מנהלי בתי"ח ממשלתיים עוסקים בעבודות פרטיות

משרד הבריאות דורש ממנכ"ל "שיבא" להתפטר מדירקטוריון האחים נאוי, חברה העוסקת בניכיון צ'קים ■ במקביל, מנכ"ל "איכילוב" ממשיך לעבוד בחברת קוקה-קולה, ולפני מספר חודשים הנחה פאנל תמורת אלפי שקלים

בזמן שהמדינה סוערת מעסקיו הפרטיים של יו"ר ועד עובדי התפעול בנמל אשדוד, אלון חסן, מדינת ישראל מתירה למנהלי בתי החולים הממשלתיים לעסוק בשלל עבודות פרטיות במקביל לעבודתם הציבורית. כשבמשרד האוצר ניסו להכניס לחוק ההסדרים הנוכחי סעיף שאוסר על מנהלי בתי החולים לעבוד בעבודות פרטיות, זעקו המנהלים כנגד המהלך ובמשרד הבריאות דרשו והצליחו להוציא את הסעיף האמור. בלי רעש ובלי כל סערה.

אז על מה מדובר? נתחיל עם מנכ"ל שיבא (תל השומר). בחודש מאי האחרון, הודיעה לבורסה קבוצת האחים נאוי שעוסקת בניכיון צ'קים, על מינויו של מנכ"ל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, לדירקטור חיצוני בקבוצה. במשרד הבריאות הופתעו מהפרסום והבהירו כי רוטשטיין טרם קיבל אישור בעניין ועל כן הוא "לא יעבוד בעבודה זו לפני אישור, אם וכאשר יינתן".

בלשכתו של רוטשטיין מסרו אז תגובה שממנה ניתן להבין כי מדובר באישור טכני שוודאי יינתן בכל מקרה: "רשות ניירות ערך ואסיפת החברה היו זריזות יותר ממשרד הבריאות ואישרו את המועמדות. כעת ממתין פרופ' רוטשטיין לאישור בקשותיו שהופנו למשרד הבריאות, בתקווה שיפעל בזריזות דומה".

אלא שבמשרד הבריאות ממש לא מתכוונים למהר עם האישור. במשרד אומרים היום ל"גלובס" כי הם דורשים מרוטשטיין "להתפטר מיידית" מהדירקטוריון כתנאי לכך שבקשתו תובא לבדיקה. על-פי המשרד, רוטשטיין אמור היה לבקש אישור 45 ימים לפני תחילת העסקתו בפועל בעבודה פרטית, ועל כן תחילת עבודתו בפועל מהווה עבירת משמעת לפי כללי שירות המדינה.

עד לפני שנה, אגב, כיהן רוטשטיין כדירקטור בחברת "טיבון ויל" מקבוצת נטו. בעבר אמר כי לדעתו כל מנהל מוסד ציבורי צריך לשמש כדירקטור בחברה ציבורית כדי לשמור על האינטרס של הציבור.

במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מעניין לא פחות. מלבד חברות בדירקטוריונים של חברות לציוד רפואי, עובד מזה שנים מנכ"ל המרכז, פרופ' גבי ברבש, גם בחברת קוקה-קולה. אופי עבודתו, היקף העבודה וגובה שכרו, נחשבים לסוד כמוס לא פחות מהנוסחה של המשקה הפופולרי. במשך תקופה ארוכה ניסינו לדלות פרטים מאיכילוב, מנציבות שירות המדינה וממשרד הבריאות, אבל כל אלה סיפקו בעיקר הסבר קצר ולקוני. בין לבן, הבנו ממשרד הבריאות כי ברבש מועסק שם כ"יועץ רפואי ורופא תעסוקתי" בהיקף של כמה שעות בחודש. ברבש, הם אומרים, נתון אמנם לרגולציה של משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה בכל הקשור לענייני בריאות, אבל המעסיקה הישירה שלו היא עיריית ת"א - זאת משום שאיכילוב הוא בי"ח "עירוני-ממשלתי".

