"הדחיפה של פישר להשקיע את רווחי הגז בחו"ל מסוכנת"

עו"ד שרגא בירן ממליץ "להקים בארץ קרן חברתית מהכנסות הגז בהיקף של 500 מיליארד שקל"

"הדחיפה של סטנלי פישר להשקיע את רווחי הגז בקרן ספקולטיבית בחו"ל מסכנת את ישראל" - כך מזהיר עו"ד שרגא בירן, שממליץ "להקים בארץ קרן חברתית מהכנסות הגז בהיקף של 500 מיליארד שקל".

ממחקר מקיף שערך המכון לרפורמות מבניות מייסודו של בירן עולה כי הטענה של בנק ישראל בדבר הצורך בהעברת רווחי הגז לקרן השקעה ספקולטיבית בנכסים פיננסיים ואחרים בחו"ל אינה נתמכת במציאוּת ובלקחי עבר ממקרים דומים. תחת זאת, מסבירים במכון, עדיף לו יושקעו הרווחים בבניית תשתית לאומית לטיפול בצרכים חברתיים-כלכליים שיאפשרו צמיחה ושגשוג עתידיים, ולהזנקת המשק לקטגורית השמנת של המדינות המפותחות.

הכנסות המדינה ב-25 שנים הקרובות מוערכות ב-126.2 מיליארד דולר. המצדדים בהקמת הקרן לרווחי הגז חוששים מה"מחלה ההולנדית" שבה הכנסה בלתי צפויה כדוגמת גילוי משאבי טבע בהיקף משמעותי מובילה לגידול חד בהכנסות ממטבע חוץ והתחזקות המטבע המקומי, לירידה בכושר התחרות של ענפי המשק בהתמודדותם מול מתחרים בשווקי חו"ל ופגיעה חמורה בייצוא, וירידה בתפוקה. ולטענתם, כדי להימלט מהמחלה - יש להבריח את הכסף לקרנות השקעה בחו"ל.

עם זאת, המכון לרפורמות מבניות מוכיח שבכל קטגוריה שהיא ישראל אינה צפויה לסבול מאותה "מחלה הולנדית" ומפרדוקס השפע כיוון שהכנסות המדינה מהגז הן בשיעור נמוך יחסית מהתמ"ג ומהיקפי המט"ח. בעוד שהכנסות נורווגיה מרווחי גז ונפט מהוות כ-11% מהתמ"ג, הכנסות ישראל מהגז מהוות רק 1% מהתמ"ג.

עוד מסבירים חוקרי המכון מדוע לא ניתן לגזור גזירה שווה בין הכלכלה הישראלית לזו הנורווגית. התמ"ג בנורווגיה כפול מבישראל ובעל צמיחה ריאלית הגבוהה ב-7% מהצמיחה בישראל. בנוסף, התמ"ג לנפש גבוה בכ-72% מבישראל, שיעור האבטלה הוא חצי מבישראל , ולעומת זאת שיעור העוני בישראל גבוה פי חמישה. כך גם אחוז ההשקעה הנורווגי בחינוך, ברווחה ובבריאות מסך התמ"ג גבוה מישראל ב-26%, 15% ו-26% בהתאמה ואילו החוב הלאומי של ישראל (באחוז מהתמ"ג) גבוה בכ-150%.

מלבד ההבדלים בין הכלכלה הנורווגית והישראלית והצרכים שלהן, מונים במכון גם חסרונות רבים להקמת קרן ספקולטיבית בעלת המאפיינים עליהם מדבר בנק ישראל. בין החסרונות, השפעה של תנודות בשוק הלאומי המגבירות אי ודאות שאף הקרן הנורווגית, שבדמותה מעוניינים בבנק ישראל להקים את הקרן סבלה מהם, כגון ירידה של 20% בערכה במשבר של 2008. כך למעשה, דווקא בעתות משבר היא נפגעת.

חיסרון נוסף, לפי החוקרים, הוא הרצון של בנק ישראל לנהל את קרן רווחי הגז. בנק ישראל הפסיד משנת 2012 כ-26.3 מיליארד שקל ביתרות המט"ח במסגרת קרן המט"ח אותה הוא מנהל והוא נעדר כל מומחיות בניהול קרנות עושר. כמו כן, הכוונה להשקיע בקרנות חוץ בעלות סיכון גבוה היא השקעה ספקולטיבית שעלולה להוביל להפסדים כבדים ועלויות גבוהות והעמלות המשולמות הן בסכומי עתק.