה"ב, שיקרה מאוד לליבם של רפובליקנים, בוודאי תעזור לו, אך, בכל זאת, ייתכן שהמערכת הפוליטית בארה"ב תתקשה לבלוע מהלך כזה".
המאמר הקודם על אפשרות מינוי פישר ל'פד', פרי עטו של פרשן כלכלי אחר ב"פוסט", התייחס אף הוא לכהונתו בישראל, אך טען שהדבר דווקא משחק לידיו של הנגיד.
"האם יוכל פישר לעבור מירושלים לוושינגטון? - שאל ה"פוסט" בפברואר. "הרעיון כלל אינו מטורף כפי שהוא אולי נשמע. השוק לבנקאים בכירים במדינות מתועשות מתחיל לשאת אופי גלובלי, עובדה שבאה לידי ביטוי בעובדה שמארק קרני, נגיד הבנק המרכזי של קנדה, נבחר להיות מנהיג הבנק של אנגליה, הבנק המרכזי של הממלכה המאוחדת.
בתקופה שלאחר המשבר הפיננסי הגדול, נגיד בנק מרכזי חייב להיות, בעת ובעונה אחת, כלכלן מבריק, רגולטור, דיפלומט ופוליטיקאי. בקרב הכלכלנים שעוקבים אחר ה'פד', יש התבטאויות שקטות, אוף דה רקורד, שפישר עשוי להיות הבנקאי המרכזי שמגולמות בו כל התכונות האלה".
המאמר החדש, היום, מציין שג'אנט ילין, עתה סגן יו"ר ה'פד', היא בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר להתמנות למשרה - 33%. "אי אפשר להטיל ספק בכישוריה", מציין ה"פוסט". "היא כלכלנית מהמדרגה הראשונה, ששירתה ברמות הגבוהות ביותר ב'פד'. היא מאמינה שהאבטלה הגבוהה בארה"ב היא הבעיה הראשונה במעלה של הכלכלה הלאומית, השקפה שדומה לזו של ממשל אובמה. ולאחר הכל, אובמה הוא שמינה אותה לסגנית יו"ר ה'פד'".
אך השקפת עולם זו דווקא עלולה להיות בעוכריה מפני שהשווקים יראו בה 'יונה' בסוגיית האינפלציה, ואובמה, למרות שהוא חושב כמוה, אולי ירצה להימנע ממיצירת פער בין וול סטריט ל'פד'.
לארי סאמרס, שר אוצר בממשל קלינטון, ולשעבר יו"ר מועצת היועצים הכלכליים בממשל אובמה,הוא מועמד נוסף לראשות ה'פד', לפי ה"פוסט", וסיכוייו להתמנות הם 17%. עוד מועמד: רוג'ר פרגוסון, לשעבר סגן יו"ר הבנק המרכזי ועתה מנכ"ל CREF-TIA, קרן הפנסיה הענקית של מורים ומרצים. סיכוייו - 13%.
העיתון מייחס סבירות קטנה יחסית של 8% למינויו של טים גייתנר או למינויו מחדש של בן ברנאנקי, בעיקר מפני שהם אינם מעוניינים. גייתנר העמיד למכירה את ביתו בבתסדה, פרבר של וושינגטון, וחתם על חוזה בשווי שבע ספרות לכתוב ספר זכרונות. "כך אינו נוהג אדם שרוצה בתפקיד ממשלתי חדש", מציין ה"פוסט". לגבי ברנאנקי, "ברור למדי שהוא שואף לחזור לחיים שקטים, בעלי צביון אינטלקטואלי. הוא בילה יותר משבע שנים ב'פד', שנים ארוכות של התמודדות במשברים, והוא מעולם לא חשק בסממני השררה. הוא מעדיף ערב שקט בחברת אשתו מאשר מסיבה נוצצת בוושינגטון".
אך הנשיא אובמה מעריך מאוד את היכולות של שניהם ואם הוא יחליט שאחד מהם צריך להתמנות לתפקיד, אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שהנבחר לא יוכל לסרב, מעריך העיתון. אבל, אמור, הסבירות של פישר להגיע לבנק המרכזי גדולה מעט מזו של גייתנר או ברנאנקי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