לפני מספר חודשים חשף "גלובס" כי ברבש הנחה פאנל במימון חברות תרופות וקיבל על כך שכר של כמה אלפי שקלים, ולא דיווח על כך למשרד הבריאות אף שכללי המשרד מחייבים זאת. בעקבות פניית העיתון לביה"ח, מסר ברבש כי הוא יתרום את שכרו מהנחיית הפאנל לטובת אגודת הידידים של איכילוב.

עדיין לא נקבעו כללים חדשים

מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטאוס, הקדיש בשנת 2009 פרק מיוחד בדוח השנתי של משרדו לעבודות הפרטיות של רוטשטיין וברבש. לינדנשטאוס ציין, כי בניגוד למנהלי בתי חולים אחרים שעבודותיהם מחוץ לבית החולים עוסקות בעיקר בהוראה אקדמית, הרי שברבש ורוטשטיין מועסקים בשלל עבודות שחלקן פרטיות באופן מובהק.

אחת הבעיות העיקריות בנוגע להתנהלותו של ברבש, לפי המבקר, הייתה קשורה לשתי חברות פרטיות שמפתחות מכשור וציוד רפואי, שמשווק בין היתר למוסדות בריאות בישראל. לטענת המבקר, לא נמצאו מסמכים שמעידים על כך שברבש הצהיר על מהות עיסוקן של חברות אלה, או על בדיקות שנעשו כדי לשלול את האפשרות של ניגוד עניינים בין עבודתו בחברות הפרטיות לבין תפקידו כמנהל בית החולים - מוסד שעשוי לרכוש מוצרים מאותן חברות ממש. ברבש טען מנגד כי מעולם לא כיהן כדירקטור בחברה המפתחת ציוד ומכשור רפואי, אלא "בחברת אחזקות שהיו לה אחזקות בחברות-בנות שאכן פיתחו ציוד ומכשור רפואי".

לינדנשטראוס הפציר במסגרת אותו דוח במשרד הבריאות ובנציבות שירות המדינה לבחון מחדש את הכללים שמאפשרים למנהלי בתי חולים ציבוריים לעסוק בעבודות פרטיות. "עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה, חייב להקדיש את כל תשומת לבו למילוי התפקיד שנתמנה לו", הוא כתב אז. עוד כתב המבקר, כי על המדינה לבחון אם ראוי שמנהל בית חולים יעסוק בעיסוקים נוספים בעלי גוון עסקי-מסחרי-פרטי, אפילו אם אינם מעוררים חשש לניגוד עניינים. לינדנשטראוס הפציר, אבל 4 שנים אחרי ועדיין לא נקבעו כללים חדשים.

בנציבות שירות המדינה מסרו כי הם אינם ממעיטים בחשיבות הנושא, וכי ישנה ועדה היושבת על המדוכה בעניינים אלה. על-פי הנציבות, טרם התקבלו עמדות סופיות ועל כן מוקדם מבחינתנו להביע עמדה.

מאיכילוב נמסר כי "כל עיסוקיו הפרטיים של פרופ' ברבש אושרו על-ידי הוועדה המשותפת לנציבות שירות המדינה והגורמים המוסמכים בעיריית תל אביב".

פרופ' רוטשטיין הפנה אותנו למשרד הבריאות, שמסר כאמור, כי עליו להתפטר לאלתר מהדירקטוריון.

בכיר בבית החולים שיבא מסר בתגובה: "מנכ"ל משרד הבריאות (פרופ' רוני גמזו) פועל מתוך נקמנות אישית. הסמכות היחידה לדון בבקשה מסוג זה (היתר לשמש כדירקטור) היא של מנהל הסגל הבכיר בשירות המדינה. בעצם הימנעותו מהעברת הבקשה למנהל הסגל - פגע המנכ"ל ביודעין בזכויותיו של פרופ' רוטשטיין שהגיש בקשתו כדין ובזמן".

הבכיר הוסיף עוד: "זכותו של רופא לעסוק בפרקטיקה פרטית מעוגנת בתקנות שירות המדינה ובהסכמים קיבוציים, ואין לשלול אותה בשרירות לב".

צרו איתנו קשר *5988