מסתמן: ההכרזה על נגיד בנק ישראל - "עד מוצאי יום כיפור"

ועדת טירקל אישרה את 3 המועמדים לתפקיד - וכעת ההכרעה עוברת לידיהם של ראש הממשלה ושר האוצר

הוועדה לבחינת מינויים בכירים בשירות המדינה אישרה אמש (ג') את שלושת המועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל. אתמול בשעה 19:30 התקשר יו"ר הוועדה, השופט בדימוס יעקב טירקל, לראש הממשלה בנימין נתניהו והודיע, באופן מפתיע, כי סיים את הבדיקה, ומבחינת הוועדה אין מניעה מוסרית-אתית למנות אחד משלושת המועמדים שבחר: פרופ' מריו בלכר, פרופ' צבי אקשטיין וויקטור מדינה.

הטלפון של טירקל לנתניהו הפתיע את בכירי לשכת ראש הממשלה, שרק יומיים קודם לכן מסרו כי התהליך יימשך עוד זמן רב, לא יהיה נגיד עד אחרי סוכות וכי הוועדה ממשיכה לבדוק ולבחון את זרם התלונות שממשיכות להגיע.

יתרונות וחסרונות

בעקבות אישור הוועדה, מקורות בלשכת נתניהו מסרו היום כי ראש הממשלה צפוי להכריע על נגיד בנק ישראל התשיעי עד יום כיפור, וההודעה על כך במוצאי יום כיפור, "אם כי יתכן כי גם לפני יום כיפור נדע מי הנגיד", מסר בכיר בלשכה.

התשובה לשאלה מי מוביל כעת במרוץ תלויה מאוד בזהות הנשאל. מי שנחשב למועמד המוביל במרוץ הוא פרופ' מריו בלכר (65), שכיהן בעבר כמשנה וכנגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה, כמשנה בפועל של הבנק המרכזי האנגלי תחת מרווין קינג. בלכר הוא דוקטור משיקאגו , מומחה בעל שם עולמי במדיניות מוניטארית וגם בשווקים המתפתחים, אשר פרסם מאות מאמרים בנושאים אלה, היה בכיר בקרן המטבע ובבנק העולמי וכיום הוא משמש מנהל התוכנית למדיניות מוניטארית בפורום הכלכלי העולמי (WEF). הפרופיל של בלכר מזכיר מאוד את אלה של שתי הבחירות הקודמות של נתניהו: פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' ליאו ליידרמן - וזו הסיבה שהוא מדורג בראש המועמדים.

החיסרון של בלכר בעיני חלק מיועציו של ראש הממשלה נעוץ בכך שאינו מכיר מספיק את הדינמיקה הישראלית. זאת, משום שלמרות שהוא ישראלי שחי, למד ולימד בארץ לא מעט שנים, הוא עזב את ישראל למשך תקופה ארוכה. כמו כן, למרות שהוא בעל שם עולמי, אחד ממתנגדיו טוען: "הוא לא כזה ביג דיל בעולם, ולא מתקרב למוניטין של סטנלי פישר".

המועמד השני הוא פרופ' צבי אקשטיין (64), שמכהן כדיקן הפקולטה לכלכלה במרכז הבינתחומי וכיהן כמשנה לנגיד בנק ישראל תחת פרופ' פישר, שסירב לתמוך בו במרוץ לנגידות. אקשטיין היה המועמד המוביל עד לפני כמה שבועות, ואז ביצע כמה טעיות טקטיות רצופות אשר הדליקו את כל הנורות האדומות בלשכת נתניהו: ראשית כל, גייס את תמיכתם של שלושה זוכי פרס נובל ששיגרו מכתבי המלצה עליו, דבר שהוגדר בפי מקורב של נתניהו כצעד "מאולץ וילדותי" שכן שלושה הממליצים חסרי כל ניסיון בתחום המדיניות. למחרת גייס את תמיכתו של פרופ' מנואל טרכטנברג, אשר זוכה למוניטין רבים בקרב הציבור הרחב, אך לא בעיני נתניהו עצמו.

יממה נוספת אחרי כן דווח ב"גלובס" כי אקשטיין גייס, לצורך ההתמודדות לנגידות, איש יחסי ציבור. לאקשטיין תמיכה רחבה בבנק ישראל, אך עם זאת, מטבע הדברים, הוא גם הצליח להרוויח לא מעט אויבים בגוף זה.

המועמד השלישי הוא ויקטור מדינה (74), שבתחילה נתפס כעלה תאנה - אך סיכויו להיבחר רק הלכו וגדלו. מדינה כיהן כמשנה לנגיד בבנק ישראל תחת הנגיד לשעבר מנדלבאום לפני יותר משלושה עשורים. מדינה נחשב סיפור הצלחה בשני תפקידי מפתח שבהם כיהן: מנכ''ל משרד האוצר ומנכ''ל בנק מזרחי; הוא זוכה לתמיכה חזקה מאורי יוגב, אחד האנשים שלהם ההשפעה הרבה ביותר על ראש הממשלה, ובאחרונה גם על שר האוצר יאיר לפיד, שכמעט מינה אותו למנכ''ל משרדו ולפני ימים ספורים מינה אותו למנהל רשות החברות הממשלתיות.

מנגד, מדינה זוכה לביקורות קשות בקרב אנשי אקדמיה ובכירי בנק ישראל לשעבר. פרופ' עומר מואב, מומחה למאקרו-כלכלה שכיהן כיועץ כלכלי לשרי אוצר וישב בלא מעט ישיבות עם מדינה אמר ל"גלובס" כי למדינה "אין מושג במאקרו-כלכלה, לרבות בסוגיות של מדיניות מוניטארית. מבחינתו הכול מסתכם בדבר אחד: פיחות, פיחות ועוד פיחות. פעם אחת אמרתי לו מול כולם כי הדברים שהוא אומר כל הזמן היו רלבנטיים לתקופה שבה הוא למד מאקרו - בשנות ה-60, וכי כעת אנו כבר לא מלמדים את הדברים הללו".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988