"אחרי שהבן שלי נהרג בצבא, חשבתי שאם כבר חיים אז צריך לחיות חיים בעלי משמעות"

התקציב השלישי בגודלו בממשלה הונח בידיה, ושר האוצר הוא יו"ר המפלגה שלה. שרת הבריאות החדשה, יעל גרמן, יודעת שהיא במבחן: "מספיק מרתון אחד בשביל שיגידו שעשית טעות". בראיון אישי ראשון עם כניסתה לתפקיד, היא חושפת את דבר האיומים על חייה, יוצאת נגד הדרת נשים ("אפעל שזו תהיה עבירה פלילית") וחוגגת את יאיר לפיד. "את דוד המלך מצאו מאחורי האתונות, ואת יאיר מצאו מאחורי שולחן הכתיבה"

יום לפני ההשבעה לממשלה, באינטימיות של שעות הבוקר המוקדמות, פגשתי בסלון ביתה את הג'ינג'ית האנרגטית של מפלגת יש עתיד. הטלפונים לא הפסיקו לצלצל. שרת הבריאות החדשה, יעל גרמן, לא טירונית בפוליטיקה - מאחוריה שלוש קדנציות כראש עיריית הרצליה - אבל היא עדיין לא התרגלה למעמדה החדש. "אני מתרגשת כמו ילדה. התחושה הזאת מלווה אותי מהרגע שנכנסתי לכנסת בפעם הראשונה כחברת כנסת. התאהבתי במקום. גם אם היינו נשארים באופוזיציה הייתי מאושרת. אבל להיות שרה זאת שליחות, אני מרגישה שאני הולכת לשירות לאומי.

"אני תוהה איך הגעתי לכאן, הכול קרה כל כך מהר - מהרגע שהתלבטתי אם לעזוב את ראשות העיר, ועד להצלחה המטאורית של המפלגה, ועכשיו המינוי שקיבלתי, זה מטורף. אין לי זמן לחשוב על הדברים שקרו לי כל כך מהר, אבל כשאני עוצרת לרגע, אני אומרת לעצמי: 'איך הגעתי לשם? זה כבוד שאת שרה, זה עול, אבל זו גם הזדמנות בלתי רגילה'. מעכשיו אני יודעת שאני צריכה לנסות לעשות שינויים אמיתיים, לעשות מהפכה".

איזו מהפכה תחוללי במשרד הבריאות?

"ליצור שוויון הזדמנויות זאת מהפכה. אם אני אצליח ליצור שוויון הזדמנויות בקבלת טיפול רפואי, אם אצליח לקצר את התורים וליצור מצב שאנשים יקבלו שירות טוב יותר, אראה בזה הישג".

הציפייה היא שגרמן תחזק את בתי החולים הציבוריים שסובלים מתת תקצוב, מול הרפואה הפרטית שפורחת על חשבונם.

יש רופאים שהם שיאני שכר, ומצד שני יש רופאים שעושים משמרות ארוכות ובקושי גומרים את החודש.

"יש פער אדיר, אבל בניגוד למקומות אחרים שבהם הפער פרמננטי - מעט מאוד מזכירות בעירייה יגיעו להיות מנהלות אגפים - הרופאים הולכים במסלול שבו הם יכולים להגיע ולקצור ברינה את מה שמגיע להם. לא כולם יהפכו להיות מומחים, אבל כל רופא טוב יכול להגיע לרמת שכר מתגמלת".

העובדה ששר האוצר מגיע ממפלגתך עשויה להוות עבורך יתרון.

"יתרון אדיר. תקציב הבריאות הוא השלישי בגודלו, אחרי הביטחון והחינוך, וזאת אחריות כבדה. אני מרגישה חרדת קודש, משרד הבריאות עוסק בחיים ומוות. ברור לי שאצטרך לקבל החלטות הרות גורל, וברור לי שאסור לעשות טעויות. מספיק מרתון אחד בשביל שיגידו שעשית טעות".

משרד הבריאות הוא משרד קשה, מאוד לא מתגמל. מדובר במאבק אבוד מראש?

"אני מאמינה שאין דבר אבוד מראש. אין דבר שאי אפשר לשנות. דבר אחד בטוח: כשאני חושבת שדבר מסוים הוא חשוב, אני לא מקבלת 'לא' כתשובה".

