מכירת הפועל ירושלים: התסבוכת

הקבוצה תגיע בימים הקרובים לנקודת שפל, כשתועמד ע"י האפוטרופוס למכרז; למה מבין שלל הנכסים של אגייאר בישראל, דווקא המכירה הזאת כ"כ מסובכת?

בימים האחרונים עבדו נציגיו של האפוטרופוס הראשי על ניסוח הודעת המכירה של הפועל ירושלים כדורסל. זה יהיה קצת מוזר להיתקל בימים הקרובים במודעה בעיתון, כאילו מדובר ברכב יד שנייה, הקוראת לציבור הרחב להשתתף במכרז ציבורי למכירתו של נכס ספורטיבי משמעותי במונחים ישראליים כמו הפועל ירושלים.

מבחינה תדמיתית זה באמת נשמע רע. אבל מבחינה טכנית אין שום דרך אחרת לייפות את הסיפור: הפועל ירושלים הפכה בנובמבר 2012, בצו בית משפט, לעוד נכס של גומא אגייאר ששווה כמה לירות, ויש להיפטר ממנו כמה שיותר מהר במסגרת הליך למכירת כל נכסיו של האניגמה שנעלמה במימי פלורידה. היא הפכה לאנקדוטה טכנית, משפטית.

אלא שלהבדיל מנכסים אחרים של אגייאר בישראל ששווים הרבה מאוד כסף - למשל, חמישה נכסי נדל"ן בירושלים שהוצאו למכירה בימים האחרונים ומוערכים ביותר מ-15 מיליון דולר (דירות בשכונת ימין משה ועוד דירה המשקיפה על הכותל המערבי) - מועדון הכדורסל הפך לתסבוכת מתוקשרת.

יזם ההיי-טק אורי אלון, ששמו נקשר עם אחת מקבוצות הרכישה, עומד על כך שימכרו מלוא האחזקות האפשריות של אגייאר, 90%, למי שירבה במחיר - ועל הדרך לנקות את השטח ולהעיף את העמותה ההיסטורית ("כל הדני קליינים והדני כהנים למיניהם", אומרים מקורבים למו"מ); קולות אחרים הבאים מכיוון העמותה דוחפים להשאיר אחוזים ניכרים אצל העמותה, ולטענת גורם המעורה בפרשה, "להשאיר את המצב כפי שהיה עד היום, לפיו העמותה תמשיך להיות מעורבת בניהול הקבוצה ותמשיך במשחק חילופי הכיסאות שלה, שפעם ההוא מנהל, ופעם מישהו אחר מנהל על חשבון המיליונר התורן".

כך נוצר מצב מוזר: הגוף שאמור לדאוג למכירת הקבוצה לא מסונכרן על כמות האחוזים שהוא רוצה למכור (אם בכלל), וידיים רבות בוחשות במהלך.

***

התסבוכת הנוכחית של ירושלים החלה בסוף 2011. אחרי שנים של שנור שלא הביא את הקבוצה לשום מקום, הגיעו בעמותה להחלטה שצריך לאפשר לגורם פרטי לשים יד על המועדון. הקבוצה עברה לידיו של אגייאר שרכש 60% מהמועדון עבור כ-3 מיליון דולר. יתרת האחזקות (40%) נותרה בידי העמותה לניהול הפועל ירושלים. אגייאר לא הסתפק בכך והעמיד הלוואה של עוד 2.7 מיליון דולר, שעל-פי הסיכום עם העמותה הקנו לו את האפשרות להגדיל את אחזקותיו ל-90%.

אגייאר לא שבע נחת מהאינטראקציה עם שותפיו לקבוצה. בחודש יוני 2012, זמן קצר לפני שנעלם בים, פנה אגייאר לעמותה והודיע כי הוא מבקש לקבל את ההלוואה בחזרה ועוד הודיע שאם תוחזר לו ההלוואה, הוא מוכן למסור לעמותה חינם אין כסף את המניות. העמותה סירבה.

מספר חודשים לאחר שהוכרז כנעדר אחרי שנעלם בסביבת פלורידה, הועברו כל נכסיו של אגייאר בישראל בצו בית משפט, כולל קבוצת הכדורסל, לניהול האפוטרופוס הכללי. למרות שמדובר בעניין יותר אמוציונלי מנדל"ן - עם אוהדים, תקשורת ובעיקר עמותה היסטורית שלא מוכנה לשחרר - הפועל ירושלים הועמסה על עגלת הנכסים. בין היתר כוללת העגלה, מלבד אלו שהוצאו השבוע למכירה, דירות בירושלים וגם במזרח ירושלים (סילואן), ואת גולת הכותרת - הפנטהאוז בן 600 מ"ר בשכונת ממילא שמוערך לבדו ב-20 מיליון דולר. אגב, רוב נכסי הנדל"ן של אגייאר עומדים ריקים ומחכים לשעתם.

כנציגיו של האפוטרופוס הכללי למכירת הקבוצה מונו עורכי הדין מאיר הלר ואפי אברמזון. עו"ד הלר מייצג את האינטרסים של הלן אגייאר, אמו של גומא; בעוד שאברמזון מייצג יותר את האינטרסים של ג'יימי, אשתו של גומא. למי שהחמיץ את תקציר הפרקים הקודמים במאבק - הלן וג'יימי מנהלות קרב משפטי חוצה גבולות פלורידה-ישראל על נכסיו של גומא. בפיתול שאופייני לעניינים הקשורים לאגייאר, עו"ד אפי אברמזון שימש כעורך הדין של העמותה ואף דירקטור מטעמה בהפועל. לטענת גורמים המעורים בפרשה, לאברמזון זיקה לעמותה ולשמירה על האינטרסים שלה, עוד מהימים שבהם ייצג את העמותה בהליך המכירה של הקבוצה לאגייאר, "ואיך הוא יסכים לאפשר עכשיו הליך מכירה שעשוי להשאיר את העמותה בלי כלום?"

***

מבחינה טכנית, מה יקרה עכשיו? על השולחן קיימת לפחות הצעה אחת רצינית לרכישת הקבוצה עליה פורסם לראשונה ב"גלובס", מצד קבוצת רכישה אותה מוביל יזם ההיי-טק אורי אלון המתגורר בניו יורק. אל אלון הצטרף גם גיא הראל, שמוכר לחובבי הכדורסל מהתקופה בה שימש כסוכן שחקנים (היה זה שהביא לישראל את וויל סולומון בתחילת שנות האלפיים). בצד השני נשמעים קולות מצד "אנשי העמותה" ההיסטורית, שמנסים לרקום הצעות כדי לנסות ולהחזיר את הקבוצה לידיים של טרום עידן גומא. או לפחות לדאוג שהעמותה ההיסטורית עדיין תחזור לשלוט בקבוצה.

איך זה ייגמר? כמעט כמו כל דבר בישראל: בסופו של יום ההכרעה תהיה בבית המשפט.