הפירמידה קברה 5 מיליארד

הוסיפו נא לתולדות הפיננסים את ההונאה הגדולה ביותר בהודו

לא בדיוק בוני וקלייד. חסר שם היופי, חסרה לוויית-החן האנרכיסטית, נעדר הרמז הקלוש של תיקון עולם, ולא היו קרבות אקדחים הירואיים. אבל הזוג המבוקש נמלט במכונית למרחק של 2,500 ק"מ. המשטרה עקבה אחר מנוסתם באמצעות הכסף שהם שילשלו לקופותיהן של דרכי-אגרה. הם התחילו בכלכתה, על שפת מפרץ בנגל, וסיימו בשרינאגאר, קשמיר, לרגלי ההימליה.

הוא, הבוס של אימפריה כלכלית שהתמוטטה בקול רעש איום, פחד לטוס. היא, סגניתו, התקבלה לעבודה רק שלוש שנים קודם בתור פקידת קבלה, ועלתה לגדולה. ניידות אינה תכונה מאפיינת של החברה ההודית, אבל היא דווקא התניידה יפה.

לאימפריה שנפלה קראו סאראדהא (Saradha), ותחת כנפיה היו רשומות 120 חברות במדינת מערב בנגל, שכלכתה היא בירתה. אילו היתה עצמאית, מערב בנגל היתה גדולה במניין אוכלוסייה מכל מדינה באירופה, מחוץ לרוסיה. יש בה (לפי מיפקד 2011), 91 מיליון בני אדם ויותר. היא הרביעית בגודלה בהודו.

יש לה היסטוריה ארוכה ומרתקת (בה היה לפנים מרכז השלטון הבריטי בהודו), ויש לה מערכת פוליטית לא-רגילה. במשך 30 שנה ניהלה אותה מפלגה קומוניסטית עם אורייטנציה מאואיסטית. במשרדי המפלגה הזו מתנוססים עד עצם היום הזה דיוקנאות של של סטלין. ממערב בנגל צמחה מחתרת מאואיסטית אלימה, המטילה את חתתה על שורת מדינות לכל רוחבה של הודו התיכונה.

מאמאטה של העניים

לפני שנתיים נחלץ השלטון מידי הקומוניסטים, ועבר, בבחירות דמוקרטיות בהחלט, לידי מפלגה פופוליסטית מקומית, שבראשה עומדת מאמאטה באנרג'י. היא אמנם מתקשה להתבטא באיזושהי לשון מחוץ לבנגלית, אבל היא קשובה לרחשי לבו של ההמון. עובדה, קולותיהם של העניים המרודים ביותר העלו אותה לשלטון.

אבל כישרונותיה של מאמאטה (ההודים מעדיפים את שמותיהן הפרטיים של פוליטיקאיות) לא עמדו לה מאז הפכה ל"צ'יף מיניסטר" (התואר "פריים-מיניסטר" נשמר לראש ממשלת הודו. ראשי הממשלות של המדינות המרכיבות אותה מסתפקים אפוא בתואר "השר הראשי"). היא ומפלגתה פיתחו תיאבון ניכר לשררה, מתובל בחוסר סובלנות כלפי יריבים פוליטיים ובנטייה לתיאוריות קונספירציה.

כובד השמיעה של מאמאטה מאיים עכשיו על אושיותיה של מערב בנגל, והוא מזכיר להודים עד כמה נמאסו עליהם כל הפוליטיקאים. סאהארדהא לא היתה סתם תאגיד אחזקות, שידיו רב לו בתקשורת ובנדל"ן. מקור הכנסותיה העיקרי של סאראדהא היה פירמידת פונזי: עסקת ההונאה הקלאסית, שבה מובטחת רבית דרבית למפקידים, גבוהה לאין שיעור מזו שמציעים הבנקים. ההונאה עובדת כל זמן שזורמות די הפקדות, כדי לממן הבטחות למפקידים הקודמים. היא מתמוטטת, תמיד מתמוטטת, מפונזי המקורי ועד מיידוף ועד בכלל.

מקוריותה של סאראדהא היתה הניסיון להגדיל את הכסף באמצעות השקעות עסקיות. מיידוף מעולם לא השקיע. הבנגלים קנו נדל"ן ותקשורת מכל הבא ליד. הם השתלטו על עיתונים ועל ערוצי טלוויזיה. והם רכשו, אולי פשוטו כמשמעו, את ידידותם של שרי הממשלה, מרקסיסטים-לניניסטים תחילה, פופוליסטים אחר כך. הם גם פיתו את ההמונים באמצעות שחקנית קולנוע יפה, שהם שכרו את שירותיה כ"שגרירת מותג". שחקני קולנוע הודיים מפורסמים עושים הרבה יותר כסף כ"שגרירי מותגים" מאשר כשחקנים. למרבה הנוחיות, השחקנית גם מייצגת את מפלגת השלטון בפרלמנט המקורי.

