ניתוח "גלובס": מדוע ממשלת ישראל מעכבת יצוא הגז?

פיטר קולמן בלחץ. מאחורי האמירות שלו, באנדרסטייטמנט האוסטרלי האופייני, מסתתרת דאגה אמיתית לגורל עסקת לוויתן. שוק הגז העולמי כמרקחה. ארה"ב וסין מאיימות להציף אותו עד סוף העשור בגז זול המופק מפצלי גז. מרוץ נגד הזמן מתנהל במטרה לתפוס את מאגרי הגז הגדולים ולסגור חוזי אספקת גז ארוכי טווח לפני שהמחירים יתרסקו. מוזמביק הפכה בשנתיים למקום החם ביותר בשוק, ולבנון עשויה להפוך בשנה למקום החם הבא. כל המייג'ורס, חברות העל של עולם האנרגיה, נוהרים לשם. אבל לממשלת ישראל יש זמן. היא מתנהלת כאילו היא לבד בעולם. עם כל חודש שעובר, מתחזקים בוודסייד החששות שהעסקה הייתה טעות שתעלה באובדן הזדמנויות עסקיות טובות יותר במקומות אחרים בעולם. קולמן הוא האיש שחתום על העסקה.

ב-6 בדצמבר חתמה וודסייד על מכתב כוונות לרכישת 30% מהזכויות בלוויתן תמורת מיליארד ורבע דולר במזומן. ערב החתימה הגיע קולמן לפגישת בזק עם רה"מ. קולמן רצה לדעת אם יאושר דוח צמח שממליץ לממשלה להתיר יצוא גז. נתניהו, לפי מקור לא אוסטרלי, אמר לקולמן שהדוח יאושר בתוך 3 חודשים. קולמן החליט לחתום על מכתב הכוונות של לוויתן. החתימה על ההסכם הסופי תוכננה לפברואר. פברואר ומארס חלפו, אפריל עומד לפוג ואישור דוח צמח בממשלה אינו נראה באופק.

באיחור מסוים מתחילים האוסטרלים להפנים ששום דבר בישראל אינו ומובן מאליו. דוח ממשלתי רשמי והבטחות בעל פה של רה"מ - קיומם תלוי בנסיבות הפוליטיות המשתנות ובאגו של שר חדש שמעוניין להטביע חותם. הפוליטיקאים בישראל יודעים לדבר על חשיבות ההשקעות הזרות, אבל כמעט תמיד פועלים לפי האינטרס האישי.

השאננות שאפיינה את וודסייד וקולמן מאז החתימה - נעלמה. הביטחון מתחיל להיסדק. השינוי הגדול התחולל לפני שבוע לאחר שמנכ"ל נובל אנרג'י צ'רלס דיווידסון ביקר כאן. האוסטרלים שמעו כנראה מהאמריקאים משהו שגרם להם להיכנס ללחץ. דיווידסון שמע כנראה משר האנרגיה החדש סילבן שלום, את מה ששלום אמר אתמול בוועידת אנרגיה: "דוח צמח איננו קדוש. אפשר לשנות כל דבר, חוץ מאת ספר התנ"ך".

דבריו של שלום אתמול עלולים לעורר שאלות קשות בדירקטוריון וודסייד. "מי זה סילבן שלום?", עשויים לשאול שם, "בשביל מה לעזאזל אנחנו מבזבזים את זמננו בישראל? בשביל לקבל הרצאות בתנ"ך?".