"אני לא יכולה לסבול את כל ה'מאמי' וה'כפרה' וה'נשמה' שמסביב"

המשפט המקסים הזה, היין והשקיעה, עומדים בסתירה לדמותה הקשוחה של שלמור, כפי שהיא נתפסת בברנז'ה.

"אני מודעת לדימוי הקשוח שלי", היא אומרת בחיוך לא קשוח בעליל, "אבל אני לא יכולה לסבול את כל ה'מאמי' וה'כפרה' וה'נשמה' שמסביב. לפעמים אני שומעת בנות במשרד מדברות ככה ונחרדת. זה מה שמדביק לנו (ליח"צנים נ.ק), את כל הסטריאוטיפים. יש אנשים שמונעים מהרגש ויש כאלה שמונעים מהשכל. כל המאמי הזה מתאים ליחסי ציבור של מסעדות, לא של לקוחות כמו שיש לי. אני גם חושבת שלטווח הארוך כולם מעדיפים את הגישה המקצועית, השקופה והישירה".

לא צריך לנבור עמוק בביוגרפיה של שלמור כדי למצוא את המקורות לאישיותה: "עליתי מפינלנד בגיל 7. אמא שלי החזיקה כאן מעמד רק עשר שנים לפני שחזרה לפינלנד. מגיל 17, בעצם, אני גדלה לבד. עוד קודם לכן, מגיל 10 ועד גיל 12, שלחו אותי לפנימייה ב'הדסים'. שם בעצם נזרעו הזרעים למה שאני היום".

למשל?

"בסך הכול, בילדות לא היה לי רע כל-כך. היום כאמא, יש לי בוודאי מה להגיד על זה, אבל כילדה לא היה לי רע. יחד עם זאת, מאז אני לא מצליחה להשתחרר מהדיכאון של מוצאי-שבת שמתקשר לי עם געגוע ופרידה, לקראת החזרה לפנימייה. העיקר שביום ראשון על הבוקר זה כבר מסתדר".

ובאשר לסיבה שלשמה התכנסנו - שלמור, כך נראה, אינה מתייחסת לאירועי תרבות כמס שפתיים, אלא צורכת קולטורה כחלק מהתפריט היומיומי שלה. זה מתחיל עם הפילהרמונית במוצ"ש, וממשיך בתיאטרון: "אנחנו הולכים המון לתיאטרון. מנויים בקאמרי ובבית-לסין. אהבתי מאוד את 'חברות הכי טובות' של ענת גוב, אני אוהבת גם מחזות של הלל מיטלפונקט ונהניתי מאוד מ'פופר' של חנוך לוין. לא מזמן יצא לי לראות גם את 'ילדים חורגים לאלוהים' בבית צבי, מחזה מצוין שבו הופיעה בת של חברים בתפקיד הראשי".

אחד ממפעלות התרבות ששלמור גאה בהם במיוחד הוא "מועדון הסרט" שהקימה לחבריה. פעם בשנה היא ובעלה (הפרסומאי רמי שלמור), שוכרים אולם קולנוע ומזמינים 350 זוגות חברים להקרנה פרטית.

"זה קורה ביום שישי בצהרים. אנחנו מספרים קצת מה קורה במשפחה, רואים את הסרט ואת החברים והולכים הביתה עם חלה קטנה לשבת. בשבילי זו הזדמנות לארח בלי לדבר הרבה. אני בוחרת את הסרטים בפינצטה ולרוב זה מצליח לי: לפני שנתיים בחרתי את 'היורשים' והשנה את 'ארגו'. שניהם זכו באוסקר. אני חולה על סרטים. אני עובדת עם 'גלובוס', אבל גם לפני כן מאוד אהבתי. כך גם רמי (רמי שלמור, בעלה של אירינה, נ.ק), הוא גם פעיל בפסטיבל דוקאביב".

שלמור מודה שיש לה מזל שבעלה, רמי, הוא שותף מלא להרפתקאות התרבותיות שלה, כמו למשל הנסיעה בכל שנתיים לביאנלה בוונציה.