"לעשות שינוי"

גרמן, 57, מקום שלישי ב"יש עתיד", הזכירה בנאום הפתיחה שלה בכנסת את עיקרון "מסך הבערות" של הפילוסוף ג'ון רולס, האומר כי כדי לקבל החלטה נכונה יש לשכוח את הדעות הקדומות, האינטרסים האישיים, ולחשוב רק על מה שהוגן לציבור.

את מאוד שמאלנית, אבל יושבת בממשלה הימנית ביותר שהייתה אי פעם. זנחת את האידיאולוגיה שלך?

"אני מעדיפה לומר ליברלית. אני לא שיניתי את האידיאולוגיה שלי. בפעם הראשונה בתולדות המדינה אנחנו הולכים לעשות מהפכה בשוויון בנטל, ובפעם הראשונה ניתן יהיה להעביר שינוי של שיטת ממשל ולשנות את הקריטריונים המעוותים לזכאות לדיור. זאת מהפכה. הזדמנות שעד היום לא הייתה.

"נכון שבנושאים אחרים אין בינינו תמימות דעים - יש הסכמים שהבית היהודי חתם ישירות עם הליכוד, ולא נהיה שותפים להם. אבל אנחנו נמשיך להוביל את הדברים החשובים לנו: ברית הנישואים, התחבורה בשבת, פלורליזם בגיור ורפורמה בנושא הכשרות. בטח שזה לא מושלם, אבל זאת הפעם הראשונה שאנחנו יכולים לעשות שינוי מהותי".

במהלך קמפיין הבחירות נאם יאיר לפיד במרכז האקדמי באריאל תוך קריצה לבוחרי הימין. הסכמת להחלטה הזו?

"יש עתיד היא לא מפלגת שמאל. מרצ היא מפלגת שמאל, וטוב שיש אותה. יאיר לפיד רצה להבהיר שהוא רוצה לאחד בין ימין לשמאל, ובא לאריאל ואמר שם שצריך לעשות הסכם שלום, שתי מדינות לשני עמים, מה שיגרור ויתורים. לבוא ולומר את זה דווקא באריאל זו בעצם אמירה גדולה, שלא רחוקה מהסכם ז'נבה".

יש תחושה שהמפלגה שלכם מתאמצת לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון. מאוד מיינסטרים, מאוד פופוליסטי.

"אנחנו הפכנו את משמעות המילה פופוליזם. היא כבר לא מילת גנאי. בתוך הפופוליזם יש פופולו - עם, ציבור - אז כשאת מדברת על פופוליזם את צריכה לראות את מה שאנחנו רוצים לעשות, וזה לייצג את העם. אנחנו יודעים מה העם רוצה, ואנחנו כאן בשביל לעשות את מה שהציבור מרגיש וצריך. מה רע בזה?".

בתור מי שנשאו את דגל הפוליטיקה החדשה, מדוע חברי הכנסת של יש עתיד לא חושפים את הצהרות ההון שלהם?

"במדינת ישראל מי שיש לו כסף נחשב לרע, יש עליו סטיגמה. חברי כנסת שיש להם, חוששים להראות שיש להם, שמא תדמיתם תיפגע. מצד שני, גם שמעתי חברי כנסת שלא רוצים לחשוף שאין להם, או שהם משלמים משכנתא. החשיפה הזאת קשה. כשאני מגישה הצהרת הון זאת לא הצהרת הון רק שלי, אלא גם של בעלי, אז יש כאן דילמה - האם זה הוגן? למה שמישהו ידע אילו חובות יש לבעלי?".

במפלגתכם לרוב האנשים יש יותר ניסיון מלראש המפלגה.

"אף אחד חוץ מיאיר לפיד לא היה מסוגל להביא 19 מנדטים. עם כל הניסיון שיש להם, אף אחד לא היה עובר אפילו את אחוז החסימה, והוא עשה את זה בנחישות ובחוכמה, אז הוא מנהיג. תסתכלי איך הוא ניהל משא ומתן. הוא לא ניסה למצוא חן, הוא התעקש. נולד כאן מנהיג. את דוד המלך מצאו מאחורי האתונות, ואת יאיר מצאו מאחורי שולחן הכתיבה או מאחורי מסך הטלוויזיה".

