עתירה לבג"ץ: הפחתת השכר במגזר הציבורי לא אמורה לחול עלינו

קרנות ההשתלמות של המורים והגננות טוענות כי לא ניתן לפגוע בשכרם של מי שחתומים על חוזים אישיים ואינם נכללים בהסכמים הקיבוציים במגזר הציבורי

ההתנגדות ל"חוק הפחתת השכר" שעבר לאחרונה בכנסת וגובש על-ידי שר האוצר יאיר לפיד ויו"ר ההסתדרות עופר עיני, מגיעה עתה לבית המשפט העליון. קרנות ההשתלמות של המורים והגננות, יחד עם עובדי הקרנות, הגישו ביום רביעי האחרון עתירה לבג"ץ נגד החוק, בטענה כי לא ניתן לפגוע בשכרם של מי שאינם נכללים בהסכמים הקיבוציים במגזר הציבורי ואשר אינם מיוצגים בפועל על-ידי ההסתדרות הכללית.

לפני מספר חודשים הסכימה ההסתדרות לדחות עד ינואר 2015 את הפעימה האחרונה במסגרת הסכם השכר במגזר הציבורי, שאמורה הייתה להעלות ב-1% את שכרם של כ-700 אלף עובדים במגזר הציבורי כבר ביולי האחרון.

מה שלא פורסם באותם ימים זה שגם עובדים בחוזים אישיים שלא נהנים מהסכמי השכר במגזר הציבורי נדרשו לקחת חלק במה שהוגדר "צעדים לייצוב הפיסקאלי במדינה". כל עובד במגזר הציבורי החתום על חוזה אישי, בין אם הוא מועסק בשירות המדינה או בגופים מתוקצבים ונתמכים, קיבל מכתב בו הוא נדרש להפחית 0.9324% משכרו.

הפחתה זו בשכרם של העובדים בחוזה אישי עוגנה במסגרת סעיף 4 לחוק הפחתת השכר, שעבר כאמור בכנסת.

העותרים, שמיוצגים בידי עו"ד שרון שביט כפתורי ממשרד עו"ד ארנון שגב ושות', טוענים כי חברי ועדת העבודה של הכנסת כלל לא הבינו, לפחות לא בתחילת הדיונים, שגם עובדים שלא נהנים מההסכמים הקיבוציים או מהצמדה אליהם אמורים להיפגע מהחוק.

לראיה הם מביאים מדבריו של יו"ר הוועדה, חיים כ"ץ, שאמר במהלך אחד הדיונים לח"כ משה גפני: "אני רוצה שתבין מה שאתה לא מבין. הם לא משלמים, השכר שלהם לא נפגע, בסך-הכול לא נותנים להם את מה שהם היו אמורים לקבל".

העתירה מביאה גם מדבריו של הממונה על השכר באוצר, עו"ד קובי אמסלם, שאמר באותו דיון: "אין בשום מקום ולא הייתה שום מטרה לפגוע פעמיים. זאת אומרת מי שאין לו פעימה, או ששכרו לא עודכן, אין כוונה שיחולו עליו שתי פגיעות".

כך, לכאורה, חברי הכנסת סברו כי לא ייפגעו עובדים שאינם זכאים לתוספות שכור במסגרת הסכמים קיבוציים או הצמדה להסכמים כאלה. עובדי קרנות ההשתלמות של המורים, כך על-פי העתירה, לא נהנים לא מהסכמים קיבוציים ולא מהצמדה לתוספות השכר שניתנות במסגרתן.

"החלת הוראות החוק על עובדים אלה הינה בבחינת קנס, שאינו מידתי, אינו שוויוני ואינו ראוי, וספק אם לכך התכוונה כנסת ישראל"', טוענת עו"ד שביט כפתורי.

העותרים מבקשים מבג"ץ לקבוע דיון לאלתר, ושומרים לעצמם את הזכות לדרוש צו ביניים שימנע את החלת החוק עד להכרעה בעניין.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988