אורמילה מצאה בקבוק קרוסין

התמוטטות סאראדהא לא היתה צריכה להפתיע את הממשלה. היא הוזהרה עד לפני שנה, ולא נקפה אצבע. כאשר התחוורה ההתמוטטות, בשבוע שעבר, התפשטה פאניקה. סוף סוף, לא פחות מ-300 אלף סוכנים הפיצו את בשורתה של החברה לקטון שבכפרים. איש אינו יודע לפי שעה בכמה כסף מדובר, אבל הסכום הגבוה ביותר שהוזכר הוא 300 מיליארד רופיות, בערך 5.5 מיליארד דולר. נראה שהסכום הזה מורכב בעיקר מהשקעות זעירות. אם נחוצה תזכורת על תנאי מחייתם של רוב ההודים, אפשר למצוא אותה בפנקסי סאראדהא.

אשה אחת השקיעה את כל חסכונותיה, שצברה במשך עשרים שנה כעוזרת בית, בסך הכול 30 אלף רופיות, או 550 דולר. האישה, ששמה אורמילה, התגוררה בדירת חדר עם בנה, כלתה ונכדתה. היא השתכנעה להפקיד את כספה בשלושה תשלומים זהים. על ההפקדה הראשונה, לשבע שנים, הובטחה לה תשואה של 400%; ועל כל אחת משתי ההפקדות האחרות הובטחה לה תשואה של 2,400%. האישה האומללה הניחה לפי תומה, שבזה הצליחה לרפד את קן-זקנתה.

בהישמע אזעקת האמת, אורמילה אצה-רצה אל הסוכן, אשר פיתה אותה להשקיע. היא ביקשה שיחזיר לה לכל הפחות את הקרן. הוא משך בכתפיו, והציעה שתחזור אליו ב-16 באפריל. עקבות הסוכן מיהרו להיעלם. חמישה ימים אחר כך יצאה אורמילה מביתה באישון לילה, יצקה קרוסין על גופה, והעלתה את עצמה באש. הכוויות כיסו 100% של עורה. היא מתה בדרכה לבית החולים.

גם לאחר שסיפורה של אורמילה הופיע בראש העמודים הראשונים של עיתוני כלכתה, הצ'יף מיניסטר של מערב בנגל, מאמאטה חביבת העניים, הצליחה להפגין תכונה רגילה של פוליטיקאים הודיים: גירעון מבהיל של אמפתיה. "מה שהלך, הלך... בפעם הבאה שיקראו לפני שהם חותמים", היא אמרה על הפסדיהם של עלובי-החיים, אשר העלוה לשלטון שנתיים קודם.

מיצי העיכול - והאשראי האבוד

מערב בנגל עומדת לפני בחירות למועצות כפרים, מה שההודים קוראים "פאנצ'איאט". אמנם למועצות אין שיניים ואין ציפורניים, אבל עצם ההצבעה תהיה הזדמנות בשביל הנשדדים להגיד לפוליטיקאים מה הם חושבים עליהם. היו נחוצים אפוא למאמאטה ולמפלגתה עוד ארבעה ימים ולילות, כדי להימלך בדעתם ולחזור בהם מ"מה שהלך, הלך".

ביום רביעי השבוע הודיעה מאמאטה שהיא מקימה קרן לפיצויים של נשדדי סאראדהא. אבל הסכום המוקצב לקרן מגיע אולי ל-15% או 20% מן ההפסדים המשוערים. יתר על כן, נראה עכשיו שבמערב בנגל עומדות להתמוטט עוד כמה פירמידות. הקף הגזילה בכל אחת מהן קטן בהרבה, אבל הסכומים יצטרפו לכלל אסון פיננסי, פוליטי ואנושי כבד. זו כנראה ההונאה הגדולה ביותר בתולדות הודו, שוות ערך כל העלמות המס בהודו במשך שנה שלמה.

היעלמות הפיקדונות אל תוך מיצי העיכול של סאראדהא אינה רק בעייתם של עלובי החיים. פירושה שחמישה מיליארד דולר לא הופקדו במערכת הבנקאית. פירושה שהבנקים במערב בנגל יוכלו להציע הרבה פחות אשראי לאנשי עסקים וליחידים. למדינה הזו, עם אתוס קומוניסטי-פופוליסטי, יש מסורת ארוכה של איבה לחברות ולתאגידים. היא הפסידה למשל הזדמנות פז לארח מפעל רכב גדול של קונצרן Tata בגלל סירובה להקצות קרקעות חקלאיות; היא פרשה מן הקואליציה בדלהי בגלל התנגדותה לליברליזציה של השקעות זרות. 91 מיליון בנגלים מתקשים להצטרף אל הנס הכלכלי של הודו, או להתפעל ממנו.