"להכיל את החרדים"

בעוד שראש המפלגה שלה ניהל מאבק עיקש ועקרוני נגד ישיבה בממשלה עם מפלגות חרדיות, גרמן מציגה עמדה הפוכה ביחס אליהם. "כמו שאסור להדיר נשים גם אסור להדיר חרדים, והניסיון להשניא אותם על החברה הישראלית הוא טעות. רוב החרדים רוצים להשתלב בחברה, הרי איזה מגזר רוצה להיות העני ביותר והדחוי ביותר? רובם רוצים לשנות את חייהם. תיקחי לדוגמה את החרדים בארה"ב: הם לומדים בבקרים ועובדים לאחר מכן, הם נוסעים ברכבת התחתית עם נשים, והעולם מבחינתם ממשיך.

"בקואליציה של עיריית הרצליה ישבו חרדים ודתיים, והיו בינינו יחסי אמון אמיתיים. לפני שלוש שנים וחצי לקחתי גנים חרדיים של אגודת ישראל והפכתי אותם לגנים עירוניים. הם למדו את תוכנית הלימודים של משרד החינוך, עמדו בצפירה ביום הזיכרון והשתתפו בחגיגות יום העצמאות. כך צריך לעשות בכל המדינה. להכיל אותם, ולא לשנוא אותם".

ולמרות זאת, הורמו גבות כשהרב שי פירון הוצב כמס' 2 שלכם.

"למה אנשים התפלאו? זה רק סטיגמות. דווקא אתו הגענו להסכמות של ברית הנישואים, שלפיהן כל אחד יתחתן עם מי שהוא רוצה".

אם זו העמדה שלך ביחס לחרדים, מדוע כל כך התעקשתם בעניינם?

"אני חושבת שהחרדים לא קראו נכון את מפת הבחירות. הם לא הבינו שהציבור בחר את המפלגה שתביא את השינוי בעניינים שקשורים אליהם. הציבור ביקש שוויון בנטל, והם לא השכילו להבין את זה".

נלחמת נגד הדרת נשים.

"אני רוצה להעביר חוק שיקבע שהדרת נשים זאת עבירה פלילית".

את פמיניסטית?

"במובהק. כן. מכל הבחינות. אני לא שורפת חזיות, אני חושבת על הקלוריות כשאני אוכלת ואכפת לי מה אני לובשת, אבל אני מאמינה שהחברה מצ'ואיסטית, גברית, מפלה ולא שוויונית, ויש מה לעשות עם זה. אגב, בימים אלה אני מחפשת נהגת. לא נהג, נהגת".

תתחילי לדבר בלשון נקבה כמו מרב מיכאלי?

"השפה יוצרת תודעה, והתודעה יוצרת מציאות. לכן אני חושבת שצורת הדיבור של מרב מיכאלי היא נכונה. אני מאוד אוהבת אותה על זה".

פנייך בעתיד לראשות הממשלה?

"לא, אין לי שום אמביציה בכיוון הזה. חוץ מזה שהבטחתי לאימא שלי שאני לא אהיה ראש ממשלה. היא חשבה, ואני מסכימה איתה, שלהיות ראש ממשלה זה להיות עבד, זה לבטל את חייך הפרטיים ולהיות חשוף כל הזמן להתקפות והשמצות. זה מזוכיזם".

מי מהווה עבורך מודל השראה?

"פרופ' אמנון רובינשטיין. הצטרפתי לפוליטיקה בגללו. הוא דוגמה לפוליטיקה נקייה, אדם בעל חזון, שיזם שני חוקי יסוד: 'כבוד האדם וחירותו' ו'חופש העיסוק'. אני רוצה להיות בעלת יכולת ביצוע כמו שלו".

"נלחמתי בכל כוחי"

גרמן, הנשואה ליוסי, בעלי חברת אלקטרוניקה, ואם לשלושה (אחד מהם מצא את מותו בזמן שירותו הצבאי), כיהנה ב-11 השנים האחרונות כראש עיריית הרצליה. היא נחשבת למנהלת חזקה שניהלה מלחמות על נושאים שהאמינה בהם, ועם זאת, יש הטוענים שלא הייתה מספיק אכפתית כלפי התושבים.

היא החלה את הקריירה שלה כמורה, "אבל הרגשתי שאני צריכה משהו יותר מזה, זה לא סיפק אותי. אז הלכתי ללמוד היסטוריה כללית". לאחר מכן הקימה וניהלה את בית הספר תהילה, למבוגרים שלא ידעו קרוא וכתוב. "זה אחד השיאים של חיי, כל יום היה חוויה מרגשת". כעבור מספר שנים הצטרפה לבעלה בניהול חברת האלקטרוניקה, אך מהר מאוד חזרה לעשייה ציבורית ועבדה עם ד"ר יריב בן אליעזר. לאחר מכן נבחרה למועצת העיר ולראשות העיר.