אלא ששום דבר מכל זה לא מכין אותי להפתעה שמזומנת לי כשהיא עוברת לדבר על מוזיקה. זה מתחיל דווקא על "אש קטנה":

"אנחנו מאוד אוהבים הופעות בחו"ל. ראינו את לאונרד כהן בלונדון ואת שארל אזנבור, רצנו לראות פעם בניס. אמרנו לעצמנו שעוד מעט הוא לא יהיה. שלוש שנים אחר-כך ראינו אותו שוב, הפעם בפריז - וגם אז אמרנו שמוכרחים ללכת, כי עוד מעט הוא לא יהיה. לדעתי הוא עוד יהיה אחרי שכולנו לא נהיה".

האהבה למוזיקה מגיעה מאביה שהיה בין פסנתרני הג'אז הראשונים בישראל והיא ירשה את הכישרון והייתה בלהקת חיל-הים: "בגיל 18 שלחו אותי להופיע בבית האופרה של סידני. היום זה מונומנט מוכר, אבל באותה תקופה הייתי ילדה עם גיטרה כשאף אחד עדיין לא ידע אפילו איפה זה אוסטרליה".

הרומן של שלמור עם המוזיקה, נקטע כמעט באחת כשנזרקה מלהקת "סקסטה", רגע לפני ההצלחה והתהילה."זה היה יום קשה עבורי. עוד כנערה הייתי מופיעה עם הגיטרה מול המראה ובטוחה שהייעוד שלי הוא להיות זמרת. הגעתי שבורה לאולפן ההקלטות וקובי אשרת שהיה שם אמר לי שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. בדיעבד הוא צדק כי זה מה שגרם לי להיפתח לכיוונים אחרים: בגיל 20, כבר היה לי משרד משלי ולא עבדתי כשכירה עבור אף אחד אפילו יום אחד בחיי. יכול להיות שהייתי צריכה להיות אמנית, אבל אני מרגישה שלקחתי את השונות והיצירתיות מהאמנות ויישמתי אותן בעבודה שלי. אני מתעבת בינוניות", היא מסכמת את הדיון, או שאולי בעצם לא, ומוסיפה: "בשנים האחרונות אני מקליטה קצת שירים".

תיקון עם הנכדים

אחרי שנים רבות של קריירה בתחום יחסי-הציבור, שלמור שלמה עם הוויתור על שעות עם הילדים בגלל הקריירה: "זאת הייתה החלטה מודעת. ידעתי שיש לזה מחיר, אבל לא היו לי ייסורי מצפון. בדיעבד אני חושבת שאם הייתי כל היום עם הילדים הם היו יוצאים דפוקים. מי אמר שלהיות בבית כל היום זו נוסחה מנצחת? על השנים האבודות אפשר תמיד לעשות תיקון עם הנכדים. אני רואה סביבי נשות קריירה שמתקנות עכשיו עם הנכדים. היה לי גם מזל גדול שרמי היה תמיד שותף מלא. בחרתי בבן הזוג הכי נכון".

אמרת שאת קמה בכל בוקר בתקווה שהפריצה הגדולה שלך תגיע, אין לך תחושה שכבר פרצת, שכבר הצלחת?

"ההצלחה בשבילי היא היכולת לקום מחר בבוקר, לשים את המפתחות על השולחן ולהגיד 'שלום'. העובדה שיש לי את האופציה הזאת, היא בעיניי התרגום להצלחה".

ותעשי את זה?

"לא... לא בא לי, אבל המחשבה שיש לי את האפשרות נותנת לי כוח".

אירינה שלמור

תפקיד: מנכל"ית ובעלים של "שלמור תקשורת"

מצב משפחתי: נשואה לאיש הפרסום רמי שלמור (שפרש לאחרונה ממשרד שלמור-אבנון-עמיחי 3: גלעד - כתב הפלילים של חדשות ערוץ 2, יואב - שסיים ללמוד מנהל עסקים בלונדון ושב עתה לישראל וירדן - סטודנטית לפסיכולוגיה.

מגורים: תל-אביב.

עוד משהו: הייתה החברה השישית בלהקת "סקסטה" ופרשה אחרי זמן קצרצר. ההרכב נשאר עם חמש זמרות, אבל הוסיף להיקרא "סקסטה" שמרמז לשש