תע"ש והמדינה ישלמו לעיריית רמה"ש 22 מיליון שקל על נזק סביבתי

כך נקבע בהסדר פשרה שאושר ע"י ביהמ"ש ■ מדובר בסכום הפיצויים הגבוה ביותר שנקבע בישראל עד כה על נזק סביבתי שנגרם מפעילות תעשייתית

בית המשפט המחוזי במחוז מרכז אישר הבוקר (ד') הסדר פשרה, לפיו תע"ש ומדינת ישראל ישלמו לעיריית רמת-השרון 22 מיליון שקל בגין נזקים סביבתיים.

מדובר בסכום הפיצויים הגבוה ביותר שנקבע בישראל עד כה על נזק סביבתי שנגרם מפעילות תעשייתית.

את הסכום תשלם בפועל המדינה, נוכח זאת שתע"ש הייתה יחידה במשרד הביטחון בחלק מהשנים הרלוונטיות, ונוכח מצבה הכספי הנוכחי של התע"ש.

עיריית רמת-השרון יוצגה בידי עו"ד גידי פרישטיק, שותף במשרד מיתר לקוורניק גבע לשם טל ושות' ומומחה בדיני איכות הסביבה ומים, וכן בידי עו"ד יפעת אילוק.

הפשרה הושגה במסגרת תביעה שהגישה עיריית רמת-השרון כנגד תע"ש בסך 100 מיליון שקלים, בגין נזקים שנגרמו לה עקב הזרמת מזהמים מסוכנים לקרקע, ובהם טריכלוראתילן וכרומטים. רעלים אלה, נטען, חילחלו למי התהום, והעירייה נאלצה להקים מתקנים מיוחדים לסינון הרעלים ולטיוב המים ששאבה מהבארות וסיפקה לתושביה.

כדי להתמודד עם הבעיה חתמה העירייה על חוזה עם חברה לטיהור מים, בו התחייבה החברה להפעיל מתקני טיהור שיביאו את המים למצב בו הם ראויים לשתייה.

אולם, בסוף שנת 2004 עלה מסקר שערכה רשות המים כי הבארות ברמת-השרון זוהמו במזהם נוסף - חומר בשם פרכלורט. הפרכלורט הוא תוצר הנוצר מדלק טילים ועלול לגרום לפגיעה בבלוטת התריס. בנוסף, נמצאו במים שרידי חומר נפץ.

בעקבות גילוי החומר ב-4 מתוך 7 הבארות מהן נשאבו המים, קיבלה העירייה ממשרד הבריאות הוראה להפסיק להשתמש במים אלה, וכתוצאה מכך גם להפסיק את פעילות מתקני חברת ניטרון. העירייה נאלצה להקים אז תשתית שתאפשר לה להתחבר אל רשת האספקה הארצית.

על רקע זה טענו העירייה וחברת ניטרון כי יש לפצותן בין השאר על תשתיות הצנרת שנבנו ועל הכסף שהעירייה התחייבה להעביר לחברת ניטרון תמורת טיהור המים.

בעקבות הסקר, עיריית רמת-השרון ומשרד הבריאות החליטו לסגור את הבארות מחשש לבריאות הציבור, ובשל כך נאלצה העירייה לרכוש מים במחיר גבוה מחברת מקורות כדי לספקם לתושביה. בנוסף, העירייה נאלצה להשקיע בהתאמת תשתיות מים בתוך העיר כדי להתאימן לאספקת מי מקורות.

עיריית רמת-השרון תיקנה את כתב התביעה, הגדילה את סכום התביעה והוסיפה את המדינה כנתבעת נוספת.

במהלך המשפט נחשפו כ-5,000 מסמכים שונים, בהם גם תכתובות פנימיות של גורמים שונים בתוך התע"ש שהתריעו בזמן אמת על גרימת הזיהום ומסוכנתו. ההערכה הייתה כי יידרשו כ-100 ימי הוכחות בבית המשפט להעדת כל המומחים הרלוונטיים מהארץ ומחו"ל וכן לשמיעת העדים הקשורים לזיהום ותוצאותיו בפועל.

ואולם, במהלך ההליכים הגיעו הצדדים להסדר פשרה, אשר נכרת לאחר שהחלה שמיעת עדותו של מנכ"ל תע"ש בבית המשפט.

לטענת עו"ד גידי פרישטיק, להסדר המאושר ישנן השפעות נרחבות על התעשייה. "מפעלים רבים בהם לא הייתה משך שנים מודעות סביבתית, שפכו כימיקלים ומזהמים שונים לקרקע, מתוך מחשבה שהחומרים יעלמו בבטן האדמה ללא השפעה ממשית על הסביבה. ההסדר צפוי להוביל את המפעלים הללו למציאת דרכים לטיהור הקרקע, וזאת בטרם ייגרם נזק נוסף. נראה כי המודעות הסביבתית תוביל את המפעלים גם להשקעה כספית בהקמת מתקנים לטיפול המזהמים".

לדבריו, "השפעה נוספת תהיה גם בעת ניסיון למכירת חברות בעלי פוטנציאל זיהום. פרשת תע"ש שמה 'תו מחיר' משמעותי לחשיפה בגין גילוי מזהמים שהוזרמו לפני שנים רבות. מעתה, יש לשער, תגבר המגמה לעריכת סקרי קרקע, כולל קידוחי דיגום מים לפני רכישת מפעלים ושטחי מפעלים בהם באופן היסטורי הייתה פעילות תעשייתית".