מאיפה לפיד יודע שיהיה טוב?

מה הקשר בין פנסיה לחינוך? מבחינת הפרט, היעדר חינוך פיננסי של הציבור גורם לאנשים משכילים ומיושבים בדעתם לעשות שטויות כאשר הם מתכננים את עתידם הפנסיוני, בלי לתת דין-וחשבון לעצמם ו/או לסביבתם הקרובה. מעבר לפרט, יש גם את אופן טיפולה של המדינה בנושא. גיל הפנסיה לגברים הוא 67 ולנשים - 62. המדינה יזמה את העלאת גיל הפנסיה לנשים ל-64, אולם הכנסת דחתה את ההצעה ברוב מוחץ. זה עדיין לא אומר שזה גם רוב צודק. במקרה זה, המיעוט צודק.

מי שעיניו בראשו מבין שאין מנוס מהעלאת גיל הפרישה לנשים, לא ל-64 אלא ל-70, וכך גם לגבי הגברים, אלא אם כן רוצים לדון חלק גדול מהאוכלוסייה לחיי עוני אחרי הפרישה כאשר תוחלת החיים הולכת ועולה.

אז במוקדם או במאוחר, נגיע לזה. מדוע לא להתחיל היום לעשות את המהלך בהדרגה ובאופן מושכל, במקום שזה ייעשה בעתיד ב"זבנג" אחד כמו שקורה אצלנו, ואז, ועד אז, ייגרם נזק גדול. לפי התנהלות העניינים עד היום, נראה שנצטרך להמתין עד שבמקום שהשכל הישר יעשה את שלו, הביולוגיה תעשה את שלה ותחזיר את השכל הישר לנבחרי הציבור שלנו.

ועוד בנושא הפנסיה משרד האוצר, שמנסה לשכנע, ובצדק, בחיוניות הדחופה של העלאת גיל הפרישה מתוך דאגה לגורל הפורשים, מציע כיום במסגרת הצעת התקציב לקצץ בהטבות הפנסיוניות מעל לסכום מסוים. זו הצעה הזויה, שאומרת, שיד ימין של האוצר לא יודעת מה יד שמאל עושה. יש את אגף התקציבים ויש את הממונה על שוק ההון. האם הם אינם מדברים זה עם זה? חזקה על ח"כ חיים כץ שיעשה סדר בעניין.

על משרד האוצר ועל עיזים

ההצעה לקצץ בהטבות הפנסיוניות אינה עז. משרד האוצר מתכוון אליה ברצינות. אבל לא מעט עיזים הוכנסו להצעת התקציב של האוצר, מנהג מקובל זה שנים להכניס עיזים לחדר, רק כדי להוציא את חלקן יותר מאוחר. זהו מהלך טקטי כחלק מן המשא-ומתן וכרצון להיראות כמה טובים הם היו איתנו ש"וויתרו" על גזירה זו או אחרת. יופי. אז מה רע בזה?

זהו, שזה רע מאוד. אם חסרה למישהו אי-ודאות, בא משרד האוצר ומוסיף את חלקו. ניקח לדוגמה את ההצעה ההזויה להטיל מס על משפרי/מחליפי דיור שמעידה על אובדן עשתונות ואובדן דרך של אלה שנשבעו לפתור אחת ולתמיד את בעיית הדיור, ולכך, בעיקר, נבחרו. מי שעיניו בראשו, אבל היה תמים דיו כדי להאמין שהמהלך הזה יתגשם, מיהר לרכוש דירה בטרם תונחת עליו המכה, רק כדי שיגלה בעוד זמן, שמחיר הדירה ירד, כחלק מתהליך טבעי וצפוי, ולא בהכרח כתוצאה ממהלך משמעותי שהממשלה חייבת לעשות בנושא. עיזים מיותרות גורמות לנזק מיותר.

אי-ודאות ויצירת "ודאות"

שר האוצר יאיר לפיד מיהר להבטיח לעם ישראל, כחלק ממסע השכנוע למהלכים הקשים וההכרחיים שהוא מבצע, שאנחנו משלמים היום כדי שיהיה טוב יותר מחר. בעוד שנה וחצי, לדבריו, תזרח השמש. מהיכן הוא יודע שיהיה טוב יותר? אולי כן ואולי לא. נניח, שכל מה שהוא עושה, הוא עושה טוב ונכון (מה שאינו בהכרח כך), האם זה מבטיח משהו? לכל היותר זה מבטיח שיהיה פחות גרוע ממה שיכול היה להיות אלמלא נקט את הצעדים הכואבים.

ואם המצב הכלכלי בעולם בעוד שנה וחצי יהיה פחות טוב משהוא כיום, מה אז? האם הכלכלה הישראלית לא תושפע? מדוע להבטיח משהו שאין לך שליטה מלאה עליו? זה עלול ליצור מצב שאי-האמינות, ולא הידע הכלכלי, היא הנכס העיקרי של שר האוצר. מתברר שבין חינוך לבין שלטון מקומי, לבין פנסיה, לבין עיזים - יש הרבה יותר קשר ממה שחשבנו.

הכותב הוא יו"ר בית ההשקעות מיטב-דש