הנקראות ביותר

בשורה לציבור הערבי

הצעתת לבני להכפפת קק"ל לביקורת ציבורית תפתח ויכוח פוליטי חריף‏

פרשת המימון של הקרן הקיימת לישראל את ביקור ביל קלינטון בחגיגות ה-90 לנשיא שמעון פרס, שעוררה את שאלת השקיפות והבקרה הציבורית בקק"ל, מעניקה רוח גבית לתזכיר הצעת החוק שהפיצה אתמול (א') שרת המשפטים ציפי לבני, לפיה קק"ל תוכפף לביקורת מבקר המדינה.

ברמה העקרונית לבני צודקת. קק"ל, למרות שהיא מאוגדת בלונדון מ-1901 כחברה פרטית בשליטת "העם היהודי", היא גוף דו-מהותי מבחינה משפטית, דהיינו, כזה שיש לו משימות לאומיות ומטלות ציבוריות.

קק"ל מחזיקה ב-2.5 מיליון דונם, שהם כ-13% מקרקעות המדינה. בקופתה כ-4 מיליארד שקל (2.2 מיליארד לפנסיה של עובדיה). אדמות קק"ל מנוהלות על-ידי רשות מקרקעי ישראל מכוח הסכם היסטורי, וקק"ל היא חברה בכירה במועצת מקרקעי ישראל. עיקר קרקעותיה של קק"ל הן חקלאיות, המוחכרות לקיבוצים ולמושבים. החלק המכריע של קרקעות קק"ל מצוי באיזורי הביקוש ובעיקר במרכז הארץ. קק"ל מקבלת מרמ"י כ-800 מיליון שקל בשנה בגין מכירת אדמותיה במכרזי רמ"י.

עם הקמת הממשלה החדשה נפתח באוצר מסע להשתלטות על קופתה, בדרישה לקבל חצי מיליארד שקל בשנה לטובת פרויקטים תחבורתיים הקשורים למיזמי בנייה גדולים. קק"ל התנגדה, והאוצר איים עליה בביטול הפטור ההיסטורי שלה מחובת מכרזים וממיסי נדל"ן, וכעת לבני מצטרפת לאוצר עם הצעת החוק שלה.

הוויכוח ההיסטורי סביב קק"ל עוסק בשאלה, האם היא צריכה להפרד מרמ"י ולשווק את קרקעותיה לבד, או שיש לקיים סוף סוף את ההסכם המעוכב בין קק"ל למדינה, לפיו יתבצע אקט של חילופי קרקעות - הקרקע האטרקטיבית במרכזי הביקוש תועבר לרמ"י וקק"ל תקבל קרקעות פתוחות בפריפריה.

מקור הוויכוח ברור: האם מותר למכור קרקעות של קק"ל לערבים, שהרי קרקעות קק"ל הן של העם היהודי? הבעיה היא, שכאשר מתקיים שיווק קרקע למגורים, שבו יש לקק"ל חלק מהקרקע והדירות נמכרות גם לערבים, קק"ל ורמ"י מבצעים בחשאי תהליך של חילופי קרקעות, על מנת שהרוכשים הערביים לא יירשמו כבעלים של קרקע קק"ל. הכפפת קק"ל לביקורת המדינה, כלומר חיזוק הצד הציבורי של הישות הדו-מהותית, הוא צעד בכיוון של ביטול העמדה המדירה ערבים מקרקעות קק"ל.

עכשיו יתחיל ויכוח פוליטי מר בממשלה ובכנסת. שר השיכון אורי אריאל ומנכ"ל משרדו שלמה בן-אליהו תומכים במוצהר במגמה הפוכה לחלוטין - הפרדה מוחלטת של קק"ל מרמ"י ושימור הפטור שלה מבקרה ציבורית המבוססת על שוויוניות, על מנת שאפשר יהיה להמשיך להדיר ערבים מקרקעותיה, כי הרי זו קודם כל מדינה יהודית ורק אחר כך דמוקרטית. הם המציאו נימוק: הפרדה כזו תיצור תחרות בין קק"ל לרמ"י בתחום שיווק הקרקעות, ותחרות הרי תוריד את מחירי הדיור.

לבני תחטוף מחוגי הימין על היותה פוסט ציונית כביכול, ועובדה שהודעת התמיכה הראשונה להצעתה הגיעה מזהבה גלאון יו"ר מרצ. מי יזכור ללבני שתמכה לפני כמה שנים בהצעת חוק דומה של מיקי איתן? ח"כ אחמד טיבי יתמוך כמובן, בשם מדינת כל לאומיה, ויזכיר שחלק ניכר מאדמות קק"ל הופקעו מערבים "נפקדים". ומה תעשה קק"ל? היא תצביע על פגיעה בלתי מתקבלת על הדעת במעמדה המיוחד, ועל פגיעה חמורה בפטור ממס שיש לקק"ל על תרומות יהדות העולם (300 מיליון שקל בשנה החולפת). עו"ד יעקב נאמן יכין עבורה חוות דעת נגדית.

ומי אשם ברוח הגבית להצעת החוק של לבני? כמובן הנשיא שמעון פרס, עם פרשת המימון של קק"ל לחגיגת יום ההולדת שלו; ובואו לא נשכח את הסיפור על "האמא הערבייה של פרס".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות