העתירות על יצוא הגז יידונו בהרכב מורחב

במקביל מבקשת המדינה לקיים את הדיון מוקדם ככל האפשר ■ יחימוביץ': "הסכמת הממשלה מעידה על הבנתה שהנושא משמעותי וגורלי מדי מכדי להסגר בדלתיים סגורות ללא דיון ציבורי"

הדיון בעתירות בעניין מכסת יצוא הגז יתקיים בפני הרכב מורחב - שאת גודלו והרכבו יקבע נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס - כך קבעו היום (ב') שלושת שופטי בג"ץ שדנו בעתירות בשבוע שעבר, בעקבות הודעת המדינה כי אין לה התנגדות שהדיון יימשך כאילו הוצא צו על-תנאי.

במטרה לייעל את הדיון ולזרז את קבלת ההכרעה בהקדם, נקבע עוד כי הדיון יתקיים בזמן הקרוב, על יסוד המסמכים שכבר הוגשו על-ידי הצדדים. בהחלטתם ציינו השופטים כי "יש להבהיר שבג"ץ רשאי לדון בעתירה כאילו הוצא בה צו על-תנאי רק אם ניתנת לכך הסכמתם של המשיבים לעתירה.

"כלומר, בלא הסכמה מצד המדינה לא ניתן ללכת בדרך הדיונית שהצענו. לעומת זאת, לעניין דיון בפני הרכב מורחב, ברור כי אין הדבר תלוי בעמדתם של בעלי הדין. המותב שהחל לדון בתיק רשאי לקבוע כי הדיון יימשך בפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים".

פרקליטות המדינה מבקשת מבג"ץ לסיים בהקדם האפשרי את הדיון בעתירות כנגד החלטת הממשלה בנושא מכסת יצוא הגז הטבעי. כך עולה מההודעה שהגישה היום (ב') הפרקליטות לבג"ץ, במסגרת הדיון בעתירות, ובה הודיעה כי היא איננה מתנגדת להצעה שהעלה ביום חמישי האחרון, במהלך הדיון, נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, ולפיה יקודם הדיון כאילו הוצא צו על-תנאי. בהודעה הקצרה שהעביר לבית המשפט נציג הפרקליטות, עו"ד ענר הלמן, הוא ציין עוד כי "בשים לב לדחיפות שקיימת לדעת המדינה בשמיעת העתירות ובמתן ההכרעה בהן - המדינה חוזרת ומבקשת מבית המשפט כי העתירות יישמעו במועד קרוב ככל הניתן".

מדובר בשתי עתירות, שהוגשו בידי המרכז האקדמי למשפט ועסקים, הפורום הישראלי לאנרגיה, העמותה לכלכלה בת-קיימא והח"כים שלי יחימוביץ, ראובן ריבלין, אבישי ברוורמן ומשה גפני - באמצעות עו"ד אפי מיכאלי; וכן אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון, באמצעות עו"ד עמית ברכה ועו"ד אליעד שרגא. העתירות הוגשו הן כנגד החלטת הממשלה להימנע מהבאת שאלת מכסת יצוא הגז לחקיקה בכנסת, ולעגן אותה בהחלטת ממשלה בלבד, והן כנגד תוכן ההסדר שנקבע, שלפיו 60% מהגז שיופק יישאר לתצרוכת המשק הישראלי.

עו"ד אפי מיכאלי, המייצג את העותרים, מסר בתגובה כי "העתירה עוסקת בהפרתו של סטטוס-קוו בסיסי ועתיק יומין בין הממשלה לכנסת ולפיו הכנסת מכריעה בנושאים המהווים הסדר ראשוני ואילו הממשלה אחראית על מתן הוראות בתחום הביצוע בלבד. אנו סבורים, כי החלטת הממשלה המהווה הסדרה ענפית-משקית של יצוא הגז מישראל, העוסקת בנושא ציבורי כה חשוב, בעל השלכות כלכליות, חברתיות, ובין דוריות - מחייבת הכרעה של הכנסת. הנטל מבחינה משפטית עובר כעת לכתפיה של המדינה ויהיה עליה לשכנע את בית המשפט, כי החלטתה לאשר את יצוא הגז מישראל בהחלטת ממשלה בלבד, ללא הליך חקיקה, הינה תקפה מבחינה משפטית. הדיון הצפוי בהרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון מצביע על החשיבות הרבה שרואים שופטי בית המשפט העליון במתן הכרעה מקיפה בנושא, ואנו סבורים כי זו הדרך הראויה לברור של הנושא".

ח"כ שלי יחימוביץ מסרה כי "ראוי שדיון סביב הכרעה בסוגיה ציבורית ומשפטית כה דרמטית וגורלית לעתיד מדינת ישראל יתנהל בהרכב מורחב, באופן הרציני והראוי ביותר. עצם הסכמת הממשלה לדיון בהרכב מורחב מעיד על הבנתה, גם אם באיחור, שהנושא משמעותי וגורלי מדי מכדי להיסגר בדלתיים סגורות ללא דיון ציבורי. טוב יהיה אם רה"מ בנימין נתניהו יחליט כבר עתה להביא את הסוגיה לדיון ציבורי ומעמיק בכנסת".

המטה הישראלי לשמירה על הגז מסר כי "אנו מברכים על כך שגם בממשלה מבינים את הצורך בקיום מעמיק אך מזורז בנושא, ומקווים שהדיון בנושא ימוצה בצורה הטובה והמהירה ביותר, בציפייה כי שופטי העליון יורו להעביר את ההכרעה בנוגע ליצוא הגז להכרעה חקיקתית מוסדרת בכנסת, כראוי ביחס להחלטה היסטורית בעלת השפעות כלכליות בין-דוריות אדירות".