לא תיפתח חקירה נגד אולמרט על העלבת פרקליט המדינה

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט יכול לנשום לרווחה - לא תיפתח חקירה פלילית נגדו בחשד להעלבת עובד ציבור, בעקבות הדברים שאמר על פרקליט המדינה משה לדור - כך החליט אתמול (ב') המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, עו"ד רז נזרי, בעקבות תלונה שהגישה עמותת אומ"ץ.

בראיון לחגי גולן ב"גלובס" בחודש מארס השנה הגדיר אולמרט את לדור כ"פרקליט אחד שאיבד את שיווי-משקלו הנפשי", ואולם לדעתו של נזרי, אף ש"סגנון הדברים אינו ראוי, ומוטב היה לו לא נאמרו הדברים; ואולם סגנון לא ראוי לחוד - ומשפט פלילי לחוד".

בעקבות הראיון שפורסם ב"גלובס" פנתה עמותת אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד אולמרט.

"אנו סבורים כי אי-אפשר לעבור לסדר היום על פגיעה אישית כה חמורה בפרקליט המדינה, שעושה את מלאכתו נאמנה והיה מחויב להגיש נגד אולמרט כתב אישום על-פי הראיות שהיו בידי הפרקליטות", כתב יו"ר אומץ, אריה אבנרי, ליועץ המשפטי. "אנו מודעים, אמנם, לכך שאתה פסלת את עצמך מלעסוק בענייניו של אולמרט מאחר שהיית בעבר פרקליטו, אך נראה לנו כי בנושא חמור זה אתה חייב למצות עמו את הדין, על מנת לשמור על מעמד הפרקליטות כגוף מרתיע אישי שלטון שעברו על החוק".

המשנה ליועמ"ש, עו"ד נזרי, שקל את הבקשה, והחליט לבסוף שלא להורות על פתיחת חקירה פלילית. זאת, בעיקר נוכח המדיניות המצמצמת בחקירות פליליות בעבירות שעניינן חופש הביטוי.

"על-פי הנחיות היועמ"ש", כתב נזרי, "העמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור תיעשה מתוך ראייה רחבה של מכלול הזכויות, ותוך מתן משקל לעיקרון של חופש הביטוי והאינטרס הגלום בזכות לבקר את השלטון. האיזון מושג באמצעות פרשנות צרה ליסודות העבירה ומדיניות תביעה מצמצמת בהקשרים אלה. בית המשפט העליון קבע כי ההגנה לעובד ציבור מכוח האיסור הפלילי תינתן רק מקום שבו הפגיעה בעובד הציבור היא חמורה וקיצונית באופיה".

ואולם, דווקא השיקולים האחרים ששקל המשנה ליועמ"ש הופכים את ההחלטה בעניינו של אולמרט למעניינת במיוחד. בין היתר קבע נזרי, בהתאם להנחיית היועמ"ש, כי ככל שמעמדו של עובד הציבור שנגדו נאמרו דברי העליון הוא בכיר יותר - כך תהיה הנטייה להורות על חקירה פלילית חלשה יותר.

"ככל שמדובר באדם בעל תפקיד ציבורי בכיר יותר", כתב נזרי, "הרי שהוא ממילא חשוף יותר לביקורת ציבורית, ולרוב באפשרותו להגיב באמצעי התקשורת, ולכן במצבים מעין אלה הנטייה תהיה שלא להגיש כתבי אישום כנגד המעליב".

אזכור יכולתו של לדור להגיב לדברי העליון באמצעי התקשורת, ככל הנראה איננו מקרי: לפני כשנתיים הגיש אולמרט נגד לדור תביעת לשון הרע, בעקבות דברים שאמר לדור בראיון בעיתון "הארץ" בעניין האישומים נגד אולמרט, שהתבררו באותה עת בבית המשפט המחוזי בירושלים.

תביעת לשון הרע הזו נמחקה בסופו של דבר, לאחר שלדור הסכים להביע את התנצלותו על כך שמסר מידע בלתי מדויק, שלא היה בידו בעת מתן הראיון, על מצב ההלוואה שנטל אולמרט מידידו ג'ו אלמליח.

אולמרט ועורכי דינו כפרו בסמכותו של לדור להתראיין בכלל בכלי התקשורת - וכעת מעניק היועץ המשפטי לממשלה, במרומז ובעקיפין, לגיטימציה לאותו ראיון של לדור, ולסמכותו של עובד ציבור בכיר כפרקליט המדינה למסור לציבור דין וחשבון על פעילותו המקצועית בכלל.

עם זאת, נזרי נזהר שלא לתת לגיטימציה לדבריו הבוטים של אולמרט כלפי לדור באותו ראיון, ובוודאי לא ערב הדיון הצפוי בבית המשפט העליון בשבוע הבא, בערעור הפרקליטות על זיכויו של אולמרט מפרשות ראשונטורס וטלנסקי.

"סגנון הדברים מפי ראש הממשלה לשעבר אינו ראוי", כתב נזרי, "וככל שהציטוט נכון, מוטב היה לו לא נאמרו הדברים. ואולם סגנון לא ראוי לחוד ומשפט פלילי לחוד, ומוטב כי כולנו נשמור על הבחנה ראויה ומתבקשת זו".