מה היה הרגע שבו החלטת שאת מתחילה להיות פעילה למען הציבור?

"אחרי שהבן שלי נהרג בצבא, חשבתי שאם כבר חיים, אז צריך לחיות חיים בעלי משמעות, וצריך להשפיע. זה קרה בשנת 1987, ובאותו רגע החלטתי שאני לא אשב בשקט, אני לא אשב בצד, אתנגד לכל עוול. שנה אחרי, ב-1988, כשנוצרה ההזדמנות להיכנס לשינוי של אמנון רובינשטיין, החלטתי שאני הולכת על זה, וקופצת למים הפוליטיים. עבדתי ברחוב, בצמתים, חילקתי פליירים, החתמתי על עצומות וארגנתי הפגנות. נלחמתי לשפר תחומים מדיניים, חברתיים ואיכות הסביבה".

היית לוחמנית גם לפני חייך הפוליטיים?

"עוד לפני שהייתי חברת מועצת העיר, נלחמתי עבור מה שנראה לי צודק. אתן לך דוגמה: פעם הלכתי לתחנת הרכבת, וראיתי רכבת אחת מגיעה. ירדה ממנה חיילת שחצתה את המסילה ברגל, בעוד רכבת אחרת הגיעה וכמעט דרסה אותה. אמרתי לעצמי שזו סכנת חיים, פניתי לרשות הרכבות וביקשתי שיטפלו בזה. כמובן שהם העבירו אותי מאחד לשני והיו פרוצדורות, אבל לא ויתרתי. את חושבת שלא בנו שם גשר? בנו. הייתי סתם אזרחית פשוטה, אבל נדנדתי, כתבתי מכתבים ועירבתי עיתונאים, פשוט לא שתקתי. זאת דוגמה קטנה, אבל מאוד אופיינית לי".

ניהלת הרבה מאבקים כראש עיר.

"נלחמתי בכל כוחי כשחברות הסלולר רצו להקים אנטנות ללא אישורים. נלחמתי גם כשבאו ואמרו לי שאי אפשר לבנות פארק, כי רצו לבנות בתים פרטיים. התוצאה היא שהיום יש ריאה ירוקה בהרצליה.

"גם לא התרגשתי ממוטי זיסר שהגיש נגדי תביעה אישית בסך 15 מיליון שקל, בעניין הדירות במרינה הרצליה. לכל אורך הדרך הייתי נחושה בדעתי, וידעתי שאוכיח שזאת סחיטה באיומים לכל דבר. ברגע שפונים לאיש ציבור שעושה את עבודתו נאמנה, ומקבל החלטה ציבורית נכונה, ודורשים ממנו לשנות את דעתו באיום שיפגעו בכיסו, זה נורא. בסופו של דבר עורכי דינו הבינו שאין להם קייס, וביקשו לסגת מהתביעה" (זיסר בתגובה: "גב' יעל גרמן אינה נצמדת לאמת ולעובדות. במשך 12 שנה היא ניהלה תביעה שעלתה לקופת הציבור מיליוני שקלים, נגד היזמים שבנו בעירה את אחד הפרויקטים היפים בישראל, ובסופן נדחתה התביעה - רובה ככולה").

קיבלת איומים גם על חייך?

"כשהחלטתי לפנות קיוסקים לא חוקיים מחוף הים של הרצליה. אחד מהם היה שייך למשפחה מסוימת, שלא אהבה את הרעיון. הוצאתי אותם, ובסמוך מאוד לפעולה הזאת נזרק רימון רסס על מנכ"ל העירייה, והיה חשש שהרימון הבא יהיה עליי, אז הצמידו לי שומר. החשש לחיי לא הרתיע אותי בכלל. ברגע שמישהו מאיים עליי, התגובה שלי הפוכה: אני מתעוררת למלחמה נגדית. אני לא מוכנה שיאיימו עליי בשום תחום. גם כשהאיום הוא במילים וגם כשהוא בכסף, האיום הוא אותו איום".

את מאוד אנרגטית, לא נחה לרגע.

"כן, אני ג'ינג'ית חסרת מנוחה. אני עובדת מאוד קשה, כל הזמן, אבל גם אוהבת להשתחרר עם מוזיקה טובה. שימי אותי ליד מוזיקה ואני רוקדת, לא משנה לי מי נמצא מסביב".