צו קריאה לשמואל האוזר

הבורסה מתדרדרת במהירות, שכר הבכירים בה נשאר על כנו

מצבה של הבורסה בתל-אביב מתדרדר בקצב מהיר: מחזורי המסחר צונחים, חברות נמחקות מהמסחר, כולם מודאגים, ואף אחד לא מוכן לקחת אחריות. כעת כבר ברור לכולם שמישהו חייב לשים לזה סוף, ולאדם הזה קוראים שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך.

1. שערוריית שכר בחסות החוק. עד 2010 אף אחד לא רצה להתעסק עם מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון, ועם היו"ר, סם ברונפלד. כשהם חמושים בוותק ארגוני של רבע מאה כל אחד, ומולם דירקטוריון המורכב מנושאי משרה בגופים שהבורסה מפקחת עליהם, השניים זכו לחופש בלתי מוגבל כמעט.

למרבה האבסורד, כל זה נעשה בחסות החוק. מנכ"לית הבורסה משמשת כחברת דירקטוריון מכוח חוק ניירות ערך, ובשום מקום לא כתוב שליו"ר הבורסה אסור להיות חבר בוועדה הקובעת את שכרו.

לפני 3 שנים החליט יו"ר הרשות דאז, פרופ' זוהר גושן, להיכנס בעובי הקורה ולעצור את העלאות השכר הלא מבוקרות של הבכירים באחד העם. זה גם מה שהביא את היו"ר הנוכחי, האוזר, לאלץ את הבורסה שנה מאוחר יותר לאמץ מודל תגמול לשכר הבכירים (ואכן, לפי המודל הזה, השכר שניתן ללבנון ולברונפלד בשנים קודמות לא עמד בקריטריונים).

2. אין קשר בין הביצועים לתגמול. במהלך השנים התפתח שוק ההון המקומי והשתכלל מאוד, אך אופן ההתנהלות של הבורסה בת"א כמו קפא בזמן. מדובר במונופול מיושן וחסר מעוף, שהעומדים בראשו עוסקים בעיקר בלשמר את הקיים. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בתקופות שפל - כאלה שמצריכות חשיבה מקצועית ויצירתית והיערכות מחודשת - כשכל מה שקברניטיה עושים מתמצה בהגברת מאמצי השיווק, ותרומה של כמה אמירות מודאגות לגבי המצב.

הבעיה היותר חמורה היא שיו"ר הבורסה והמנכ"לית מאמינים בלב שלם שאופן ההתנהלות הזה - שכולל הפניית אצבע מאשימה לכל כיוון אפשרי רק לא כלפי פנים - הוא נכון וצודק. העבודות מראות כי לאורך הכהונה הממושכת של השניים הם נהגו לבקש (וגם לקבל) העלאות שכר גם בשנים טובות וגם בשנים רעות לבורסה. כלומר, לשיטתם, עצם העובדה שהבורסה מקרטעת לא מעידה על כך שמשהו בעבודתם היה לקוי.

3. חצי הכוס המלאה. הבשורה החיובית היא שלמצבה הנוכחי של הבורסה יש פתרונות. אפשר לחייב את מנהליה לעמוד בכללי ממשל תאגידי, לדאוג שפעילותם השוטפת תבוקר באופן שוטף וקפדני, להנחות אותם בעתות משבר ולקצר בהדרגה את החבל הארוך שממנו הם נהנים. במילים אחרות, במקום להמשיך לשים פלסטרים על הפצעים, כפי שהיה נהוג לעשות עד היום, אפשר וצריך להבריא את הבורסה מהיסוד.

כך, מהירידה המתמשכת במחזורי המסחר, מהעלייה המתמשכת במספרן של החברות שמבקשות למחוק את מניותיהן מהבורסה, מהיעדר הנפקות ההון ומחוסר האונים של קברניטי הבורסה - אולי עוד ייצא משהו טוב.

יו"ר הרשות האוזר, ששינה את כללי המשחק בכל הנוגע לשכר ראשי הבורסה, יכול לנצל את המצב הנוכחי לטובת ניקוי אורוות יסודי: לתקן את העיוות ההיסטורי שהגוף הזה סובל ממנו, לרענן את הצוות הניהולי כך שהוא יורכב מאנשים שבמקום להשמיע תירוצים יטפלו בבעיות, ולהזרים דם חדש ומקצועי למסדרונותיו. וכן, טיפול כזה לא יוכל להיות שלם מבלי שהוא יכלול גם את החלפת ראשי הבורסה.