לכתבה הקודמתקבוצות הרכישה של שוק הגמל לכתבה הבאהמי צריך גידול במחזור המסחר?

נושאים הקשורים לכתבה

בין דואר ישראל לאגרסקו

עם הזמן גובר החשש כי תוצאות החקירה יגרמו לרעידת אדמה

18/09/2013, 07:01
עמית טסלר

הורדת דירוג האשראי של חברת דואר ישראל השבוע, שוב העירה את השדים שנולדו בעקבות ההתמוטטות אגרקסקו. אז, לפני יותר משנתיים, עם קריסתה של חברת היצוא החקלאי, קרסה אצל רבים גם התפיסה המסורתית לפיה המדינה תשמש תמיד כרשת ביטחון לחברות הנמצאות בבעלותה.

רבים מהמשקיעים באג"ח שהנפיקו חברות ממשלתיות כמו הדואר, רפא"ל ואפילו חברת החשמל, מבינים היום כי המדינה דואגת קודם כל שלא לחרוג מתקציבה, ורק אחר כך לחברות הנמצאות בבעלותה. ובכל זאת, המקרה של אגרקסקו הוא מיוחד ויוצא דופן, ולא ניתן להשליך ממנו על החברות האחרות שבבעלות המדינה.

על פי תקנון אגרקסקו - שהייתה חברה ממשלתית מעורבת, שהמדינה החזיקה בה 30% מהמניות - כל הרווח שנוצר בה חולק אך ורק לשותפים של המדינה בחברה: הגופים החקלאים המאוגדים במועצות הצמחים והלול וזאת בניגוד למצב המקובל בחברה "רגילה", שבה הרווח מחולק בין כל בעלי המניות, באופן יחסי לחלקם בהון העצמי.

למעשה, אגרקסקו הוקמה ב-1956 לא מתוך מטרה למקסם את הרווח של עצמה כמו כל חברה רגילה, אלא כדי לתמוך במגזר החקלאי בישראל ולסבסד אותו על חשבון רווחיותה, ובדיעבד גם על חשבון נושיה.

הספקים הגדולים של אגרקסקו היו אותם החקלאים שהיו בעלי מניותיה הגדולים. במצב עניינים שכזה, הם יכלו לבחור אם למכור את הסחורה שגידלו לאגרקסקו במחיר יקר ולרוקן אותה מרווח, או להוזיל את מחיר המכירה ולאפשר לאגרקסקו להכיר ברווח שאותו הם ממילא ישלשלו לכיסם אחר כך.

ניגוד העניינים המובנה הזה שעמד בבסיס החברה מאז הקמתה, אפשר לחקלאים לאחוז בשני כובעים - גם בעלי המניות של החברה וגם הספקים שלה - הכול כדי להשתמש בה למקסום הרווח שלהם, שאינו בהכרח זהה לרווח של החברה. במילים אחרות, זה היה רק עניין של זמן עד שניגוד העניינים הזה יפרוץ החוצה.

שאלות רבות נותרו פתוחות

המדינה אמנם נתנה לאגרקסקו ליפול בסופו של דבר, אבל היא עשתה זאת רק לאחר שהזרימה לה בדצמבר 2008 סכום של 55 מיליון שקל כדי לקדם מהלך של הפרטה. בדיעבד אנו יודעים כי כספי ההזרמה הזו ירדו לטמיון.

המדינה, נזכיר, גם לא זנחה את עובדי אגרקסקו, והזרימה עבורם סכום של 33 מיליון שקל, לאחר שהתברר כי אין בקופת המפרק סכום המספיק כדי לפצותם.

מעבר לשאלת אחריותה של המדינה לגורל נושי אגרקסקו, שאלות רבות נותרו פתוחות סביב קריסתה הפתאומית של החברה, שהותירה חובות של יותר מחצי מיליארד שקל לנושיה, מהן כ-130 מיליון שקל למחזיקי האג"ח. כזכור, ביולי 2011 הודיע משרד המשפטים כי כונס הנכסים הרשמי פתח יחד עם מפרק אגרקסקו בחקירה מקיפה לגבי "דרכי הניהול והשימוש בכספים בחברה, טיב ההחלטות שהתקבלו והמינויים שנעשו, בדיקה להיכן נעלמו ונבלעו הסכומים שהושקעו בחברה, רישומים פנימיים המעלים תמיהות וחשדות נוספים חלקם לכאורה חמורים אף יותר".

מאז ועד היום טרם פורסמו ממצאים כלשהם מאותה חקירה. לנוכח הזמן הרב שחלף, גובר החשש כי הללו, לכשיפורסמו, יגרמו לרעידת אדמה שנייה סביב קריסת אגרקסקו.

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>