הנקראות ביותר

שחקן תיאטרון החאן יואב היימן: "האגו נמצא ב'הולד' בחאן"

יואב היימן בדרך לעוד תפקיד ראשי בתיאטרון החאן, ולא אכפת לו שלא מזהים אותו ברחוב

15 שנה יואב היימן הוא שחקן תיאטרון החאן הירושלמי. ברזומה שלו - צ'כוב, שייקספיר, מולייר, לאחרונה עיבוד מצליח ל"תהילה" מאת ש"י עגנון, ולאחרונה - תפקיד ראשי בעיבוד מסקרן ל"האדרת" מאת גוגול. אבל ניחוש סביר הוא שבמסדר זיהוי הרבה יותר אנשים ידעו להצביע על המודח הטרי מבית "האח הגדול", שנמצא בדיוק בדקה ה-14 וחצי בתוך 15 דקות התהילה שלו, מאשר על היימן. "אני מבין מה אתה אומר", אומר היימן בראיון ל"גלובס", "אבל זה מאוד תלוי איפה אתה רואה את עצמך בתוך העשייה, ואני לא מנסה למרוח אותך בתשובה. אם השאיפה שלך היא לעשות תפקיד, שניים, לפרוץ קדימה ולהיות שחקן מבוקש בכל סדרת ריאליטי או שעשועונים, אתה לא צריך לבוא לשחק בחאן. לא בשביל זה קיים המקום הזה".

- והאגו? יש לך אחד לא?

"לכל אחד יש אגו, אבל האגו נמצא ב'הולד' בחאן ואתה יודע מה, הייתי שמח למצוא את עצמי במקום הזה עם האגו בכל תחומי החיים שלי. אגו יכול להביא אדם למקומות מאוד לא בריאים".

- אגו גם יכול להביא אותך לתיאטראות גדולים יותר.

"זה נכון, ואני מודה שאני בוחן את עצמי כל הזמן, אבל כשאני מסתכל על עצמי מבחינת ה'מה אני עושה' ולא רק ה'איפה אני עושה', אני מרגיש שכשחקן קיבלתי מתנה מבחינת העיסוק בתכנים. בחירת הרפרטואר היא תמיד מאוד תובענית. תמיד יהיה מחזה אחד או שניים שהם מאוד קשים לעשייה, לפיצוח ועם זאת הם משאת חלומם של מי שרוצה לעשות את זה שם".

- בתוך הקבוצה אין תחרות על תפקידים?

"אתה בעיקר רוצה לקבל את ליטרת הבשר שלך, ובלהקה יש את האפשרות הזאת מפני שאם אתה עושה שתי הפקות בעונה, בתפקידים שהם פחות מאתגרים, אז סביר להניח שהשלישי יהיה כבר יותר בעל נפח".

- איך מקבלים אצלכם עזיבות? לא מזמן, למשל, שמרית לוסטיג עברה לבית ליסין.

"מאוד מכבדים אצלנו רצון ובחירה של אדם. אנחנו לא יחידה צבאית שעורקים ממנה ואז האדם נחשב לבוגד. זה לא שם. להיות בחאן זה אמנם מאוד נחשק בקרב שחקנים, אבל זו עבודה מאוד תובענית ולא כל אחד יכול להתמיד בזה לאורך שנים".

- החאן נותנים לצאת להפקות חיצוניות?

"כל עוד זה לא מתנגש ב-13 חודשי העבודה של החאן שאתה נמצא בהם בשנה, אז כן (צוחק). לרוב זה יכול ליצור חיכוכים בעייתיים".

"התפקידים לא משנים"

היימן, 38, נשוי ואב לשניים, נכנס בימים אלה לאדרת המחוררת של הפקיד הזוטר באשמאצקין, שיוצא לתפור מעיל חדש וכל עולמו מתהפך עליו. "לכאורה סיפור מאוד פשוט על עולם של פקידים ברוסיה של אמצא המאה ה-19", מפרש היימן. "אבל אני חושב על הפקיד הזה ועל הרצון שלו לשמור הקיים, ומאוד מזדהה. הפחד הזה, שאם פתאום תשנה איזה פרט קטן בחיים שלך - זה יטרוף את הקלפים מאוד מוכר לי ואני חושב שהוא מוכר לכל בני האדם".

- הפחד משינוי מתחבר ל-15 שנה שלך בחאן.

"תראה, אני אשקר אם אומר לך שאין גם את זה, אבל זאת לא הסיבה. אני בעיקר נשאר בחאן כי אני מאמין שככה צריך לעשות תיאטרון. להקה קטנה, מגובשת, מושקעת לאורך שנים, שאתה יכול לעשות בה תפקידים גדולים ומשניים. התפקידים לא משנים אלא עצם היצירה המשותפת המתמשכת".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות