הנקראות ביותר

מהי "מדינה יהודית ודמוקרטית"? פרופ' רות גביזון תקבע

שרת המשפטים ציפי לבני החליטה למנות את פרופ' גביזון למי שתנסח לראשונה את הביטוי החוקתי למדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית"

מהי "מדינה יהודית ודמוקרטית"? פרופ' רות גביזון תקבע - כך עולה מהודעתה של שרת המשפטים, ציפי לבני, שהודיעה הערב (ב') כי החליטה למנות את פרופ' גביזון למי שתנסח לראשונה את הביטוי החוקתי למדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית".

"הגיעה העת לפתור את המחלוקות ולגבש הסדר שיעשה את האיזון הראוי והנכון בין הערכים של המדינה כיהודית ודמוקרטית", מסרה שרת המשפטים.

החלטתה של לבני למנות את גביזון לתפקיד נעשתה בידיעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראשי מפלגות הקואליציה, יאיר לפיד ונפתלי בנט.

גביזון, כך הוחלט, תגבש בפעם הראשונה את הביטוי החוקתי למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - צירוף המופיע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, שנחקקו בשנת 1992.

לדברי לבני, הצורך בעבודתה של גביזון כעת נובע מ"המחלוקות החברתיות והמשפטיות המהותיות, והצעות חוק שבהן כל צד במפה הפוליטית מנסה לכפות את השקפת עולמו".

כך למשל, הצעת "חוק הלאום" שהועלתה בכנסת בחודשים האחרונים. על-פי ההצעה של חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד) ואיילת שקד (הבית היהודי), הקרויה "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי", ייקבע כי ארץ ישראל היא מולדתו של העם היהודי בלבד. בסעיף נפרד נקבע כי בישראל חל משטר דמוקרטי.

בפנייתה של לבני לפרופ' גביזון כתבה השרה: "אני מאמינה שהגיעה העת לנסח הסדר חוקתי העוסק באופייה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, ומעגן את מרכיבי זהותה באופן המאזן ומשלב ערכים אלה, הן היהודי והן הדמוקרטי".

פרופ׳ גביזון, שנענתה להצעה, מסרה: "אני מודה לשרת המשפטים על האמון שהיא נותנת בי. אפעל במטרה לסייע בקידום הרצון לתת עיגון חוקתי לזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ברוח העקרונות המפורטים בהכרזה על הקמת המדינה. במהלך עבודתי אבחן את ההצעות המונחות על שולחן הכנסת ואתייעץ עם הגורמים הרלבנטיים. לאחר שתגובש הצעה ראשונית, היא תימסר לשרת המשפטים ותועמד לדיון ציבורי כנדרש".

"לגביזון יש אג'נדה"

אין זו הפעם הראשונה שבה פועלת לבני, בכהונתה כשרת המשפטים, לקדם את פרופ' גביזון לעמדות ציבוריות. בכהונתה הקודמת כשרת המשפטים בשנת 2005, ביקשה לבני למנות את גביזון לשופטת בבית המשפט העליון.

היוזמה נתקלה בהתנגדות עזה מצד נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, שנימק את התנגדותו בכך ש"לרות גביזון יש אג'נדה", ודבריו חוללו סערה ציבורית עזה.

לבני אף הקפיאה אז במשך קרוב לשנה את עבודתה של הוועדה לבחירת שופטים ומנעה מינויים של שופטים לבית המשפט העליון, עד שיתגבש בוועדה רוב שיתמוך בגביזון. בסופו של דבר הוקדמו הבחירות, ועבודת הוועדה הוקפאה ממילא, ואחרי בחירות 2006 מונתה לבני לשרת החוץ ועזבה את משרד המשפטים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות