לביבי אין מניע לטפל במחירים

אם מחירי הדירות יירדו, זה ירשם חלילה כהצלחה של קבינט הדיור

מי שחשב שמשה כחלון יוכל לתרום במשהו לפתרון מצוקת הדיור צריך היה לחזות אתמול במפגש השני שערך קבינט הדיור, הגוף שאמור לטפל במחירי הדירות. הבלאגן שהיה בקבינט, פאנל הכולל 9 שרים שצריכים להילחם על מקומם ועל הנפקת הכותרת הכי חזקה, הזכיר למי שעוד צריך היה תזכורת שלמלחמה יוצאים עם רמטכ"ל אחד.

בפועל, 9 רמטכ"לים הסתערו על כל היעדים הבטוחים. כניסה הכרחית למקומות מסוכנים ולנושאים נפיצים כמו קריטריונים לדיור מסובסד, רגולציה בדירות המגורים ועוד - נדחתה לישיבה הבאה. או זו שאחריה. עם כחלון או בלעדיו.

הסכמים קואליציוניים צריך לכבד? במארס 2009, לקראת כינון הממשלה הקודמת, נכתב בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לש"ס כי שר השיכון הנכנס, אריאל אטיאס, יחדל להיות יו"ר המינהל בתום 2010 "וממועד זה יעמוד בראשה איש ציבור שימונה על-ידי הממשלה". אז נכתב. בדיוק כמו שנכתב בהסכם הקואליציוני באפריל 2013 שכחלון יהיה יו"ר המינהל הבא.

ואנחנו נשארנו עם ראש ממשלה נטול כל אינטרס שמחירי הדירות יירדו. ראש ממשלה שאמר ש"גם היום אני מאמין שרק הכפפה של רשות מקרקעי ישראל למשרד רה"מ, יחד עם מינוי כחלון לתפקיד, היו יכולים להפחית משמעותית את מחירי הדירות לטובת כלל אזרחי ישראל".

במילים אחרות, אם חלילה מחירי הדירות יירדו לפתע - זו עלולה להירשם כהצלחה של קבינט הדיור (יאיר לפיד, "יש עתיד") ו/או של משרד השיכון והמינהל (אורי אריאל, "הבית היהודי"). נתניהו - ההוא שהבטיח לנו ערב הבחירות ש"מחירי הדירות יירדו ב-30%" - ייתקע עם משק בהאטה, אלפי מפוטרים בענף הנדל"ן, הרעה במצב הבנקים וירידה חדה בהכנסות המדינה, בעוד מתחריו הגדולים ינופפו בשינוי כיוון היסטורי בענף הנדל"ן.

נתניהו לא יכול לתת לזה לקרות. אם הקרדיט לא מגיע למשרד רה"מ, בגלל שאזרחי ישראל הטיפשים לא נתנו לליכוד מספיק מנדטים בבחירות, עדיף להמשיך לפזר את הסמכות והאחריות בין 9 משרדים לפחות. ככה נתניהו יוכל להיות בטוח שנמשיך לקבל עוד ועוד כותרות ודיבורי-סרק.