צו ההסגרה נגד נשיא תעשייני היהלומים עודכן באינטרפול

‎‎רוסיה עדכנה את צו ההסגרה נגד אברהם (בומי) טראוב ומייחסת לו הפצה בלתי חוקית של מתכות ואבנים יקרות ■‏‎‎‏ טראוב: "היד שבוחשת בסיפור נמצאת בישראל"‏

‎‎ממשלת רוסיה עדכנה באחרונה את צו ההסגרה שהוציאה לנשיא התאחדות תעשייני היהלומים, אברהם (בומי) טראוב - כך עולה מפרטי הבקשה באתר האינטרנט של הארגון הבינלאומי לשיטור פלילי - האינטרפול.

מהבקשה המעודכנת עולה כי טראוב דרוש בידי השלטונות הרוסיים בגין עבירות שביצע לכאורה בתחום הפצה בלתי חוקית של מתכות יקרות, אבנים טבעיות יקרות או פנינים.

‏עדכון צו ההסגרה נעשה לאחר שבמשך תקופה ארוכה טראוב המעיט במידת החשיבות של הופעתו ברשימת המבוקשים של האינטרפול. בתגובתו ל"גלובס" בסוף פברואר השנה, הוא טען כי לא חלה עליו כל מגבלה משפטית, וכי חופש התנועה שלו ברחבי העולם לא נפגע. הוא הוסיף וטען כי "מדובר בנפיחה של אדם ממורמר, ביורוקרטיה ולא יותר, ועובדה היא שהחברה שבבעלותי ממשיכה לקיים קשרי מסחר ועסקים שוטפים ונרחבים ברוסיה".

‏אלא שגורם בכיר בענף היהלומים טען היום (ד') בשיחה עם "גלובס" כי עדכון צו ההסגרה שהוצא נגד טראוב מגביר את המבוכה סביב אזכור שמו של היהלומן הישראלי הבכיר באתר של האינטרפול: "זאת רעידת אדמה. יש בעדכון צו ההסגרה כדי להוכיח כי הרוסים עוקבים אחר ההתבטאויות של טראוב, ומגיבים בדרכם. לאחר שביטל בהתבטאויותיו בתקשורת את מידת הרצינות של הדברים, באו הרוסים ואמרו באמצעות עדכון צו ההסגרה שיש פה סיפור לא סגור, ושאם הוא לא מתייחס לדברים ברצינות, אז הם כן מתייחסים אליהם ברצינות".

‏בתגובה על ההתפתחויות, טראוב שב היום במהלך שיחה עם "גלובס" ודחה את הדברים: "מדובר בסיפור ישן ולא רלוונטי. בבל"ת גמור. עבדתי ואני עדיין עובד עם רוסיה. אין לי מושג מינימלי מה קרה הפעם עם עדכון הצו, אבל צריך להבין שכך הדברים עובדים ברוסיה. רק שתדע שהיד שבוחשת בקדרה הזאת נמצאת בישראל", אמר וסירב לפרט.

מאבקים פנימיים

‎‎הופעתו של טראוב ברשימת המבוקשים של האינטרפול הסעירה בחודשים האחרונים רבים בתעשיית היהלומים המקומית, אם כי אינה חדשה. למרות זאת, חלק מן העוסקים בענף קראו להדיח את טראוב מן התפקיד, בטענה שלא ייתכן שאדם המבוקש בידי הארגון הבינלאומי יישא בתפקיד בכיר בתעשיית היהלומים ויהיה "הפרצוף של היהלומנים הישראליים ברחבי עולם", כהגדרתם.

אלא שקריאות אלה עולות גם במסגרת מאבקי כוח פנימיים שמסעירים בחודשים האחרונים את ענף היהלומים. האירועים התגלגלו לבדיקה חיצונית, בנוגע לחוקיות של אחד המהלכים שהוביל טראוב, להדחת היהלומנים אורי שוורץ, אליוט טננבאום ודן קמפל מדירקטוריון מכון היהלומים.

שוורץ טען כי הודח בידי טראוב בשל סירובו לחרוג מכללי המינהל התקין ולשתף פעולה עם דרישתו להעביר כספים ממכון היהלומים להתאחדות תעשייני היהלומנים, שנתונה בגירעון כספי.

‏תלונותיו של שוורץ הועברו לבדיקת החברה החיצונית אודיט, שבניהולו של ראש מחלקת החקירות לשעבר של הרשות לניירות ערך, גיורא הרטוג. עד השלמת הבדיקה, נמנע כינוס של דירקטוריון מכון היהלומים.

הבדיקה של אודיט הושלמה לפני כחודש, ומהדוח, שהועבר גם לרשות החברות הממשלתיות וגם למפקח על ענף היהלומים במשרד הכלכלה, עולה כי לא נמצאה אינדיקציה לניסיון מצד טראוב להשפיע על שיקול-דעתו של שוורץ כדירקטור. עוד מצאה הבדיקה כי לא ניתן לשלול אפשרות שלפיה ההחלטה על זהות הדירקטורים המודחים התקבלה בניתוק מהמחלוקת שהתגלעה בדיון האמור.

עם זאת, בדוח הבדיקה נמתחה ביקורת ערכית על התנהלותו של טראוב, בשל ניסיונותיו להעביר כ-984 אלף דולר ממכון היהלומים, שהמדינה מחזיקה בחלק ממנו, למען פעילות שוטפת של התאחדות תעשייני היהלומים ולפיתוח מלטשת יהלומים חדשה.

‏לאחר חודשים ארוכים שבהם דירקטוריון מכון היהלומים לא התכנס בשל בדיקת הטענות נגד טראוב, מחר (ה') הוא צפוי לקיים לדיון מיוחד, שבמסגרתו יובאו לפני חבריו ממצאי הדוח המלאים. ‏‎‎‏