הרשעה בפרשת "הונאת המיליארד": העלימו כ-800 מיליון שקל

רוני בראנס, שלמה עזרן ודוד שבת הורשעו בשורת עבירות מס ■ השלושה עסקו במשך שנים בסחר ובהפצה של חשבוניות פיקטיביות תוך הקמת חברות לשם הפצתן, שימוש בחברות להסוואת המירמה והשתלטות בדרכים פסולות על חברות

הישג משמעותי לרשות המסים במסגרת המאבק בהון השחור: בית משפט השלום בבאר-שבע הרשיע הבוקר (ג') את אהרון (רוני) בראנס, שלמה (הרי) עזרן ודוד שבת בשורה של עבירות מס, עבירות מע"מ חמורות והעלמת מס בהיקף של מאות מיליוני שקלים, בפרשה המכונה "הונאת המיליארד".

בהכרעת דין ארוכה ומפורטת, הנפרשת על פני 432 עמודים, מתאר השופט עידו רוזין כיצד פעל כל אחד מהנאשמים להעלמת מס בהיקף עצום באמצעות סחר בחשבוניות פיקטיביות - בראנס בסכום כולל של כ-500 מיליון שקל; עזרן בסכום כולל של כ-70 מיליון שקל; ושבת בסכום כולל של כ-240 מיליון שקל.

"התמונה העולה מהתיק הינה של נאשמים שהסחר בחשבוניות פיקטיביות היה ללחם חוקם ולשגרה יומיומית", כתב השופט רוזין, והוסיף כי "הנאשמים, שהבינו היטב את תפקידן של החשבוניות במערך המיסוי, ראו בהן כלי זמין ונגיש לעשיית כסף קל. לשם כך עשו שימוש בראש ובראשונה בחברות פעילות שבשליטתם הלגיטימית, תוך שהם מסווים את הפעילות החשבונאית הפיקטיבית בפעילות עסקית כשרה. אם בכך לא די, הנאשמים לא בחלו בשום אמצעי להמשיך הסחר בחשבוניות, לרבות השתלטות בדרכים פסולות על חברות ואף הקמת חברות לשם הפצת החשבוניות הפיקטיביות".

קפיצת מדרגה

במארס 2011 הגישה רשות המסים לבית משפט השלום בבאר-שבע כתב אישום רחב בהיקפו נגד שלושת הנאשמים וחברות רבות, בגין עבירות של השתמטות מתשלום מע"מ בסך 270 מיליון שקל, הנובעים מעסקאות פיקטיביות שערכן כ-1.7 מיליארד שקל ועוד מאות מיליוני שקלים במסגרת ביצוע עבירות מס הכנסה.

כתב האישום, שכלל 54 פרשות ו-26 אישומים, גולל את השיטה בה בוצעו העבירות, אשר היוותה, לטענת רשות המסים, קפיצת מדרגה בכל הקשור לעבירות מס מסוג זה.

הרשות טענה כי "הנאשמים חברו לביצועה של תוכנית עבריינית רבת-היקף במטרה להונות את מנהל רשות המסים", וכן ייחסה לנאשמים פעילות "כרשת ענפה שכל עיסוקה הינו סחר בחשבוניות מס שאין מאחוריהן כל עסקאות אמת".

על-פי כתב האישום, שתוקן מספר פעמים עד להכרעת הדין, הפעילות החשבונאית הפיקטיבית של הנאשמים התמקדה במכירת חשבוניות פיקטיביות לעוסקים שונים תמורת עמלות, במטרה לסייע לאותם עוסקים בהקטנת תשלום המע"מ. החשבוניות הפיקטיביות הוצאו לעוסקים השונים במסגרת חברות שבשליטת הנאשמים או אף במסגרת חברות אליהן אין להם כל זיקה משפטית לגיטימית, עליהן השתלטו בדרכים שונות.

בנוסף, בחלק מהאישומים מיוחסת לנאשמים הוצאה של חשבוניות פיקטיביות בין החברות שבשליטתם. כן, באישומים רבים יוחס לנאשמים ניכוי מע"מ תשומות שלא כדין בחברות שבשליטתם, אם בהסתמך על חשבוניות פיקטיביות, ואם באופן שרירותי שלא כנגד חשבוניות.

במעשיהם אלה, על-פי הנטען, הביאו הנאשמים להעלמת מס בהיקף עצום ורב, ובכך גרעו מקופת המדינה סכומי-עתק.

