האם גנץ כבר רץ לפוליטיקה?

יש לו מזל שהוא חייכן, 'בחור טוב', סחבק. אך מוטב שיניח לגימיקים

אני לא מרגיש נוח עם הידיעות על מעשי ההקרבה של הרמטכ"ל למען אנשים שנפגעו. כלומר, שלא תהיה טעות, אני שמח שנפגעים מקבלים עזרה בכלל, ובוודאי מבני גנץ. אבל קשה לגרש את השאלה הטורדנית איך לכל הרוחות, מעשי גנץ, במדים ולא במדים, מגיעים לידיעת העיתונות? ואיך תמיד, או לרוב, יש בסביבה גם מי שמתעד את המעשים?

"הראשון בחילוץ"?

היום (ב') כבר קיבל גנץ תואר ב"ידיעות אחרונות": "הראשון בחילוץ". בהחלט תואר הולם למי שמעניק עזרה - במיוחד כשהוא עושה זאת במסגרת ידיעה בלעדית לעיתון. על בלעדיות צריך לשלם, לא בכסף חס וחלילה, אבל בכותרות ובידיעות מחמיאות. אם כתבי העיתון היו מחפשים קצת, בוודאי היו מוצאים מחלצים גדולים לא פחות מגנץ. אלא מה? לרשות המחלצים המצויים, כלומר ה"עממיים", לא עומדים מערכי דוברות הדואגים שהציבור יידע על מעשיהם. מעשיהם הטובים, כמובן. כי תפקידו האחר של מערך דוברות, הוא להסתיר או להלבין מעשים קצת פחות טובים, או אפילו מאוד לא טובים.

הון תדמיתי

אתם רשאים לשאול: מה בעצם הבעיה? מדובר במעשים חיוביים של גנץ, אז מה אם הוא רוצה שהציבור יידע עליהם? הרי זו דרכו של איש ציבור, לא? למה להציב סימן שאלה שלילי על מעשים ראויים? כל השאלות הללו בהחלט לגיטימיות. התשובה היא שכאשר מדובר באיש ציבור, הדבר הכי חשוב לנו לדעת הוא אישיותו, אופיו. ואני, מה לעשות, מוצא פגם באופיים של אנשי ציבור המבקשים לצבור הון תדמיתי על מעשים שהם ראויים, אבל ממש לא מיוחדים.

נכון שיש תופעות של בריחה ממתן עזרה, אבל הם בטלים בששים לעומת המקרים שבהם אנשים מסייעים כדבר שהוא מובן מאליו. כאשר מבליטים בהקשר זה את איש הציבור או סתם מפורסם, זה גורם, להרגשתי, לזילות מעשים כאלה כאשר הם מבוצעים על ידי עמך.

מזל גדול שהוא גנץ

נוכחותו של גנץ בעמדת הרמטכ"ל בהחלט מרגיעה, בוודאי לעומת כמה מקודמיו העצבניים. אולי אני חוטא לו כאשר אני מאמין שהוא מתכוון להיכנס לפוליטיקה לאחר סיום שירותו. מכל מקום, הציבור מאמין שהוא יעשה זאת, ומעשיו נבחנים על פי זה.

הסיפורים המתפרסמים על אודות גנץ הרוכן אל אנשים פצועים בכביש הם לא רק עניין של התנדבות ונדיבות. כאשר מדובר במי שנחשב למועמד פוליטי - זה מתקבל כחלק מקמפיין פוליטי. ואם זה נכון, הרי שמערך הדוברות הצבאי העוסק בהפצת מעשי גנץ מעורב בפוליטיקה.

לגנץ יש מזל גדול שהוא גנץ. כלומר, איש נחמד, חייכן, "בחור טוב". הוא כן סחבק. האם הוא מפקד טוב? את זה אפשר לבחון רק בעת מבחן, שהלוואי שלא יבוא. בינתיים מוטב שיניח לגימיקים. הוא ואנחנו לא זקוקים לזה.