הנקראות ביותר

אפילו אפי ארזי לא דמיין לעצמו

בואו נלמד משהו מתולדות חברת ההי-טק הבינ"ל שצמחה פה

את אפי ארזי שהלך השבוע לעולמו לא זכיתי להכיר באופן אישי, אך זכור לי היטב הטור פרי עטו שהתפרסם בעמודו הראשון של עיתון "הארץ" לפני 17 שנים, בעקבות ניסיון ההשתלטות של יזם ההיי-טק דוידי גילה על חברת הדפוס הדיגיטלי סאיטקס שאותה ייסד.

גילה, שלימים ימכור את יצרנית השבבים DSPC לאינטל תמורת סכום שיא של 1.6 מיליארד דולר, הדהים את שוק ההון המקומי כשהציע בתחילת אפריל 1996 לבעלי המניות של סאיטקס - אז ספינת הדגל של ההיי-טק המקומי - מחיר מפתה של כמעט 50% מעל מחיר השוק.

בהמשך, לאחר שהצעתו הראשונה נדחתה על ידי קבוצת אי.די.בי (בה שלטה אז משפחת רקנאטי) שהייתה בעלת המניות הגדולה בסאיטקס, העלה דוידי את הצעתו למחיר ששיקף שווי של מיליארד דולר לסאיטקס.

"סאיטקס איננה באר נפט או מכרה פחם או נכסי מקרקעין שיכולים להיות מטרת כיבוש לפעלולן פיננסי", כתב לו ארזי בתגובה מעל דפי העיתון. "אם תתמיד בתסריט ההשתלטות העוינת, לפיה הופכים את החברה לפרטית, מפרקים אותה ומוכרים חלקים ממנה בסכום הגדול ממחיר הקנייה, אזי סאיטקס תיראה כמו מכונית שנגנבה בתל אביב ובותרה במשחטת רכב בעזה".

ארזי, היזם האגדי, שפינה זה מכבר את כס מנכ"ל סאיטקס לטובת הפרויקט הגדול הבא שלו, חברת EFI שהתמקדה אף היא בטכנולוגיות דפוס מתקדמות, הדגיש במכתבו לגילה כי "סאיטקס היא חברת היצוא מספר 1 של ישראל... (ש)גם מעסיקה את מיטב הנוער הישראלי, (ו)גם הסמל של ישראל החדשה הכובשת את מקומה בעולם בכוח היזמות הטכנולוגית והתעשייתית".

סאייטקס הפכה לסקיילקס

מאבק השליטה בסאיטקס נמשך קצת יותר מחודש ולווה בחלופת מכתבים פומבית, שפרנסה יפה את כותרות העיתונות הכלכלית באותם ימים. בסיומו, לאחר שלא הצליח לשכנע את בעלי המניות הגדולים למכור לו את החזקותיהם, הסיר דוידי את הצעתו (לאחר שטען כי "סאיטקס מנוהלת על ידי דירקטוריון משותק וחסר פתיחות").

צחוק הגורל הוא שעשר שנים לאחר שסאיטקס ניצלה מאותו תסריט בלהות שצפה לה ארזי תחת ידיו של גילה, בותרה החברה ונמכרה בחלקים על ידי לא אחר מבעל הבית הוותיק שלה, קבוצת אי.די.בי (הפעם תחת שליטתו של נוחי דנקנר). בסיום המהלך מהחברה נותר רק שלד בורסאי החולש על קופת מזומנים דשנה, פועל יוצא של מכירת פעילויותיה השונות בתחום הדפוס הדיגיטלי למספר חברות זרות (קריאו, קודאק ו-HP).

עם המכירות הללו נאלצה החברה להיפרד גם משמה, וזכתה לשם חדש - סקיילקס. במהלך שנת 2006 מכרה אי.די.בי חלק ממניות השליטה בחברה לדיויד פדרמן, במחיר ששיקף לסקיילקס שווי של 330 מיליון דולר - שליש מהמחיר שהציע דוידי תמורתה עשר שנים קודם לכן.

בהמשך עברה השליטה בסקיילקס לידיו של אילן בן דב, שהשתמש בכספה ובגיוסי אג"ח ענקיים שבוצעו על ידה לרכישה ממונפת של מניות השליטה בחברת הסלולר פרטנר. הסוף ידוע: התחרות הפרועה שנכפתה על חברות הסלולר ופגעה ברווחיהן מחד והמינוף העצום שבו מימנה סקיילקס את השקעתה בפרטנר מאידך, ערערו את יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה.

גם היום, לאחר שבן דב נאלץ לוותר על מניות השליטה בפרטנר לטובת חיים סבן, מרחף סימן שאלה גדול מעל יכולת החזר החוב של סקיילקס, ששווי השוק שלה צלל לכ-30 מיליון דולר בלבד. את התסריט הזה לחברה שייסד, אפי ארזי לא יכול היה להעלות בדעתו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתרק השכר המריא אל על