עוזי וייל: "נשכבתי על הספה ואמרתי 'אני רוצה למות'"

הצצה ראשונה למגזין "ליידי גלובס" שיפורסם הערב ■ הסופר עוזי וייל ביקש מהציבור להירתם למימון ספרו, אך כשהתגלה שעומדת מאחוריו הוצאת ספרים - עף מההדף וגילה את הצד האפל של עוצמת ההמונים

חודשיים לפני הוצאת ספרו האחרון, פרסם הסופר עוזי וייל בקשה יוצאת דופן: הוא הציע לקוראיו ברשת לקנות ממנו ישירות מהדורה מוקדמת של הספר, מראש, בתהליך שנקרא "מימון המון" (Crowd Funding), ובכך לתמוך בו ולאפשר לו את הזמן הנחוץ לסיום הכתיבה. הוא העלה פוסט בפייסבוק, שהפך בתוך רגע לוויראלי, במטרה לעקוף את הוצאות הספרים הדורסניות ואת השיטה שמבטיחה, לדבריו, "ספר שני בשקל ושלישי עם גלידה".

וייל, מאושיות הפייסבוק הנערצות ברשת, שכל פוסט שלו גורר אלפי לייקים, גייס תוך 10 שעות את סכום היעד, 55 אלף שקל. עד תום מועד הגיוס שקבע נאספו 128 אלף שקל, 230% יותר מהסכום שקיווה לגייס. התורמים הבינו כי הבקשה נעשתה כדי שהספר יצא בהוצאה עצמית, ויעקוף בתוך כך את המנגנון החמסני של מפיצי הספרים, נגדו וייל דיבר לא פעם.

הצלחתו יוצאת הדופן של קמפיין המימון יצרה ציפייה אצל התומכים כי נולדה דרך חדשה המסוגלת לעקוף, בעזרת ההמונים, את פערי התיווך ומנגנוני הרווח העצומים הבאים על חשבון הסופרים וקהל הקוראים.

בפועל, מאחורי וייל עמדה הוצאת הספרים מודן שהחליטה, בשל הצלחת הקמפיין והסמיכות לשבוע הספר, להקדים את הפצת הספר, והוא הגיע לחנויות עוד לפני שהגיע לתורמים המאוכזבים. רוח ההתלהבות המהפכנית והשיתופית התהפכה, והפכה מהר מאוד לסערה חסרת תקדים, ופוסטים זועמים פשטו ברשת מצד תומכיו של וייל, שהרגישו מרומים.

- הותקפת קשות על-ידי הקבוצה שתמכה בך.

"ב-3 בלילה אני קולט שהפייסבוק מצפצף, מתייגים אותי. בנאדם שמכיר אותי מהתיכון בערך, עבדנו ביחד, ולא רבנו מעולם על מסטיק, נכנס ב-3 בלילה לכל דיון אפשרי כדי להגיד עליי דברים נוראיים. אני תופס אותו בסוף באחד הדיונים וכותב לו: 'שלום, זה אני, אתה רוצה לשאול אותי משהו?', והוא משתתק, חוזר אליי אחרי חצי שעה וכותב: 'אני חושב שאמרת כמה דברים לא יפים, אתה צריך להתנצל'. פתאום הנימה אחרת לגמרי, כי היה מולו בנאדם. ברגע כזה אתה אומר זה לא הוא. זה חזק ממנו. זה צונאמי שהוא לא עומד בו".

"אני בן 50 ועברתי כמה דברים בחיים, ידעתי שיגיע מחר ויעברו למישהו אחר וישכחו את השטות הזאת, ועדיין, נשכבתי ב-3 בלילה על הספה, הסתכלתי על התקרה ואמרתי שאני רוצה למות. ידעתי להגיד לעצמי: תלך לישון, זה יעבור. כל הזמן חשבתי מה עושה ילדה בת 16 שפתאום מישהו מעלה איזו תמונה שלה בביקיני וכותב 'שמנה מכוערת', וממטולה עד אילת מתחילים לתייג, וללהג, וללגלג. אני לא בטוח שהיא שורדת את הלילה הזה".

** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי

צרו איתנו קשר *5988