הרהורי נדל"ן בתוך הסוכה

מותר לחלום על דירות ובתים שנבנים תוך חודשים, ולא שנים

פרוס שנה חדשה, אחרי ראש השנה ויום כיפור העוסקים בעיקר בעניינים שברוח, מגיע חג סוכות האמור, בין היתר, גם להחזיר אותנו אל הקרקע - תרתי משמע. הסוכה: קודם כל זו החזרה לפרופורציות.

יציאה ל"דירת ארעי" צנועה וצפופה למשך שבוע אחד בשנה, שתהפוך מחדש כמעט כל בית ו-4 קירות אמיתיים לארמון מפואר ומרווח, וגם תזכיר לנו שבשביל מאות אלפי ישראלים אלה, פחות או יותר, התנאים בבית הקבע, ואולי אפילו תשכנע כמה משפרי דיור להרגיע עם החלומות לכמה שיותר גדול וכמה שיותר יקר.

בנוסף, שימו לב מה קרה במרוצת השנים לסוכות עצמן. הדרך שעברנו מסוכות העץ הישנות, שבזמנו לקח כמעט 4 ימים להקימן, ועד לסוכות המתכת המודרניות, המוקמות בתוך חצי שעה.

ואם זה קרה לסוכות, אז בוודאי מותר כבר לחלום על היום בו נראה סוף-סוף פריצת דרך ורפורמות טכנולוגיות והנדסיות גם בהקמת בניינים פה בישראל. לא שנתיים וחצי כדי להקים דירה ממוצעת, נתון שכמעט אינו משתנה מזה שנים, אלא דירה שעומדת בתוך שבועות או חודשים ספורים בלבד (בסין זה כבר קורה).

ארבעת המינים: זה לא סוד שישראל התפצלה לשבטים עם גבולות ברורים. ההומוגניות כבר מזמן שולטת בשכונות המגורים. בבית שמש, למשל, מחכים במתח לראות מי יזכה בבחירות הקרובות ויכריע מה יעלה בגורל העיר - חרדית או חילונית. והנה ארבעת המינים, השונים כל-כך אחד מהשני, אמורים להזכיר לנו כמה יפים נראים כולם דווקא כשהם ביחד.

כמה משעמם יכול להיות רק עם עוד ועוד מאותו המין. אושפיזין: שבעה אורחים מגיעים, על פי המסורת, להתארח אצל כל אחד ואחת בסוכה - אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד. רק שלמה המלך, עוד גיבור תנ"כי קלאסי, אינו מוזמן.

ויש מי שאמר שמי שנולד בארמון, שלא הזדקק אף פעם לאירוח מתוך מחסור, שבנה לעצמו ארמון ענק ומפואר, אינו חלק מאותה רוח של החג (והוא ודאי אינו זקוק להזמנה להתארח אצלנו בסוכה). סוכות זה הזמן לחשוב ולדאוג לאלה שזקוקים לקורת גג.

חג שמח ומועדים לשמחה.