ציון קינן: "אסור לנו להשלים עם עוד שנה של צמיחה נמוכה"

באירוע הסיום של פרויקט GO GLOBAL של הפועלים בשיתוף "גלובס", אמר מנכ"ל הבנק: "יעד צמיחה של לפחות כ-4% בשנת 2014 - אפשרי" ■ סרוסי: "המשק הישראלי מצליח, ויש לזה מחיר - מטבע חזק"

הערב (ד') נערך בת"א אירוע סיום של פרויקט GO GLOBAL של בנק הפועלים בשיתוף "גלובס". אתר "גלובס" העביר בשידור חי את האירוע ממועדון בנק הפועלים.

באירוע השתתפו יצואנים ויבואנים ויישאו דברים מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן; יו"ר מכון היצוא רמזי גבאי; התקיים פאנל "על יצירתיות ויצוא" בהנחיית עורך עיתון "גלובס" חגי גולן ובהשתתפות יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי, ונשיא אינטל מולי אדן. מנכ"ל גלובס איתן מדמון נשא דברי פתיחה וברכה.

"אני קורא לקברניטים הכלכליים שלנו, בשיתוף פעולה עם הגורמים האחרים במשק, כולל עמיתיי במגזר העסקי, לנקוט צעדים שיבטיחו השגת יעד צמיחה של לפחות כ-4% בשנת 2014. אם נשכיל להציבו לפנינו ולפעול בהתאם ליעד זה, יהיה בידינו להגשימו", כך אמר קינן באירוע.

עוד אמר בהקשר זה, כי "על רקע ההתפתחויות החיוביות ששימשו כבסיס לאשרור דירוג האשראי של המשק ע"י S&P, והפוטנציאל הגדול לטווח הבינוני והארוך, מההשקעות בתשתית ומהפקת גז טבעי בישראל, האתגר ניתן להגשמה. אסור לנו להשלים עם עוד שנה של צמיחה נמוכה מהיכולות האמיתיות של המשק", הוא קבץ.

קינן הסביר כי הוא מבין את ההערכות של גורמים רבים, ביניהם בנק ישראל, לפיהן בשנה הבאה סביבת הצמיחה של המשק צפויה להישאר ללא שינוי - שיעור צמיחה שנתי של כ-3.5% כולל הפקת הגז הטבעי וכ-2.5% בנטרול השפעת הגז הטבעי. עם זאת, הוא הדגיש כי יעד צמיחה של 4% הינו אופטימי, לא פשוט, מאתגר, אך שעולה בקנה אחד עם הפוטנציאל הגדול הטמון במשק שלנו. "כמנכ"ל בנק הפועלים אני יכול להעיד ממבט ראשון, על פעילות עסקית ערה ודינמית בתחומים רבים במשק. בתוכה השקעות בתשתיות, אנרגיה, נדל"ן, היי-טק, עסקים קטנים ובינוניים, ועוד".

מנכ''ל הבנק פרס את התמונה המאקרו כלכלית של המשק וציין כי בשבוע שעבר קיבל המשק הישראלי הכרה נוספת בביצועיו ובפוטנציאל שבו, כאשר חברת S&P חידשה את דירוג האשראי של המדינה ברמת A+. קינן ציין כי גם נתוני שוק העבודה שהתפרסמו השבוע ממשיכים להצביע על עוצמתו של המשק, עם ירידה נוספת באבטלה בחודש יולי לשיעור של 6.1%. עוד אלמנט שצפוי לתרום רבות לצמיחת המשק בעיני קינן הינו הפקת הגז הטבעי, "הן בהקשר במאקרו ובמיקרו, באמצעות הוזלה ניכרת של האנרגיה לתעשייה ולצרכנים, הגדלת הכנסות המדינה, ושיפור במאזן התשלומים", הוא הדגיש.

