מה קורה לאירו כשדראגי מדבר

צעד שידחוף את הבנקים להפנות את העושר הזה לכלכלה האמתית

ביום רביעי בשבוע שעבר, שמענו בשעמום את הבנק המרכזי האמריקאי מכריז על המשך מדיניות ההרחבה. תוצאות הכלכלה האמריקאית חיוביות, אבל לא ממש מלהיבות עדיין: 2.5% צמיחה במקום 3.1% הצפויים. ואחוז האבטלה? הוא אמנם ירד ל-7.5%, אך זה עדיין רחוק מהיעד של 6.5%.

יעד זה נקבע להמשך הזרמת אותם 85 מיליארד דולר לחודש (!!), המהווים את QE שלוש וארבע גם יחד. דרך אגב, מישהו שואל את עצמו למה כל הכסף הזה עדיין לא הביא לתוצאות המקוות? למה מה שמקבלים בנתוני התעסוקה זו רק ירידה, או סטגנציה, מתמדת באחוז ההשתתפות? גם 165 האלף המשרות החדשות שפורסמו ביום שישי עדיין נמוכות בהרבה מן הכמות הנדרשת לעמוד בקצב האוכלוסייה.

והנה, הגיע יום חמישי, ותורו של מריו דראגי להופיע בפני המצלמות. אמנם קיבלנו ממנו את הורדת הריבית הצפויה של רבע אחוז (מ 0.75% ל-0.50%), אבל האירוע המעניין היה, כמו תמיד, מסיבת העיתונאים הבאה אחרי קביעת אותה מדיניות ריבית.

לפני שניכנס למהות דבריו, מעניין לראות את התפתחות המטבע האירופי לפני, בזמן, ואחרי כל האירוע הזה. לפניכם גרף שעה (כל נר מייצג שעה) של המטבע האירופי:

משה שלום אירו
 משה שלום אירו

מייד ניתן לראות שהאירו עלה לקראת המעמד. זאת, כאמור, כאשר היה צפוי שהריבית עליו תרד. פליאה ראשונה. כאשר יצאה ההודעה ב-14:45 (שעוננו) ראינו מימוש לא קטן במטבע, אבל עם תיקון די אלים, ומהיר, מעלה, אשר למעשה מחק את הירידה שבאה כנראה מן ההיצעים של הסוחרים "ההגיוניים" המוכרים מטבע מניב פחות ריבית. והנה, כאשר האירו עמד שוב מעל 1.32, בום! מכה גדולה מטה, עקב דבריו המפתיעים לכאורה של מריו דראגי.

מכאן אנו למדים שני דברים:

  • לשחקנים הפעילים, אשר קנו את היורו לקראת הורדת הריבית, היה קושי גדול לבצע את השורט המתבקש לאחר מכן, בזמן אמת.
  • רק בגלל ההפתעה, שבתשובתו הלא צפויה לעיתונאי, הם סוף סוף יכלו לבצע את המהלך.

זו דוגמא נוספת לאקראיות תנועת המחיר בימים אלו. אזהרה לאלו המתבססים על ההיגיון שבחדשות לצורך ניסיון לרווח מהיר.

הבה נגיע עכשיו למהות, המעניינת, שבדבריו של מריו דראגי: מה בעצם גרם לכל כך הרבה מילות פרשנות, ותנועות מחיר תזזיתיות?

תחילה, הייתה בדבריו מעין הכרה בכישלון מנגנון המעבר (Transmission Mechanism) של הכסף המיועד לצמיחה בכלכלה האירופית. ניתן להיזכר בתקופה בה בוצעו שני חלקי ה-LTRO (סה"כ טריליון אירו) עקב מצב חוסר הנזילות, ופשיטת רגל הפוטנציאלית של המערכת הבנקאית האירופית.

בסופו של דבר, רוב הכסף, חזר כשהיה, לתוך כספת הבנק המרכזי, כי לאחר ניכוי החלק החיוני והמיידי, הבנקים העדיפו לקבל על היתרה ריבית נמוכה, מאשר לסכן אותו בהלוואות ליזמות, ופיתוח, ביבשת הנמצאת במיתון רשמי כה בולט.

מאז, לא השתנה דבר. הבנקים לא מוכנים לתת מימון למי שצריך אותו באמת, ואין כל כך הרבה דרישה מצד אלו העומדים בקריטריונים הנוקשים שלהם. וכך, כמו בארה"ב ובבריטניה, רוב התמריץ המונטארי מפיק רווחי הון בשווקי המניות, הסחורות, והמטבעות, במקום לעזור ביצירת מקומות עבודה, ועידוד צמיחה.

מריו דראגי, כמו תמיד, היה ביום חמישי זה, הנגיד החכם, והמשפיע, כי הוא הציע ראשון מבין כל חבריו, צעד שכולנו חשבנו שיגיע, אבל שאף אחד מקובעי המדיניות לא העז עדיין להעלות על דל שפתיו רשמית: לקבוע, בפועל, תשואה שלילית על הפיקדונות הנמצאות אצלו.

על פי התיאוריה לפחות, צעד זה ידחוף את הבנקים להוציא את המזומנים מן הבנק המרכזי, ואולי להיות קצת יותר אמיצים, ולהפנות חלק מן העושר הזה לכיוון הכלכלה האמיתי.

מיידי קמו המסתייגים, והמעוררים ספקות, לגבי תופעות הלוואי (הרבות והמסוכנות, אין ספק) לצעד כזה, אבל העובדה שדווקא מריו דראגי הוא ראש החץ ברעיון זה, מייצר אצלי את התחושה שזה המסלול הבא, שאותו נראה, בניסוי הגדול, והאגרסיבי כל כך, של הנגידים בעולם. זאת במלחמתם כנגד הדפלאציה האוכלת כל חלקה טובה, מתחת לפני השטח הגלוי לנו.

מריו דראגי יודע היטב כמה חשוב להכין היטב את הקהל, ולחסוך במשאבים. הרי תוכנית -OMT עדיין לא בוצעה בפועל, ובכל זאת הצליחה לחתוך, לעיתים ב-70%, את תשואות האג"ח הממשלתי של מדינות הדרום הבעייתיות. לדעתי, הריבית השלילית היא הנשק המילולי הבא, שבו הוא ינפנף, כדי להשיג תוצאות, מבלי ללחוץ על ההדק באמת ובתמים.

הרבה הצלחה לכולם,

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.