מי צריך שר חוץ?

השבוע זכה משרד החוץ לעדנה. לא בגלל משהו שהמשרד עשה, אלא להיפך, בגלל משהו שהוא לא עשה. לאחרונה פורסם נוסח שהוכן לצורך הודעה משותפת של ממשלות ישראל ופולין, לרגל סיום ביקורו של ראש הממשלה שם.

עם רוב חלקי ההודעה לא הייתה בעיה. אבל משפט אחד הקפיץ את המגזר הימני, ובעקבותיו את ראש הממשלה. וזה המשפט: "צעדים חד-צדדיים על-ידי מי מהצדדים אינם מועילים להשגת שלום בר-קיימא". מה זה צעדים חד-צדדיים אם לא המשך הבניה בהתנחלויות בפרט, ומדיניות ההתנחלויות בכלל?

במקומות הרגישים לנושא יצא קול זעקה: הממשלה מתנכלת להתנחלויות. התברר שזו עבודה של המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה. נתניהו יצא מיד בהודעה המבהירה שהוא לא שותף במלאכת הניסוח ולא ידע על המסמך. משרד החוץ יצא בהודעה דומה: לא עבודה שלנו.

השיקול שאין בלתו

מיד פשטה הטענה שכל זה היה נמנע אם היה שר חוץ. והפועל היוצא: יש לאייש לאלתר את התפקיד הזה. אחרת מי יודע אילו עוד אסונות ייפלו עלינו. כידוע, יש לנו מעין שר חוץ שנאלץ לעזוב את תפקידו בגלל כתב אישום שנדון עכשיו בבית המשפט. אביגדור ליברמן שמו, שהיה שר החוץ בממשלה הקודמת. מה זה קשור לממשלה הנוכחית?

הקשר הוא בנימין נתניהו. ליברמן הוציא ממנו הבטחה שעד סיום משפטו הוא לא ימנה אדם אחר תחתיו. למה הבטיח נתניהו דבר כזה שספק אם יש לו תקדים? משום שליברמן היה שר חוץ מצטיין שחבל לאבד אותו? לא בגלל זה, ולא בשל שום סיבה עניינית אחרת.

השיקול היחיד, הבלעדי, שאין בלתו, היה פוליטי. קואליציוני. הישרדותי. נתניהו מאוד לא רוצה שישראל ביתנו תפרוש מהקואליציה. בטח לא אחרי המיזוג עם הליכוד. פרישה כזאת עלולה לגרום לפירוק הממשלה ובחירות שאת סופן מי יודע, במיוחד לאחר הצטמקות הליכוד בבחירות האחרונות.

כל שר חוץ?

השיקול של ביבי מובן. אבל מה חושבים לעצמם כל מיני פרשנים ועיתונאים ופוליטיקאים מכל קצות הקשת החוזרים על הפזמון: "צריך שר חוץ". כל שר חוץ? האם תמיד, בכל מקרה, עדיף שיש שר חוץ? או שיש מצבים שבהם דווקא עדיף שאין? אני רוצה להוסיף לפזמון החוזר מילה אחת: "צריך שר חוץ. מתאים".

ובמילים קצת יותר ברורות: האם משרד חוץ עם ליברמן בראשו עדיף על משרד חוץ ללא שר? ליברמן הוא אדם רב יתרונות, אבל מצד שני חסרונותיו מרובים גם הם. בכל מקרה - הוא בטח לא דיפלומט. לא בהכשרתו, לא בהתנהגותו, לא בדבריו - ובטח לא באופיו. למעשה, אם לדייק, ליברמן הוא אנטי דיפלומט. אין לו התחכום, העידון, המעצורים, הניסוחים - כל מה שצריכים כדי להיות דיפלומט ראוי.

אני מעריך את דיבורו הישיר של ליברמן - הוא בוודאי טוב ומתאים לצרכים שונים. אבל למשרד החוץ? לדיפלומטיה? ליברמן, בגלל אופיו, גרם הרבה יותר נזק וכמעט אפס תועלת. הוא מצליח לא רק להשניא עצמו בעולם, אלא גם לגרום לחוסר הערכה כלפיו במקרים הטובים - ולעוינות במקרים הפחות טובים. ואנחנו, הממשלה, המדינה, חוטפים את הריקושטים.

יאיר לפיד

כלומר, מוטב משרד החוץ ללא שר, מאשר עם ליברמן. אז מי כן? אני עדיין מבכה את העובדה שפסחו על המועמד הטוב ביותר שקיים בסביבה. ליאיר לפיד יש כל התכונות הנחוצות. הוא מסוגל להשמיע דעות קיצוניות בצורה שאינה מקוממת, ולכן הוא זוכה להקשבה. ולהערכה רבה. כן, אני יודע שהוא שר האוצר. כלומר, גם הוא, כמו ליברמן, מונה לתפקיד שאינו מתאים לו. וכך יש לנו אנשים מוכשרים המתמנים לתפקידים לא מתאימים, כאשר יש תפקידים המשוועים לאנשים כמותם.

דני גילרמן

ואם יאיר לפיד לא, אז יש עוד אנשים. דני גילרמן, למשל. הוא היה ממצטייני שגרירינו באו"ם. יש לו קבלות רבות ומצוינות על כישוריו הדיפלומטיים. הוא אינטליגנטי, נראה טוב, יודע להתהלך עם גדולי עולם. הוא אינו אדם פוליטי ומינויו אינו לוחץ על אף יבלת. חוץ מזו של ליברמן. זה המקום שנתניהו צריך להחליט אם צרכיה של הממשלה והמדינה מתבטלים אצלו לעומת האינטרסים של ליברמן.

matigolan@globes.co.il