עם זאת, קינן הצביע על תמרורי האזהרה שקיימים עתה: "בתקופה האחרונה היינו עדים להיחלשות מנועי הצמיחה של המשק, בעיקר בתחומי הצריכה הפרטית, היצוא וההשקעות. חלק מהיחלשות זו נובע מהתפתחויות גלובליות, כמו עוצמתו של השקל לעומת מטבעות אחרים, אך חלק חשוב לא פחות נובע מההתפתחויות המקומיות".

מנכ"ל הפועלים גם התייחס למכשולים שמגיעים מחוץ לגבולות ישראל ואמר כי "אנו מדינה קטנה ופתוחה, המשוּלבת היטב בתהליכי הגלובליזציה העולמיים. לא הכל נמצא תחת שליטתנו, ואנו מאוד מושפעים מההתפתחויות בחו"ל. רוב הכלכלנים בעולם נוטים להערכה כי הצמיחה הגלובלית תמשיך להשתפר באיטיות, ועלינו לקחת בחשבון שהמשבר הגלובלי טרם הסתיים". עוד ציין כי המצב בגוש האירו רחוק מהתייצבות, והמצב הכלכלי במדינות מתעוררות מובילות כגון סין, הודו, רוסיה וברזיל ממשיך לעורר דאגה".

סרוסי: "היצוא קריטי למשק הישראלי, לצמיחה ולתעסוקה"

בפאנל שהנחה עורך "גלובס" חגי גולן, אמר אדן כי "יש עליהום סביב הטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון. זה לא נעים לקרוא על זה כל יום בעיתון. אפילו לא מתקשרים לשאול אם הידיעה נכונה. הפכנו למדינה שמכתירה מלכים ואחרי זה סוקלים אותם. אין אצלנו רווחים כלואים, אנשים לא מבינים שהטבות חוקיות.

"כל איש ברחוב סבור כי אני גנבתי את הכסף. הקמנו מפעל ב-4 מיליארד דולר ואז התחילו לצעוק, ואז איבדנו את המפעל לטובת אירלנד. אז כמה אנו צריכים לתת: קצת יותר מהמדינה שמתחרה בנו. יש לנו יתרונות אבל גם חסרונות כמו העניין הגיאו-פוליטי. אני לא חושב שהמדינה נותנת יותר מדי לאינטל".

סרוסי צידד באדן והסביר כי בשנות ה-80, עת כיהן סרוסי כבכיר באוצר, הוחלט על ההטבות הללו. "אז הזמנים היו אחרים, לא היה פה כסף. הוקם כאן לא רק מפעל, אלא תעשייה ענקית שמצליחה והצילה את המשק. עם חברת טבע קרה אותו דבר. למה כן צריכים לתמוך? כי כל המדינות רוצות את החברות הללו אצלן. כמה? זה עניין תקציבי לגמרי".

אדן המשיך וטען, "כי הפכנו לסטארט-אפ ניישן בגלל המדיניות שלנו בעידוד השקעות הון. עכשיו כולם נגד, בגלל כניסה של מיליון רוסים שכבר לא יגיעו עוד ובגלל אין ספור סיבות שכבר לא יקרו עוד. האומה שאנו היום קמה בגלל מה שעשינו בעבר ולא בגלל מה שאנו עושים היום. אנו בעצם קוצרים את הפירות של מדינות עבר נכונה".

סרוסי התייחס למתרחש בשוק המט"ח ובשוק הנדל"ן ואמר כי "המשק הישראלי מצליח, ויש לזה מחיר - מטבע חזק. אני בעד הכיוון של בנק ישראל לבצע רכישות מט"ח, אבל אני לא רואה תנועות ספקולטיביות גדולות אלא שיש כניסה של דולרים - תופעה שתמיד חלמנו עליה.

