"יאיר לפיד, ברוך הבא לעולם האמיתי, נכון שקשה כאן?"

עידן אזולאי מאפסילון: "תוכנית האוצר תיכשל, אין בה מחוללי צמיחה, הממשלה למעשה מגדילה את הסיכון של המשק ולא מקטינה אותו"

"אדוני שר האוצר, ברוך הבא לעולם האמיתי. נכון שכאן הרבה יותר קשה? בעולם האמיתי לא מסתפקים בסיסמאות ובהפרחת הבטחות שאולי יתקיימו ואולי לא. כאן צריך להציג תוצאות. וכשאין תוצאות, נענשים. טוב, אולי לא בישראל, אבל בדרך כלל זה ככה. הבעיה במקרה דנן היא שהקשר בין ההבטחות למציאות הוא לא רק שאינו מקרי, הוא פשוט לא קיים".

כך כותבים הבוקר (ב') בבית ההשקעות אפסילון, על רקע הזעם הציבורי סביב "גזירות" האוצר בטיוטת תקציב 2013-2014, הכוללות העלאה של המע"מ בכ-1%, מס הכנסה ב-1.5%, וכן קיצוצים בהיקף של מיליארדי שקלים במשרדי הממשלה.

בשבת, יותר מ-10,000 איש הפגינו בת"א נגד ה"גזירות", בעוד לפיד התראיין בסוף השבוע ב"אולפן שישי", וציין כי "המפגינים מוחים נגד עצמם".

"השימוש בקיצוצים כנשק היחיד להתמודדות עם הגרעון היא הדרך הקלה אך גם המזיקה ביותר", כתב עידן אזולאי מאפסילון. "לפני שבועיים התייחסנו בהרחבה לשינוי שחל בגישתן של מספר מדינות 'גירעוניות' בהקשר של שימוש בלעדי בקיצוץ הוצאות ממשלה לכיסוי גרעון תוך הזנחת מחוללי צמיחה. המדינות הללו הבינו שקיצוצים יכולים להוות את הבלם הראשוני לייצוב כלכלי, אך לא לאורך זמן".

בבית ההשקעות מעריכים כי סופו של מהלך האוצר להיכשל. ראשית, עקב הפגיעה בצריכה הפרטית שתאט את המשק, וזאת לאור העלאות המסים אשר חלק "פוגעים ישירות בכיס הפרטי של האזרחים באופן קשה".

"הסיבה השנייה שהמהלך יכשל נובעת מכך שרמת השירותים שהישראלי הממוצע מקבל הידרדרה כל כך בשנים האחרונות, שאין לאזרח ברירה אלא לממן את השירותים הללו בעצמו", כותב אזולאי.

"במידה והתקציב היה כולל צעדים מבניים שנראה היה שיש ביכולתם לשפר את איכות ורמת החיים בישראל, יתכן והיה ביכולתם להקהות את הכאב שכרוך במהלך של חדירה עמוקה (ואלימה) לכיסינו הפרטיים", ממשיכים באפסילון. "אבל התוכנית הזו מטפלת באופן בלעדי בהיבטים של הגדלת הכנסות המדינה לצד צמצום ההוצאות, ללא התייחסות לטיפול הנדרש בכמה מהחוליים אשר מקשים על המשק הישראלי".

"על כל אלו יש להוסיף את החזרה לאחור בכמעט כל המלצות ועדת טרכטנברג, בעיקר אלו שנוגעות לחינוך, והרי לכם מתכון שכולל את כל הרכיבים שהציתו את המחאה החברתית לפני שנתיים", מסכמים באפסילון. "באין התייחסות למחוללי צמיחה, הממשלה למעשה מגדילה את הסיכון של המשק ולא מקטינה אותו. זאת מאחר והגורמים שמניעים את הצמיחה באופן מסורתי נראים עדיין שבירים למדי".