וינשטיין מתנגד לפשרה בייצוגית נגד עיריית ת"א בעניין אגרת הביוב

במסגרת הפשרה התחייבה העירייה להעביר 6 מיליון שקל לפרויקט ציבורי, מבלי שהתברר עדיין מבחינה עובדתית אם אכן נגבה תשלום כפול כפי שנטען בתביעה

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מתנגד לאישור הסדר הפשרה שגובש במסגרת התביעה הייצוגית שהוגשה נגד עיריית תל-אביב בשל גבייה מעבר למותר של אגרת ביוב.

בימים האחרונים הגישה הפרקליטות בשם היועמ"ש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב את התנגדותו להסדר הפשרה שגובש בין הצדדים, שלפיו התחייבה העירייה להעביר סכום של 6 מיליון שקל לפרויקט ציבורי, במקום להשיב את הכספים הללו לתושבי העיר, ומבלי שהתברר עדיין מבחינה עובדתית אם אכן נגבה תשלום כפול כפי שנטען בתביעה.

מדובר בתובענה ייצוגית שהגישה חברת חידוש סוכנויות לביטוח כנגד עיריית תל-אביב. לטענת התובע הייצוגי, חלק מאגרת הביוב שהטילה העירייה על תושבי העיר נגבה שלא כדין, שכן העירייה גבתה חיוב כפול, כך נטען, בגין החלפת צנרת ביוב - במסגרת היטל ביוב ובמסגרת אגרת ביוב.

העירייה טענה מנגד כי לא מדובר בכפל חיוב אלא בעלויות החלפת צנרת, בהתייחס לצנרת מסוגים שונים.

הצדדים גיבשו בניהם הסכם פשרה, שבמסגרתו התחייבה עיריית תל-אביב להעביר סכום של 6 מיליון שקל לידי תאגיד המים והביוב של תל-אביב, לשם מימון פרויקטים למניעת זרימה של ביוב למי החופים של תל-אביב. זאת, במקום לפצות את תושבי תל-אביב בכספים שאותם נטען שגבתה שלא כדין, ועוד לפני שהתברר עובדתית אם אכן מדובר בכפל חיוב.

על-פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אין לאשר את הסדר הפשרה בשלב זה, בטרם התבררה השאלה העובדתית האם העירייה גבתה מתושבי העיר בכפל חיוב.

היועץ הדגיש בהודעתו כי מדובר ברשות ציבורית, שחלה עליה חובת הגינות מוגברת כלפי תושביה, מצד אחד, וכספיה הם כספי ציבור, מצד שני. על כן, לעמדת היועץ, ככל שסיכויי הצלחתה של התובענה גבוהים - אין הצדקה לסטות מדרך המלך של השבה כספית פרטנית לחברי הקבוצה.

בהסדר הפשרה המפורש נקבע כי התשלום בסך 6 מיליון שקל יועבר ב-3 תשלומים על-ידי העירייה, ובמקביל תאגיד המים התחייב בפני העירייה כי הפרויקטים שאותם יממן התשלום יסתיימו עד לשנת 2015.

באשר לתובע הייצוגי עצמו, נקבע בהסכם הפשרה כי הוא יקבל גמול בסך 60 אלף שקל, ואילו באי-כוחו של התובע - משרד עו"ד פלג, כהן, דויטש, מוסקוביץ - יקבל "שכר-טרחה" בסך 600 אלף שקל בתוספת מע"מ.

אלא שלטענת היועמ"ש, כדי להעריך אם ההסדר ראוי, הוגן וסביר, יש לדעת מהו היקף הנזק שנגרם לתושבי העיר, והאם אכן מתקיימת עילה לתביעה ייצוגית. (ת"מ 107/06).