השתלטות על חברות

לנאשמים מיוחסת גם פרשה של השתלטות פיזית על חברות, תוך שהם עושים בהן כבשלהן. גם בחברות אלה, נטען, עסקו הנאשמים בסחר של אלפי חשבוניות פיקטיביות, ובכך גרעו מהכנסות המדינה מאות מיליוני שקלים, תוך מתן דיווח כוזב לרשות על עסקאות שמעולם לא התקיימו.

הענפים בהם פעלו הנאשמים לכאורה הם רבים ומגוונים וכוללים את ענפי הביגוד והלבשה, שמירה ואבטחה, אספקת עובדים, ברזל ומתכות, שיפוצים ובנייה, זהב, עץ, גבס, הובלות ומשאיות, מוסכים, צמיגים, מצברים, גדרות, ציוד מכני הנדסי, צבע, אספקת חול, קרמיקה וחומרי בניין.

העיסוק של הנאשמים בענפים הללו התרחש כאשר מרביתן של החברות הנאשמות לא התנהלו כלל כחברה עסקית, חברות אשר התנהלו ללא משרד, ללא כל ציוד, ללא כוח-אדם וללא אנשי מקצוע.

כתב האישום כלל עבירות רבות לפי חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה, ניהול פנקסי חשבוניות כוזבים, הגשת דוחות מס כוזבים, הוצאות חשבוניות מס פיקטיביות, ניכוי תשומות מס שלא כדין ובהיעדר מסמכים, אי-הצגת ספרי הנהלת חשבונות, סיוע לאחרים להשתמש מתשלום, שימוש במירמה ותחבולה כדי להתחמק מתשלום מס ועוד.

100 ישיבות, 157 עדים

הנאשמים, מצידם, כפרו באופן גורף בכל המיוחס להם, מה שהביא לניהולו של התיק ולהליך שמיעת ראיות ממושך עד תומו.

לאחר כ-100 ישיבות, שמיעת עדותם של 157 עדים, חלקם יותר מפעם אחת, הגשת מאות עמודי סיכום ופרוטוקול הכולל כ-7,000 עמודים, הרשיע השופט רוזין את הנאשמים במרבית העבירות שיוחסו להם, וקבע: "בסופו של ההליך הממושך והחריג בהיקפו, לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות ולאחר דיון והכרעה בפרשה אחר פרשה ובאישום אחר אישום, התמונה שעלתה היא ברורה, ולפיה אכן מדובר בנאשמים שעסקו במשך שנים בסחר ובהפצה של חשבוניות פיקטיביות במגוון שיטות פעולה ובהיקף חסר תקדים. במעשיהם גרעו הנאשמים מקופת המדינה תשלומי מסים בסכומי-עתק".

יחד עם זאת, השופט קבע כי לא נמצאו די ראיות על מנת לקבל את עמדת רשות המסים באישומים, לפיה פעלו הנאשמים כ"רשת ענפה שכל עיסוקה הינו סחר בחשבוניות מס שאין מאחוריהן כל עסקאות אמת".

בהקשר זה נקבע כי "בסופו של יום, מחומר הראיות שהונח בפניי עלה כי הסחר בחשבוניות הפיקטיביות התבצע, על-פי רוב, על-ידי כל אחד משלושת הנאשמים באופן עצמאי, באמצעות החברות שהיו בשליטתו, וכך גם התייחסתי לאישומים שיוחסו לכל אחד מהם. אמנם בין הנאשמים התקיימו יחסי גומלין כאלה ואחרים, אך מכל מקום לא הוכח כי פעלו כרשת".

בסיום הדיון היום, לאחר הינתן הכרעת הדין, עתר נציג המדינה להורות על הארכת מעצרם של הנאשמים עד למועד מתן גזר הדין, ובית המשפט קיבל את הבקשה בהתייחס לשניים משלושת הנאשמים והורה על הארכת מעצרם מאחורי סורג ובריח.

התיק נוהל על-ידי עורכי הדין מהלשכה המשפטית הפלילית של מחוז הדרום ברשות המסים (משרד מע"מ באר-שבע), בהובלתה של עו"ד יהודית אביטן ועורכי הדין יעל בוקר-יוסף, רעות סנה ועידן ארד.

חקירת התיק נוהלה על-ידי יחידת החקירות באגף המכס ומע"מ בתל-אביב-יפו, בשיתוף עם יחידת חקירות מודיעין שטח של אגף מס הכנסה והיחידה לאכיפת הפשיעה הכלכלית של יחידת להב 433 במשטרת ישראל, כאשר יחידות החקירה לוו על-ידי פרקליטי רשות המסים כבר משלב ניהול החקירה הסמויה.

כך פעלה השיטה
 כך פעלה השיטה