ההגרלה על חשבוננו

איך ייתכן שהזכות לקורת גג הפכה למתנה המחולקת לפי הגרלה?

מה אפשר לעשות במיליארד שקל? אפשר, למשל, לתת לכ-100 אלף משפחות שידן אינה משגת תוספת של 10,000 שקל לשכירת דירה; אפשר לממן חיזוק מבנים, אולי אפילו הוספת ממ"ד, ל-10,000 דירות רעועות בפריפריה; אפשר לבטל שליש מהמע"מ על דירה ראשונה לכל הזוגות מחוסרי הדירה שרוצים סוף סוף לקנות דירה; ואפשר לסבסד את עלות הקרקע ב-50% לכ-5,000 מאושרים שיזכו בהגרלת משרד השיכון, ויוכלו לקנות דירה בהנחה של מאות אלפי שקלים.

מרוב ויכוחים על הקריטריונים להגרלות, ועל אופן חלוקת הנקודות שידרגו את ההסתברות של חילונים/חרדים/דתיים לאומיים/ערבים לזכות במכרזי 'מחיר למשתכן' שיוציא משרד השיכון, שכחנו לדון בעצם השיטה.

אותה שיטה שבה זוכה במכרז על הקרקע הקבלן שהציע לבנות את הדירות הזולות ביותר, ובתמורה נמסרת לו אותה קרקע בהנחה של 50% בהשוואה למחירה בשוק (פער של כ-200 אלף שקל לפחות באזורי הביקוש). שיטה שאם אכן תייצר כ-5,000 דירות זולות, טיפה בים מול עשרות אלפי המשפחות הזקוקות לסיוע בדיור, פירושו של דבר הפסד של מיליארד שקל לקופת המדינה לו אותן קרקעות היו משווקות בשוק החופשי.

האם הגיוני שהפכנו את הזכות לקורת גג למתנה המחולקת לפי הגרלה? האם אנחנו לא מצפים ודורשים מהמנהיגים שלנו, אחרי שניהלו דיונים ארוכים בשאלה למי מגיע יותר ולמי פחות, שגם יימצאו דרך להבטיח דירה לכל אותם זכאים לדירה? ועוד משהו: נניח שהיה מתנהל דיון כזה, ונניח ששיטת ההגרלה הייתה מתקבלת כברירת המחדל הראויה, הן פטנטים כאלו יכולים להתכווץ ולהתנדף כמעט בלי שנרגיש בכך.

כי אם הסיכויים לזכייה ממילא קלושים, ואם האפקט כל כך מינורי, בצדק ניתן לפקפק בהשתדלות משרד האוצר, מינהל מקרקעי ישראל וראשי הערים לנסח מכרזים כאלו. אלא אם מדובר על מקומות כמו נצרת עילית או ירוחם, בהם ממילא רכיב הקרקע מהווה בקושי 10% ממחיר הדירה (וההנחה מגיעה לעשרות אלפי שקלים בלבד). אז עם מה נשארנו? עם מטריצה מבולבלת של נקודות זכאות מבית מדרשו של קבינט הדיור, שעלולות להתברר כמקסם שווא.