"חוקיות הסכם דחיית העלאת השכר במגזר הציבורי מוטלת בספק"

לטענת עו"ד שושנה גביש, מומחית לדיני עבודה, ההסכם שעוגן בחוק מטיל מס על עובדי המגזר הציבורי, שמפלה אותם לעומת יתר העובדים במדינה

לפני כ-3 חודשים, ב-8 במאי, הגיעו שר האוצר, יאיר לפיד, ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, להסכמה לדחות בשנה וחצי את העלאת השכר בשיעור של 1% שהובטחה השנה לעובדי המגזר הציבורי.

ההסכמה עוגנה בהסכם קיבוצי, שמבחינת משרד האוצר, מטרתו היא לחסוך הוצאות שכר של כמיליארד שקל בשנה הבאה, כך שהעובדים במגזר הציבורי ישתתפו בנטל הנדרש למען איזון הגירעון התקציבי.

ההסתדרות מצדה קיבלה, בתמורה לדחייה, הבטחה למניעת פגיעה בדמי ההבראה, הביגוד והטבות אחרות, שאמורים לקבל עובדי המגזר הציבורי עוד השנה.

"מטרה פוליטית"

הצדדים החתומים על ההסכם הקיבוצי הם המדינה, יחד עם מעסיקים ציבוריים אחרים, דוגמת הרשויות המקומיות, המוסד לביטוח לאומי, המוסדות להשכלה גבוהה ושירותי בריאות כללית מזה, וההסתדרות מזה. במסגרת ההסכם, ההסתדרות נתנה את הסכמתה מראש להחלתו על מעסיקים ציבוריים אחרים.

תוקף הסכם לפיד-עיני ויישומו הותנו בכך שיחוקק חוק שיחיל את ההסכם על כל עובדי המגזר הציבורי בישראל (ולא רק על המעסיקים החתומים). החוק עבר לפני כמה ימים בכנסת.

לדברי עו"ד שושנה גביש, שותפה וראש תחום דיני עבודה במשרד ש. הורוביץ ושות', החוק שמיישם את הסכם עיני-לפיד הוא בעייתי מבחינה ציבורית, וכלל לא בטוח שהוא חוקי.

לדבריה, "החוק קובע כי הסכום שנחסך על-ידי הדחייה בהעלאת השכר לעובדים יועבר על-ידי המעסיקים ישירות לאוצר המדינה. כלומר, העובדים לא מקבלים את העלאות השכר, אך התאגידים הציבוריים מעבירים את סכום החיסכון לאוצר המדינה.

"בעיניי, המשמעות של זה היא הטלה של מס על עובדי המגזר הציבורי, שאינו מוטל על כל העובדים במדינה. במלים אחרות, זהו מס שמפלה את עובדי המדינה לעומת כל העובדים והמעסיקים האחרים במשק".

גביש גם טוענת כי פגם נוסף במהלך של עיני ולפיד הוא שההסכם הקיבוצי חורג לחלוטין מכל מה שקשור ליחסי עובד-מעביד.

לדבריה, "הנושא של חיסכון לקופת המדינה לא אמור להיות חלק מהסכם קיבוצי מעצם טבעו. זו לא יכולה להיות מטרה של הסכם קיבוצי. מטרת ההסכם הקיבוצי היא לגרום לכך שעובדי המעסיקים הציבוריים ישתתפו בנטל הדרוש לייצוב המצב הפיסקאלי של מדינת ישראל - זוהי מטרה פוליטית מובהקת, החורגת מהמטרות המוכרות והמותרות להסכם קיבוצי".

- עיני ולפיד לא היו מודעים לכך שזהו נושא שלא אמור להיות חלק מהסכם קיבוצי?

"עיני ולפיד ידעו את זה, וההוכחה לכך היא שבהסכם הקיבוצי עצמו אין הוראה לגבי העברת הכסף לאוצר המדינה. זה נכתב רק בחוק. לדעתי, הם ידעו שאם הם יכניסו להסכם הקיבוצי את הסעיף הזה, אז זה היה זועק לשמיים שמדובר במס שלא ראוי שיהיה שם. לכן, הם בחרו שלא להכניס את זה להסכם הקיבוצי, ו'ראה זה פלא' - זה מופיע בחוק.

"וכך, בלי ששמנו לב, 'ריקי כהן מחדרה', אם היא במקרה גם עובדת ציבור, הולכת לשלם למדינה בקרוב מס נוסף, מעבר לגזירות האחרות, אשר גובש בהליך אפוף בהתפתלויות ובלוליינות משפטית".

- את מעלה כאן טענות באשר לעצם חוקיות ההסכם והחוק שגיבשו לפיד ועיני. איך זה שהטענות הללו לא הועלו קודם לכן?

"ניתן רק להתפלא שאיש עוד לא התעורר ולא זעק על המהלך הזה, שתוצאתו, בעיניי, תהיה אפליית עובדי המגזר הציבורי, שיידרשו לשלם מס מפלה, מעבר לגזירות החלות על יתר תושבי המדינה.

"גם לא ברור לי כיצד ההסתדרות יכולה להצדיק מהלך, שהתוצאה הבוטה שלו היא הטלת מס מפלה על עובדי ציבור לעומת עובדים אחרים".

צרו איתנו קשר *5988