לנבא מגמה, לא להתנבא

ניתוח טכני הוא כלי עבודה, ולא אידיאולוגיה. מטרתו העיקרית לעזור בסיוע להחלטות על בסיס מה שנובע ממחיר הנכס, ולא על בסיס אינפורמציה אחרת, בדרך כלל אינפורמציה פונדמנטלית. כמו כל דבר בחיים, הנמצא בשטח מספיק זמן, אותו כלי התפתח לענפים שונים, ומשונים, הכוללים אינסוף תתי-תורות.

כל הנאמר כאן תקף בתנאי שוק רגילים, ואינו תקף כאשר קורה אירוע פתאומי. אירוע פתאומי בטחוני, פוליטי, כלכלי, ואף פיננסי (למשל: פשיטת רגל של בנק, או הצהרה של נגיד על מדיניות חדשה), אינם חלק מן המשוואה הטכנית. עיקרה של זו בנוי על הבנת הפסיכולוגיה האנושית הרחבה, והמתמשכת, וזאת דרך תנועת המחיר, הנובעת מן ההיצע והביקוש שבזמנים הרגילים.

וכך, אמשיך, ואחלק את אוקיינוס השיטות הטכניות לשתי קטגוריות גדולות:

אלו המנסות לחזות את העתיד (Predictive Technical Analysis)

אלו המגיבות למה שקורה עכשיו (Reactive Technical Analysis).

בקטגוריה הראשונה ניתן להכליל את תורת הגלים של אליוט, תורת גאן, תורת המחזוריות בזמן, או על פי אירועים (למשל מחזור בחירת נשיאים), ואת כל השיטות הנעזרות בתבניות על מנת לנבא את מה שיקרה בסיומן.

בקטגוריה השנייה אכניס רק את "עוקבי המגמה" (Trend Followers).

כאמור, כל השיטות האלו טכניות עקב העובדה שכולן מסתכלות על תנועת המחיר בלבד כחומר הגלם לעבודה על פיהן. ההבדל המהותי ביניהן נמצא בהנחה של הקטגוריה הראשונה שניתן לחזות את העתיד, ושהעתיד הוא בלתי נמנע, ונובע מכללי השיטה שבה מאמינים (שוב: בסייג האירועים הפתאומיים).

עוקבי המגמה, לעומת זאת, פשוט אינם מאמינים בכך. הם מוכנים להגיב רק למה שקרה, ולא לנסות לנחש את מה שיקרה. וכך, הם יחליטו על הכניסה, וההישארות בפוזיציה, כל עוד התנאים הטכניים שהם הגדירו דורשים זאת.

בידם, המגמה, והמומנטום שלה, יהוו בסיס לשיטה שבה הם יודעים איך לפעול. כל טרייד אמור להיות טרייד בעל סיכון זהה, ובעל הסתברות זהה להצליח. כל זאת על בסיס הבדיקה האמפירית שנעשתה כחלק מן ההכנה לבניית השיטה.

ובכל זאת, מה השימוש בצד הנבואי של התורה הטכנית? ולמה היא כה נפוצה ופופולארית? לדעתי, היא מתאימה יותר לרקע, מאשר למסחר. אותו רקע, מטרתו להוסיף ביטחון עצמי, ידע, ואולי לשנות קצת את פרמטרי הסיכון שהסוחר יהיה מוכן לקחת. כמו כן, ובדומה מאוד לצד הפונדמנטלי של התעשייה שלנו, המתודולוגיות האלו מתאימות הרבה יותר למדיה, כי כמה משעמם לומר כל פעם "אינני יודע מה יהיה. אני רק מגיב לנעשה".

גם אני משתמש בהן לעיתים, ואף הצגתי במסגרת זו, ספרורי גלי אליוט, כאשר אלו נראים ברורים, ויפים. אבל תמיד סייגתי, וכתבתי, ש"לדעתי, זו אינה שיטה למסחר, אלא רק כרקע שיכול לחזק, או להחליש, את דעתנו על המצב הקיים בשוק. יש לסחור רק על פי המגמה".

הגרפים הבאים מנסים להמחיש את היתרון שבלהיות עוקב מגמה, ופחות מנבא עתידות. כולם גרפים של מדדי מניות ישראליים, וכולם שבועיים (נר אחד מייצג שבוע מסחר). בהם, צבעוניות העמודות אינה מייצגת עלייה, או ירידה, ביחס לעמודה הקודמת, אלא שייכות למצב חיובי, שלילי, או ניאוטרלי. אותו מצב מוגדר על פי נוסחה, הלוקחת בחשבון את מיקום העמודה, במסגרת מה שקרה מגמתית לאחרונה במחיר, ובתנודתיות של הנכס.

והנה לפניכם, תא-25, תא-75, מדד היתר, ומדד הבלוטק:

 משה שלום תא 25

 משה שלום תא 75

 משה שלום יתר

 משה שלום בלוטק

אומר מיד, שאותה צבעוניות היא חלק משיטה, ולא כול כולה. ישנם הרבה סייגים בין מצב ירוק, וכניסה ללונג, או לקיחת שורט במצב אדום. אבל, וזה העיקר כאן, היא יכולה, קודם כל, לומר לנו מתי לא להיות בלונג, או שורט. וזאת בצורה חד משמעית.

כמו כן, היא אומרת לנו מתי לשקול להיכנס לתוך התחלתה או אמצעיתה של מגמה קיימת. בנוסף לנקודות הכניסה, יש כאמור הרבה עבודה לעשות בתחום ניהול הסיכונים, ומשמעת הביצוע, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת.

הסיוט מתעצם עוד יותר כאשר תחייתו של הזהב יכולה לעורר שוב את החשש שהאמון במערכת המוניטארית, שאינה מעוגנת בכלום, ושניתן להשחיתה ללא סוף, מתקרבת לאיטה להגדרתה מחדש. אכן זמנים מעניינים.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.