"להחלטת בג"ץ בעניין צבי בר אין שום משמעות משפטית"

פרופ' אריאל בנדור: "הפשרה שאושרה ע"י בג"ץ, ולפיה בר לא יתמודד בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, רק מביעה חוסר נחת הציבורי מהמקרה הספציפי"

החלטה של בג"ץ בעניין ראש עיריית רמת-גן, צבי בר, אין שום משמעות משפטית. הפשרה שאושרה על-ידי העליון, ולפיה בר לא יתמודד בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, רק מביעה את חוסר הנחת הציבורי מהמקרה הספציפי".

כך אומר היום (ב') ל"גלובס" פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת בר-אילן, בהתייחסו למשמעות החלטת שופטי בג"ץ מאתמול (א'), שקבעו כי בר לא יתמודד בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר הקרוב, אך נמנעו מלקבוע הלכה עקרונית בשאלות - האם ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום חמור צריך להתפטר מתפקידו; והאם כל ראש עיר, שהוא בחזקת נאשם, מנוע מלהתמודד בבחירות.

לדברי פרופ' בנדור, ממהלך הדיון בבית המשפט העליון עולה כי השופטים לא התיימרו לקבוע כי אדם שיש נגדו כתב אישום פסול מלכהן כראש רשות מקומית, ובוודאי שלא ניתן שום רמז בעניין התמודדות בבחירות של אדם שעומד לדין.

"הדבר היחיד שנרמז על-ידי בית המשפט הוא שיש בעיה עם זה שבר עכשיו ראש עיר. השופטים הגיעו כנראה למסקנה שמדובר באדם מבוגר שרוצה לשמור על כבודו, והם מצאו דרך נכונה לסיים את הפרשה. בנסיבות האישיות של בר, הם סברו כי זהו המסר הנכון.

"השופטים כנראה העריכו כי זה לא המקרה המובהק והמתאים ביותר להגיע לקביעה משפטית, לאור הנסיבות הספציפיות של בר. הם העריכו כי לגביו ניתן להגיע להסכמה שתייתר הכרעה כזו, ובצדק".

- מדוע בעצם שופטי העליון נמנעו מלקבוע כאן הלכה חדשה ובחרו בפתרון ספציפי?

בנדור: "במקרים רבים שבהם נדונים עניינים מורכבים, מעדיפים שופטי העליון לפתור מחלוקות בהסכמה וללא פסקי דין. יש נטייה לומר שבעידן הנשיא אשר גרוניס זה קורה יותר, אבל זה דבר די רגיל וקרה כל השנים".

- ההלכה הנושנה של העליון, המכונה הלכת דרעי ופנחסי, קובעת כי מי שהוגש נגדו כתב אישום, אינו יכול להמשיך לכהן כחבר הממשלה, שר או סגן שר. האם אתה צופה שהעליון ירחיב את ההלכה הזו גם לגבי ראשי רשויות?

"התחושה היא שבהחלט יש אפשרות שהעליון יחליט בעתיד להרחיב את ההלכה, כאשר הוא יידרש לכך, כי לא בטוח שבעניינים אחרים יגיעו להסכמה".

"שום דבר חדש לא קרה"

עו"ד אילן בומבך, המייצג את מועצת העיר רמת-גן שהעתירה הוגשה נגד החלטתה לאשר את המשך כהונתו של בר, מסכים לפרשנות של פרופ' בנדור.

לדבריו, "בית המשפט העליון לא נתן את הסעד המבוקש וביצע אבחנה בין המישור הציבורי למישור המשפטי. הוא לא קבע האם ראש עיר רשאי לכהן בתפקידו ולהתמודד, אם לאו. לפי החוק, ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום לא חייב להתפטר, ושום דבר חדש לא קרה בעניין.

"הקביעות הקודמות של בג"ץ, שעשו אבחנה בין נבחרי ציבור לממונים, עדיין קיימת. אנחנו מייצגים ראשי רשויות נוספים שהוגשו נגדם כתבי אישום. בשל העובדה שאין הכרעה המחייבת את בר להתפטר, אז במישור המשפטי לפחות, הם אינם חייבים להתפטר".

- מה אתה חושב על החלטת העליון שלא להחליט?

בומבך: "ייתכן שבג"ץ חשש שהלכה תגרום דיסוננס בין המישור המשפטי לציבורי, ולכן בחוכמה רבה נמנע מהכרעה נורמטיבית בעניין הזה. בכל מקרה, לטעמי, הסוגייה היא עניין למחוקק לתת לו תשובה".