אה, הנס הכלכלי. זה זמן מה ידוע שנס ליחו של הנס. את ארבע השנים האחרונות בילתה הודו עם חצי קצב הצמיחה הכלכלית של סין ועם אינפלציה מתמידה. התוצאה היא ריבית גבוהה (גם אם לא גבוהה מספיק כדי למשוך את עלובי החיים). רק עכשיו מסתמנת התאוששות, לא זמן טוב, לפחות לא ליצוא ההודי, בהתחשב בסימני ההאטה ברוב הכלכלות המרכזיות, מסין ועד ארה"ב.

חממה של קיצורי דרך מדומים

הונאות פונזי הן נחלתה הבלתי נמנעת של פעילות כלכלית חופשית. אי אפשר אפילו לטעון שרק העניים נענים להן. פונזי המקורי, לפני 90 שנה ויותר, התחיל אמנם עם המהגרים האיטלקיים העניים של בוסטון, אבל פיתה עד מהרה גם את האצולה האנגלו-סקסית העשירה. הוא הצליח לחזור ולהונות קבוצות אוכלוסייה גדולות שנים לאחר שנחשף, נשפט, הורשע ונחבש בכלא. לשלטונות בארה"ב נדרשו שנים של ניסיון, כדי לחוקק חוקים וללמוד כיצד לאכוף אותם. גם כך, חצי מאה ויותר לאחר פונזי נולדה הונאת-פונזי הגדולה ביותר של כל הזמנים, זו של ברנרד מיידוף, והיא האריכה לחיות ארבעים שנה לפני התמוטטותה.

כמובן, בהודו הענקית עוצמתה של כל בעיה מוכפלת עשרה מונים. חברה מרובדת וסטאטית, עם מעט מאוד שערי כניסה ויציאה, עם קומץ של סולמות טיפוס, היא חממה של אחיזו--עיניים ושל קיצורי-דרך מדומים. מעשה סאראדהא מזכיר למתבוננים שעלובי החיים מאסו לא רק בפוליטיקאים שלהם, כי אם בעצם חייהם. לאורמילה שדודת 550 הדולר לא נמצאו ניחומים זולת בקבוק קרוסין. השבוע שמענו שמחיר הנפט הוזל במקצת. מה טוב.

רשימות קודמות של יואב קרני אפשר לקרוא ב-yoavkarny.com

כשההודים מתאבדים

מצוקת העוני בהודו היא סיבה כמעט שגרתית להתאבדות. לפי משרד התיעוד הארצי של פשיעה בהודו, 270 אלף איכרים הודיים התאבדו בין השנים 1995 ל-2011. לפי הסטטיסטיקאים, חקלאי הודי מאבד את עצמו לדעת אחת ל-37 דקות.

הניתוח הסטטיסטי של ההתאבדויות הוא חומר קריאה מקאברי במיוחד, לרגל היובש הבלתי נמנע של המספרים (tinyurl.com/cdetucy). 134,599 הודים נטלו את חייהם במרוצת 2010, עליה של כמעט ששה אחוזים לעומת 2009.

בעשור הראשון של המאה נרשמה עליה של 23.9% במספר ההתאבדויות, גדולה במידה ניכרת מן הגידול באוכלוסייה (18.9%, מבהיל כשלעצמו). הסטטיסטיקאים אינם מציעים הסברים, אבל אולי יש התאמה בין קצב ההתאבדויות לשיעורי הצמיחה הכלכלית. אולי.

הסטטיסטיקה נוטה להעמיד את מדינת מערב-בנגל בראש הרשימה של מדינות ההתאבדות, אם כי ב-2010 היא נדחקה למקום השני, לאחר המדינה הדרומית טאמיל-נאדו. אבל יחסית לגודל האוכלוסייה, אלופת הודו בהתאבדויות היא דווקא המדינה הקטנה ביותר, סיקים, שרוב תושביה בודהיסטים. מערב בנגל יורדת אז למקום ה-12, לאחר גואה.

הסטטיסטיקה מייחסת 4.6% מן ההתאבדויות לעוני או ל"שינוי פתאומי במצב הכלכלי". אבל הגדרת הסיבות מעורפלת מאוד. 17% מן ההתאבדויות מיוחסות ל"סיבות לא ידועות". 23.7% מיוחסים ל"בעיות משפחה". 26.1% מיוחסים ל"סיבות אחרות".

נתונים לא מעודכנים של שיעורי התאבדות בעולם (suicide.org) מראים כי יחסית לגודל אוכלוסייתה הודו אינה מתקרבת אפילו לראש הטבלה. ארבע הראשונות הן רפובליקות סובייטיות לשעבר. יפאן, דרום קוריאה וסין נמצאות הרבה לפני הודו. גם לאחר העלייה האחרונה, הודו בקושי מדביקה את נורבגיה ואת קנדה.

אבל מספרים יחסיים מעניינים סטטיסטיקאים בלבד.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988