"אנו בתקופה ביניים - הריבית נמוכה מאוד וזה יתקן בעצמו. ישראל מושכת כעת השקעות, את כלי הריבית ניצלנו - ואפילו יותר מדי. יש רגע שהריבית לא אפקטיבית ובמקום לשפר את התחרותיות היא מתחילה ליצור בועות - הריבית בארץ נמוכה מספיק", טען סרוסי.

שני הבכירים ציינו את החדירה של היצוא הישראלי לשווקים המתעוררים כמפתח להצלחה כלכלית. "המשק שלנו הוא פתוח מאוד והוא חווה את כל מה שקורה בעולם, ואף מהר מאוד. התהליך הגדול שקרה לאחרונה הוא העלייה למשקים המתפתחים. התופעה השנייה היא המהפכה הטכנולוגית, המדיה החברתית והמחאה החברתית. אלו שתי התנועות הגדולות ביותר בעולם".

בהקשר הזה ביקש סרוסי להזכיר כי "היצוא הוא קריטי למשק, לצמיחה ולתעסוקה. אנו בעולם שצמא לחדשנות ויש לנו פוטנציאל אדיר".

"אנו חייבים לעשות מאמצים אין סופיים כדי להיות בשווקים המתעוררים", הוסיף אדן. "צריך לראות איך אנו הופכים ליותר רלוונטיים בסין ובברזיל". שניהם גם התייחסו לתופעה מדאיגה של ריכוזיות ביצוא: "מתפתחת כאן בעיה ענקית: היצוא הישראלי ב-2012 גדל ל-21 מיליארד דולר בהיי-טק. אבל אם אינטל לא היתה מכפילה את היצוא שלה - מ-2.2 ל-4.6 מיליארד דולר - אז היצוא הישראלי היה יורד ב-10% - זה אומר הכל", אמר אדן.

הוא הוסיף, כי "אני רוצה שהקטנים יגדלו אבל אני רוצה גם שהגדולים יגיעו לכאן. אני רוצה שהמפעל הבא של הגדולים כמו מיקרוסופט וגוגל יהיה כאן ולא בפורטוגל. לשם כך חייבים לתת תמריצים", טען אדן.

גבאי: המשק הישראלי נדבק במחלה ההולנדית

"מניתוח נתוני היצוא ומצב שער החליפין של השקל, ניתן לקבוע שהמשק הישראלי כבר נדבק במחלה ההולנדית", אמר יו"ר מכון היצוא, רמזי גבאי. יצויין כי "מחלה" זו מוסברת בספרות הכלכלית כפגיעה בצמיחה ותעסוקה של משק אשר נמצא בו משאבי טבע (נפט או גז) בהיקפים גדולים וכתוצאה מהיצוא שלו לחו"ל, המשק "מוצף" ממטבע חוץ הגורם לפיחות של המטבע המקומי ובכך לפגיעה בתחרותיות של המוצרים שלה בעולם (ביצוא).

לדבריו, "ניתוח נתוני יצוא הסחורות החודשיים ב-15 השנים האחרונות מצביע על שינוי מגמה: לאחר עלייה מתמשכת ביצוא החל מאמצע שנת 2011, חלה ירידה הנמשכת עד עתה. גבאי סבור כי שינוי המגמה הינו תוצאה של מספר גורמים שחברו יחד בהם: ההאטה בכלכלה העולמית ובסחר הבינלאומי, התחרות הגוברת מצד יצרנים במזרח הרחוק והתיסוף המתמשך של השקל לצד המשך התייקרות תשומות היצוא".

גבאי הוסיף, כי "יש ריכוזיות עצומה בתחום היצוא - אם לפני עשור 10 החברות הגדולות היוו כ-27% מהיצוא הכולל, היום הוא מגיע כמעט ל-48%.

פרויקט GO GLOBAL סייע ליצואנים ויבואנים להרחיב את השווקים ולהשתלב בתהליכי הגלובליזציה. הפרויקט ניתח את השווקים הגדולים, "החמים", סימן את ההזדמנויות הגדולות והמכשולים.

צרו איתנו קשר *5988